פשרה מחשמלת: כך צפויה שקד להיכנע פעם נוספת לדרישות רע"מ / פרשנות

Yonatan Sindel/Flash90

פשרה מחשמלת: כך צפויה שקד להיכנע פעם נוספת לדרישות רע"מ / פרשנות

התיאבון של רע"מ לא נגמר: גם אחרי הפשרה בחוק החשמל, התנער עבאס מהבטחותיו והתבצר בדרישתו לאשר ללא אבחנה את כל הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי. רע"מ מאיימת במשבר קואליציוני אמיתי העלול לפרק את הממשלה / יוסף טיקוצ'ינסקי

כתבות נוספות בנושא:

יוקר המחייה והעולם החרדי: ליברמן, זו הבעיה האמיתית / שחר וולף
לאחר שנפל: מליאת הכנסת אישרה שתי הצעות של חוק האזרחות
אנחנו לא סוג ב' / יצחק רביץ, ראש מועצת קרית יערים - טלזסטון
להעתיק את מחאת יוקר המחייה ליוקר הדיור / עו"ד נתן רוזנבלט

כמה וכמה רגעים לא קלים עברו השבוע על שרת הפנים אילת שקד, אשר מנצלת את השקט היחסי של אחרי התקציב כדי לטייל ברחבי היבשת הגדולה ועל הדרך לקיים פגישות מדיניות עם בכירים בממשל בוושינגטון.

אחד הרגעים הללו היה כשאת השלווה החורפית האמריקנית הפר הדיווח על כך שוועדת השרים לענייני חקיקה, אישרה את הבניה במתחם גלילות במקום מתקני הצבא המתפנים משם. שקד נמצאת בין החותמים על ההחלטה אבל אז התברר כי אחוזים ניכרים מהקרקע שייכים לאיש העסקים ברק רוזן הנחשב למקורב לשקד, מה שמעורר חשש כבד של ניגוד עניינים אסור.

שקד המבוהלת מיהרה להצהיר כי היא לא עוסקת ישירות באישורי הבניה ומי שיעשה זאת במקומה יהיה שר השיכון אלקין. התנועה לאיכות השלטון עתרה ליועץ המשפטי בדרישה שיפתח בחקירת הפרשה אולם ככל הנראה הפרשה תסתיים בלא כלום. מדוע? את הפרשנות נשאיר לדמיון שלכם.

כבר מהרגע שהוקמה הממשלה, שקד מתאמצת מאוד להוכיח שהיא אכן הסמן הימני של הקואליציה והיא זו שדואגת לא להתפשר ולו במאומה על ערכי הימין בגינם היא קיבלה את קולות המצביעים. התאוריה הזאת לא ממש עומדת במבחן המציאות אבל שקד לא מתייאשת.

גושפנקא לבניה עבריינית

אחד הכשלונות המפוארים ביותר של התזה, היה בימים שלפני העברת התקציב כשרע"מ הציבה כתנאי לתמיכתה בתקציב את אישור 'חוק החשמל'. מדובר בכינוי תמים למדי לתופעה מטרידה ואף מסוכנת מאוד של ההשתלטות הבדואית על מרחבי הנגב ושל בנייה פראית במגזר הערבי כולו.

כל אזרח ישראלי מהשורה שפגש מקרוב תהליך של בניית דירה, יודע שאישור החיבור לחשמל הוא החלק האחרון בתהליך קשה ומייגע, רק כשהבית מקבל את כל אישורי הבנייה הנכונים ממשרדי הממשלה ומהרשות המקומית ורק אחרי שחברת החשמל קיבלה אישורים מידי חשמלאים מורשים מטעמה על תקינות התשתיות והמערכת, רק אז ניתן החיבור המיוחל לחשמל.

אבל למגזר הערבי יש דין אחר ולא רק מעצם העובדה שהם השתלטו כבר מזמן על שטחים ללא הפרעה, בעיקר על הנגב כולו תוך שתיקה מפוחדת מצד כל הממשלות הקודמות, אלא בעיקר בזכות העובדה שהפעם יש להם ייצוג רשמי, חוקי ויעיל מאוד בממשלה. מפלגת רע"מ דרשה חיבור מיידי לחשמל לרוב הבתים שנבנו באופן לא חוקי בנגב ובגליל, בתים הרחוקים מאוד מלפגוש אישור ממשלתי רשמי כלשהו.

