יוקר המחיה – זמן למחאה: זה התחיל ב'אסם' – ואז הצטרפו האחרים / שחר וולף

בשבועות האחרונים אנו עדים לגל התייקרות של מוצרים רבים. זה התחיל בחברת 'אסם', שאת מוצריה כולנו רוכשים – הקטשופ, הפסטה, הקפה, הבסקוויטים ומה לא? 'אסם', אחת מיצרניות המזון הגדולות בארץ שאחראית גם על יבוא של מוצרים רבים שאנחנו רגילים לרכוש, הודיעה לנו באופן חד צדדי על עליות מחירים, בטענה "המוצדקת" שחומרי הגלם והשינוע מתייקרים. 'אסם' היתה הנחשון, חברות רבות המתינו לשעת הכושר ולאחר ההודעה של אוסם הודיעו גם הן על עליית מחירים – "סנו", "ברילה", "ליימן שטיסל" חברות האלכוהול המיובא וחברות היין "כרמל", "טפרברג" ועוד חברות הודיעו כי הם מצטרפות לחגיגה וכך מוצרים רבים עתידים להתייקר בעד 10%.

להתייקרויות יש תמיד הסבר שמניח את הדעת – הקורונה, עליית מחירים של חומרי הגלם, התובלה ועוד, אבל לכל גל התייקרות יש את הצד השני – הצד שלנו, הצרכנים. בהודעות שקיבלנו בשבועות האחרונים נכללו גזרות מצד ממשלת "השינוי" – גזרות כלכליות חד צדדיות, המס על מוצרי החד פעמי, הרכבים, השתיה המתוקה, הארנונה, המים, החשמל ומוצרי החלב שעד היום היו בפיקוח. מעלים את יוקר המחייה בשיעור שלא היה כדוגמתו שנים רבות.

כל ההתייקרות הזאת נעשית בניתוק מוחלט ממה שקורה במציאות הקשה כיום. לחברות ולממשלה לא מפריע לעקוץ אותנו ולדרוש מאיתנו לשלם להם יותר.

האם גל ההתייקרות מוצדק או שמדובר בחזירות לשמה? נחלק את התשובה למגזר הפרטי ולממשלתי:

לאחר השנתיים האחרונות בהן חיינו בגלי קורונה מתחלפים, והממשלה השתמשה במדיניות כלכלית מרחיבה – העניקה מענקים נדיבים, חילקה פיצוים ואיפשרה לחיים להמשיך – כולנו ידענו שיגיע היום ונשלם את המחיר. כלכלנים רבים הזהירו אותנו על כך. אבל כלכלה לחוד ומציאות לחוד. הקב"ה גלגל לישראל כ"כ הרבה דברים טובים בשנתיים האחרונות – ההייטק הישראלי הצליח בצורה יוצאת דופן, הייצוא הישראלי זינק לשיא של כל הזמנים, תשלומי המיסים גדלו מאד, הצמיחה גדלה ויחס החוב-תוצר (היחס בין התוצר הלאומי לחוב הלאומי) קטן ליחס שארה"ב ואירופה יכולים רק לקנא בנו.

המצב הזה לא מצדיק בשום מצב העלאת מיסים, להיפך! מהכסף שהצטבר ניתן לעודד את מערכת החינוך, הבריאות והרווחה. לצערנו בממשלה הזו מלבד דיבורי סרק על הורדת יוקר המחיה יש רק עליות, חוץ מהורדת מחירי הטלפון הנייח. הממשלה לא עושה דבר על מנת לרסן את עליות המחירים במגזר הפרטי, להפך, אנחנו שומעים שתיקה חרישית מצד שר האוצר שמבין את העליות בשוק המזון. מה שגרוע יותר זה שכל מה שעולה לעולם לא יורד.

שחר וולף
נעבור למגזר הפרטי – החברות שמעדכנות אותנו על עליות המחירים, נהנו בשנים האחרונות מביקושים אדירים. כאשר כולנו היינו בבית בקורונה סל המזון שלנו קפץ פלאים, כולנו צרכנו הרבה יותר, החברות נהנו מרווחים גדולים יותר. לאחר שחזרנו לחיים הרגילים אמנם סל המזון שלנו ירד במעט, אבל לא באופן משמעותי לעומת מה שהיה לפני הקורונה, כך שהחברות עדין מרוויחות הרבה יותר.

במקביל רוב הסחורה נקנית בדולרים ונמכרת לנו בשקלים, כך שהיבואנים מרוויחים יותר מירידת ערך הדולר.

אתם בטח שואלים, מה באשר לרשתות השיווק הגדולות – שופרסל, רמי לוי וויקטורי? הם החלו בזמזום על עליית מחירים, אך הממונה על התחרות במשק, החלה בחקירה מולם על תיאום מחירים, ואופס, הזמזום נעלם.

בעוד כשבועיים גל ההתייקרות יתחיל, ואני רוצה להציע משהו – בכל סופרמרקט ישנם מוצרים של החברות הקטנות יותר – החברות ההוגנות יותר. הם לא הודיעו על עליית מחירים, הם עושים הכל כדי לשרוד בשוק, אנחנו כאן כדי לעודד אותם ובמקביל לקנות בזול יותר. חפשו אותם.

במקביל אני חושב שאין מנוס מלקרוא לכולנו לצאת לרחובות ולמחות, לפני כעשור חבורה של צעירים בג'ינס שתוקשרה היטב עשתה כאן מהפכה של ממש, במחירי המזון, במחירי הדיור ובהתערבות הממשלתית לטובת האזרח, אותם צעירים משתייכים היום לאותם בעלי ממון שמנחיתים עלינו את העליות במשק. המדינה שלנו בשלה למחאה חברתית חדשה, מחאה שאולי תקום מהצד האמוני של המפה, אני סבור שאם אנחנו נרים את הכפפה נזכה למקום של האהדה בציבור.