בספר התהילים דוד המלך ע"ה אומר לנו 'הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר'
פירוש הפסוק הוא שפתיתי השלג היורדים ממרום, הם בהתאם לכמות הצמר שיש בידי הבריות להתכסות בו מפני הקור,
וכן הכפור המשתרר על היקום, הינו בהתאם לכמות האפר הקיימת בכדי להסיק את התנור ולהתחמם לאישו…
זהו יסוד גדול להתחזקות בכל מצב, שאין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שאין בכוחו לעמוד בו!
כשיורד השלג הוא נושא בחובו הודעה שיש מספיק צמר כדי להתחמם,
כששורר כפור, הכפור מבשר שיש מספיק עצים כדי להסיק את התנור ולהפיץ חום.
המסר המאוד חשוב בזה – שהקב"ה זן ומפרנס לכל ואין לנו את היכולות להבין דרכיו אך מוטלת עלינו החובה להכין את הכלים לקבלת השפע.
תהליך בריאת השלג לא דורש מהאדם שום פעולה, זאת מציאות שהבורא מנהל ומפעיל ללא התערבות של האדם, לעומת זאת הפעלת התנור והתכסות בצמר דורשת מהאדם לפעול, ע"פ דרך הטבע לא יהיה חם לאדם אם הוא לא יפעל, האדם נדרש לקנות צמר, לסרוג ולהכין בגדים חמים וללבוש אותם, ורק לאחר ביצוע הפעולות האדם יגיע לאיזון הנדרש של חום מול קור.
בכל מצב בחיים האדם נדרש לאזן, ותמיד יהיה צד אחד שהאדם יצטרך לפעול בו הרבה כדי להגיע לאיזון.
הכלכלה בנויה בדיוק באותו יחס, כלכלה מאוזנת היא איזון בין הכנסות להוצאות, כשהאדם פסיבי ולא פועל, הוצאות יגיעו וידרשו את המגיע להם ללא שום פעולה מצד האדם, לא מעט פעמים האדם חושב שהוא יכול למנוע את ההוצאות, אבל זה לא תמיד מצליח במיוחד בהוצאות הבסיסיות,
לעומתם ההכנסות, כאן נדרש האדם לפעול כדי להגיע להכנסות, כדי להגיע לאיזון האדם לא יכול לשלב ידיים, כדי להגיע לאיזון בכל תחום בחיים, צריך לזהות את אי האיזון, את הצד שבו אפשר לפעול.
כפי שאנשים רגילים לצטט: 'החיים הם איזון בין מנוחה ותנועה'
האיזון בא ליצור מציאות שמשלבת בין החלק הפסיבי שקורה לבד כמו השלג וההוצאות לבין החום וההכנסות שיקרו רק אם נפעל.
שנזכה בסייעתא דשמיא לכוחות ולכלים לשפע הרב המושפע עלינו משמים.
שבת שלום,
צבי סילבר.
על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן.