הבנייה הלא חוקית במגזר הערבי היא עצם בגרון של מדינת ישראל. קשה מאוד לטפל בבעיה המורכבת, גם חוק קמיניץ שנחקק לפני כמה שנים ונועד להגביר את האכיפה על הבנייה הלא חוקית הזאת, נמצא כל הזמן על השולחן כשהמפלגות הערביות סוחטות את הממשלות השונות ומעכבות את יישומו. והנה, לא זו בלבד שהחוק לא ייושם אלא שכעת הממשלה נדרשת לקחת את כל הבתים הללו ולתת להם גושפנקא רשמית, חותמת כשרות בהשגחת הרע"מ כך שהם לא ייהרסו שוב לעולם.

הפחד מפני תרחיש בו התקציב נופל ויחד איתו הממשלה, גרם לקואליציה להיכנע לדרישה ולאשר את חוק החשמל בקריאה טרומית. אבל לא לפני שימינה מצאה סולם של כבוד לרדת מהעץ, בדמות פשרה כביכול שהושגה עם רע"מ וריכוך הדרישות שהציב תחילה מנסור עבאס. התקציב עבר וכולם נשמו לרווחה, אבל רגעי הנחת הללו לא היו ארוכים.
בבוקר יום שני השבוע, פתח יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ וואליד טאהא מרע"מ את דיון הוועדה שבראשותו, כדי לקדם את חוק החשמל לקריאה ראשונה. על שולחן חברי הכנסת הונח נוסח החוק וכשהם פתחו אותו הם הופתעו לגלות חוק קצת אחר מזה שהם הצביעו עליו במליאה בקריאה הטרומית.

מסתבר שהחוק עבר מתיחת פנים קלה עד מתונה ושונו בו כמה סעיפים בידי הייעוץ המשפטי של רע"מ. מבלי להיכנס יותר מידי לפרטי החוק, אפשר רק להבין שהפרטים שתוקנו הם אותם פרטים שהצליחה אילת שקד להוציא מנוסח החוק המקורי כפשרה בגינה ניתנה תמיכת הממשלה לחוק החשמל. כך למשל, שקד סיכמה עם עבאס שחוק החשמל יתייחס רק לבתים שנבנו עד מועד חקיקת חוק קמיניץ ב- 2018 והבתים שנבנו מאז, ייהרסו בהתאם לחוק. שקד גם סיכמה עם רע"מ שחיבור החשמל יינתן רק כשבעל הקרקע בעצמו מבקש ורק אחרי שחברה מוסמכת מטעם חברת החשמל תאשר את התשתיות.

אבל הסעיפים הללו שונו בחוק שהוצג השבוע, ובנוסח החדש נכתב במפורש שיינתן חיבור לחשמל לכל בית שנבנה גם אחרי 2018 ואם חברת החשמל או כל רשות אחרת תתמהמה במתן האישורים בגלל בירוקרטיה כזאת או אחרת, החיבור לחשמל יינתן בכל מקרה גם בלי האישורים. כל מי שקרא את נוסח החוק כמעט מרט את שערות ראשו מרוב תסכול, תוך השוואה בלתי נמנעת למסכת הייסורים שצריך לעבור קבלן יהודי עד שמקבל את כל האישורים מול הקלות הבלתי נסבלת בה נותנת המדינה את החשמל לבתים שנבנו בצורה עבריינית.

התהיה והלבטים לא ארכו זמן רב. כבר בפתח הדיון הבהיר וואליד טאהא בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי נוסח החוק המונח כעת בפני חברי הכנסת הוא הנוסח הסופי, לא יהיו עליו יותר פשרות ואם הוא לא יאושר כך ככתבו וכלשונו, יהיה משבר קואליציוני אמיתי.

תוך זמן קצר יצא גם יו"ר המפלגה מנסור עבאס לתקשורת והסביר כי באופן טבעי אין חוק שנכנס לוועדה ויוצא ממנה בדיוק בצורה שנכנס. נתון שבפני עצמו הוא נכון אבל הפעם לא מדובר רק בשינוי קוסמטי של החוק אלא בהפיכתו על פניו תוך ריקונו מכל הדרישות שהציבה אילת שקד וגם קיבלה. עבאס גם היה יותר חריף מטאהא והוא אמר זאת במפורש: אם החוק לא יעבור ככה, אנחנו לא מצביעים יותר עם הקואליציה, בשום הצבעה שהיא. אנחנו לא נהיה יותר חלק מהממשלה הזאת, כך שלצורך הדוגמא אם בשבוע הבא תעלה לכנסת הצעת אי אמון בממשלה, אין לכם את האצבעות שלנו, הממשלה בהחלט יכולה ליפול.

ההפתעה בחוק המשפחתונים

וכך נולד לו איום אמיתי ראשון על חייה של הממשלה. המידע תפס את אילת שקד בשעה מנומנמת של לפנות בוקר בחצי השני של הכדור ומאותו רגע החלו מגעים קדחתניים טרנס-אטלנטיים בניסיון לבלום את המשבר לפני שיתגלגל כמו כדור שלג בכפור הניו יורקי. העקשנות של רע"מ היתה מאוד ברורה, לא היה מקום לספק וכל מה ששקד יכולה היתה לעשות בשלב זה, הוא לדחות את הקץ.

דרישותיה של רע"מ לא נענו ב'לא' מוחלט ולא נתקלו בהתנגדות חד משמעית מצד הקואליציה, וזאת כדי לא לגרום להם להחליט על ברוגז כבר עכשיו, הכנסת עמדה בפני שלושה ימי שגרה מלאים, גדושים בחקיקה ורק זה מה שחסר עכשיו שעבאס ואנשיו לא יבואו להצביע. מצד שני, קצת קשה לנהל משא ומתן כששקד המופקדת על כך נמצאת בארה"ב ולכן עיקר המאמץ הופנה לדחיית ההחלטה.

והמטרה הזאת אכן הושגה. כעבור שעות אחדות נעל טאהא את הדיון בוועדה ללא הצבעה והמשך הדיון נקבע ליום שני הבא. מאותו רגע נשאר חוק החשמל כאיום המרחף באוויר ומאיים על שלמות הקואליציה. שקד צפויה לשוב ארצה עד אז ולנסות להשיג פשרה מחודשת עם רע"מ.

ככל שזה נראה כעת, הפשרה תימצא בסוף. לא נראה שאחרי חמשה חודשים סוערים, הממשלה תיפול דווקא על חוק החשמל. ימינה כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לוויתורים מפליגים כדי להחזיק את הקואליציה וכך היא תעשה מן הסתם גם הפעם.

חוק החשמל למעשה מהווה הזדמנות נוספת לעבאס לסחוט עוד קצת את הלימון ולהוציא ממנו לימונדה. ההתנהגות שלו בהמשך השבוע הוכיחה שהוא מוכן לפשרה, כלומר להסדר שיוצג כפשרה ויאפשר לשקד לתת לו עוד מדרישותיו כלשהו מצידו יספק לה תירוץ שיעזור לה לצאת בכבוד יחסי מהסיפור הזה.

דוגמה לכך קיבלנו בצהרי יום רביעי, כשלשולחן הכנסת הובא חוק המשפחתונים שיזם ח"כ הרב משה גפני. מדובר בחוק צודק מאין כמוהו שנועד להסדיר את מעמדן של מפעילות המשפחתונים, שכרגע סובלות מבירוקרטיה קשה מאוד מצד המדינה, מפיקוח נוקשה ותנאים קשוחים, אבל לא זוכות מנגד לשום הטבה או תנאים סוציאליים. החוק במהותו יכול להיטיב גם המגזר הערבי ולכן הוא זכה גם לתמיכת הרשימה המשותפת.

בשעות שלפני ההצבעה, שררה באופוזיציה אופטימיות מסוימת שהחוק אכן יעבור, זאת משום שגם לרע"מ יש אינטרס לתמוך בחוק הזה, בדיוק כמו למשותפת. חיזוק נוסף לתחושת האופטימיות היה כשבמהלך אותן שעות, הצביעה הכנסת על החוק למתן פיצוי לנפגעי אסונות לאומיים והוא זכה לתמיכה משותפת של הקואליציה והאופוזיציה. החוק אמור בין היתר לאשר את הפיצויים לנפגעי אסון מירון, ולכן גם הח"כים החרדים תמכו בו תוך הבטחה ממשרד האוצר שהוא יכלול את אסון מירון למרות שבדרך כלל חוקים לא חלים רטרואקטיבית.

בחודשים האחרונים לא ראינו במליאה שום שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה והחרמה ההדדית עדיין נמשכת, אבל מאז העברת התקציב יש ריכוך מסוים במגמה שבא לידי ביטוי בחוק הפיצויים לנפגעי אסונות. משום כך, היתה תקווה שגם בחוק המשפחתונים יהיה שיתוף פעולה מצד רע"מ וניתן יהיה להעביר את החוק בקריאה טרומית.

אבל זמן קצר מאוד לפני שהגיעו בסדר היום לחוק הזה, ניגש מנסור עבאס למנהלי סיעות האופוזיציה והבהיר להם שלמרות כל הרצון הטוב, הוא לא מתכוון להפר את המשמעת הקואליציונית בהצבעה הזאת ולכן לא יתמוך. ואכן החוק נדחה על חודו של קול, ברוב של מתנגד אחד לעומת התומכים.

התקרית הזאת הוכיחה למעשה, שמנסור עבאס לא מתכוון לפרק כל כך מהר את הממשלה. ההצהרות שהשמיע רק יום ויומיים קודם לכן היו מאוד בומבסטיות אבל בפועל הוא מחכה ששקד תחזור והוא יגיע איתה להסכמות. אם באמת היו פניו מועדות למשבר, הוא היה תומך בחוק המשפחתונים של הרב גפני מבלי להתרגש מהביקורת של סילמן וטופורבסקי, מרכזי הקואליציה.

באופן דומה, ממשיכה הקואליציה לדלג מעל המשברים השגרתיים הפוקדים כל קואליציה באשר היא. כך היה השבוע כשח"כ שרן השכל פתחה באיומים לא להצביע עם הקואליציה אם לא תקום ועדת הקנאביס שהובטחה לה. שר הבריאות ניצן הורביץ מתנגד להקמת ועדה כזאת והוא מעוניין לקדם את הנושא בתוך משרד הבריאות, אבל השכל מקבלת גיבוי מראשי מפלגתה סער ואלקין וגם מימינה.

בימינה ותקווה חדשה הבהירו השבוע שהסכמים קואליציוניים צריך לכבד, ולכן הם קודם כל תומכים בשקד בעמדותיה מול רע"מ ודורשים מעבאס לחזור בחזרה למתווה המקורי שהושג על חוק החשמל, וכמו כן הם דורשים לקיים את ההסכם עם שרן השכל על ועדת הקנאביס. אולם עם זאת, בטקסטים של ימינה ותקווה חדשה לא מצאנו איומים מפורשים על שלמות הקואליציה ורק השכל עצמה איימה לא לתת את האצבע שלה בהצבעות הבאות.

במאמר המוסגר, השכל תמיד היתה אופוזיציה שבתוך קואליציה וכך היא התנהלה גם כשהיתה חלק מהליכוד. האיומים שלה לא תמיד נועדו באמת לפרק ממשלה אבל היא חתרה תמיד תחת הממשלה בה היא יושבת בניסיון להשיג את מה שהיא רוצה. הגיוני שגם הפעם תושג איתה פשרה כלשהי וכבר בשבוע הבא היא תחזור להצביע עם הממשלה.

באופן כללי, הקואליציה הנוכחית מתמודדת עם אותם משברים רגילים ושגרתיים שהיו גם מנת חלקה של הליכוד. אף ממשלה לא נפלה מכיפופי ידיים של ח"כ כזה או אחר או מפלגה כלשהי שעשתה שרירים. זאת החכמה בניהול קואליציה ואת זה אלקין למשל יודע לעשות טוב מאוד, לתמרן בחכמה בין הדרישות השונות ולמנוע ממשברים קטנים להפוך לזעזועים גדולים.

הנושא היחיד שאכן דורש תשומת לב והתייחסות גדולה יותר זה חוק החשמל, שהוא באמת עלול להפיל את הממשלה אם לא תושג בו פשרה. אבל לפי ההתנהלות של כל הצדדים בפרשה בימים האחרונים, נראה שכולם משתמשים בחוק בתור נקודת פתיחה למשא ומתן בו הם יוכלו להגיע לפשרה שתשביע את רצונם. הדחיה בהצבעה על החוק, וההתנהגות של עבאס בחוק המשפחתונים ובכלל בשאר החוקים מוכיחה שפניו מועדות להסכמות.

זה שמאיים וזה שמשלם

למעשה, במפלגות הנחשבות לשמאל הקיצוני בממשלה כמו מרצ והעבודה, שוררת ההבנה שיש להחזיק את הממשלה הזאת בכל מחיר. בשיחות פנימיות הם אומרים שם לעצמם כי אחרי יותר מעשרים שנה ביובש האופוזיציוני, אסור להם לוותר כל כך מהר על הג'ובים, על השררה ועל מוקדי קבלת ההחלטות. במפלגות הללו עשו כבר ויתורים מפליגים, ויתרו על תהליך מדיני וויתרו גם על נושאים כמו גיור, שבת ונישואין אזרחיים שהבטיחו למצביעים שלהם, תוך שהם מבינים כי בממשלה הנוכחית הם לא יוכלו לקבל את הדרישות הללו.

ולמרות כל זאת, הם מוכנים להמשיך ולשבת בממשלה, להחזיק אותה בכח ולהאריך את חייה בכל מחיר, מתוך הבנה שזאת ההזדמנות אולי האחרונה שלהם להיות בממשלה. בין אם נתניהו נשאר ובין אם הוא הולך, רוב העם בסופו של דבר רואה עצמו כימין לאומי שיעדיף לראות ממשלה של הליכוד, סער, בנט וליברמן. למרבה האירוניה, דווקא הישארותו של נתניהו בזירה גורמת להארכת חיי הממשלה ולכן במרצ ובעבודה מייחלים בסתר ליבם שהוא יישאר כאן כמה שיותר זמן.

במציאות הזאת, לשקד ולבנט יש חופש פעולה מסוים והם מנסים להראות שהם עדיין סמן ימני וכאלה שדואגים לאינטרס הימני. ובכל זאת, רוב הסיכויים הם שכששקד תחזור ותשב לשיחה צפופה עם עבאס, היא תתן לו את רוב דרישותיו בחוק החשמל, היא תמכור את כל ערכי הימין ותעניק לבנייה הערבית העבריינית את מלוא התמיכה הממשלתית, כשעבאס מצידו ייתן לה קרש כלשהו להיאחז בו ולנפנף בו כהישג. זה מה שקרה בתחילת דרכו של החוק וזה מה שיקרה גם הפעם. עבאס וטאהא הם סוחרים ממולחים שידעו בדיוק מה הם עושים כשהציגו את החוק המתוקן וליוו אותו באיומים דרמטיים.

האבסורד במציאות הזאת היא שגם בנט וגם שקד יודעים בדיוק מה הלכי הרוח במפלגות השמאל, הם מזהים שם את רצון ההישרדות החזק יותר מכל רצון אחר ובכל זאת הם אלה שמספקים לממשלה את הפשרות, הם אלה שמתפרקים מרוב הערכים שלהם ונותנים לממשלה את הרוח השמאלנית. כל פשרה של שקד בחוק החשמל ולו הקטנה ביותר, היא למעשה צביעה מאוד ברורה של הממשלה בצבעי מרצ והעבודה. לא היתה מעולם מציאות כזאת, ממשלות נתניהו שכינו את עצמן ימין התעלמו אמנם מהבניה העבריינית במגזר הערבי ואיפשרו לה לפרוח, אבל כאן שקד כבר נותנת לזה הכשר רשמי וזה הבדל גדול.

לשקד יש הזדמנות לתפוס אומץ ולנהל עם רע"מ משא ומתן קשוח מבלי לחשוף שום פחד או חשש. מי שייחלצו לעזרתה יהיו דווקא מרצ והעבודה, הם לא יתנו לממשלה כזאת ליפול על חוק כמו החשמל. הם לא יתנו לממשלה ליפול בגלל שום חוק שבעולם, אבל בינתיים שקד לא עושה כך, בינתיים דווקא הסמן הימני בממשלה הוא זה שמתפשר ומוכר הכל כדי לקיים את הממשלה, כשמרצ והעבודה נהנים מההפקר.

כלפי חוץ, שקד ממשיכה לנוע על הקו הדק שבין ימין לשמאל, כשהיא מנופפת בהבטחותיה לבוחרים אבל מצד שני מיישרת קו עם הממשלה. בשמאל מביטים בה במבטים של כבדהו חשדהו ומחזירים לה יחס בהתאם. הכניעה שלה לרע"מ תהיה מושלמת לחיזוק החיבור שלה עם מפלגות השמאל. אבל האם יש לכך קשר לחקירה אפשרית בפרשת הבניה בגלילות? כאמור, את השאלה הזאת נשאיר פתוחה לדמיון שלכם.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

כתבה מעניינת . אך אני לא רואה רק קשר לחקירה של שקד . כי את הכסף הגדול הם קיבלו ב"אגזית" של בנט . לא סתם זה בא במקביל

בקיצור לא מן הנמנע שיש מי שדחף את העתירה של התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש כדי ששקד תמכור את הנגב…

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture