לפני תשעים שנה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הואשמה גרמניה בפשעים נגד האנושות, היא נדרשה לשלם פיצויי עתק למדינות אליהם פלשה. בעולם שרר משבר כלכלי חמור, הבורסות נפלו ובגרמניה שרר כאוס כלכלי.
לאחר תקופה בה גרמניה ניסתה להתמודד עם המצב החמור שלה, החל הצורר הגרמני להפנות אצבע מאשימה כלפי האזרחים היהודים, הם הואשמו בכל הבעיות של גרמניה הגדולה, המטרה היתה להסית את אור הזרקורים אל קבוצת המיעוט. סיבות לא היה חסר, את התוצאות כולנו יודעים. ההיסטוריה לפעמים חוזרת.
אתמול בערב ראינו מחזה דומה, שר האוצר מפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי, הוא האשם העיקרי ביוקר המחיה, לטענתו של שר האוצר הציבור החרדי איננו עובד למחייתו ומתפרנס מתקציבי הממשלה.
אני מתפלא על שר האוצר. במדינה מתוקנת, שר אוצר צריך להיות עם רקע כלכלי מובהק, שר האוצר היה צריך למנות בתקשורת כגורמים למשבר הכלכלי – את משבר האנרגיה העולמי, את הכמעט מלחמה שפורצת בין רוסיה לאוקראינה וגורמת להתייקרות מוצרי הגלם, את עליית מחירי הסחורות. אבל הוא בחר להתמקד בלשסע את הציבור זה בזה. לצערי אני בטוח שדבריו נפלו גם על אוזנים קשובות.
אבל הציבור איננו טיפש, בשבועות האחרונים היינו עדים למסע פרסום של כלכלנים וסלבים מכל המגזרים שמחו על יוקר המחייה, אין סיבה לקנות משחת שינים בישראל ב- 30 ש"ח כשבחו"ל אותו המוצר נמכר ב-6 שקלים בלבד, אותו הדבר הפסטה, הפירות ושלא לדבר על מחירי הדיור והמיסים.
שר האוצר יודע שהוא עושה מעט מאד או אולי לא עושה כלל כדי לטפל ביוקר המחייה. שנה שעברה מדינת ישראל הצליחה לגבות 30% יותר מס ממה שצפתה לו, במקביל יחס החוב תוצר שלנו הגיע למצב בו מדינות אירופה וארה"ב מקנאות בנו. כל הדברים האלה היו צריכים להתגלגל לכיסו של האזרח. אך במקום זה התגלגל אלינו מיסים נוספים. הכל לפי רצונו של השליט.
שר האוצר במקום לטפל במשבר שהקורונה גרמה לבתי העסק, לעצמאים ולעובדים הפשוטים מתעסק בלשסע, במקום לטפל במשבר שפוקד את ענף התיירות, לעודד תעסוקה ולתגמל אנשים שאינם עובדים לצאת לעבודה עסוק בלטפח את משנתו הסדורה שכולה רוויה שנאה.
שר האוצר גרם בחודש הקודם לירידה של 63% בקניית החד פעמי, אך לא חשב לרגע על העובדים שעוסקים בענף, על בעלי העסקים שהשקיעו את כל הונם ומרצם על מנת שהמפעל שלהם ישגשג. במקום זאת הוא עסוק מבוקר עד לילה בחרדים, לא פלא שהדבר הראשון שליברמן הביא לעולם זה גזירת המעונות, במקום לעודד נשים חרדיות לצאת לעבודה הוא ניסה לגרום לכך שלא יהיה כדאי להם לעבוד.
ההצעה שלי לשר האוצר היא – בא תאבק בחברת החשמל, תפתח ותנגיש את רפורמת החשמל שהחלה ממשלת נתניהו לכלל האזרחים, זה יפתור את יוקר המחייה.
בא תפתח את השמים, תאשר יבוא חופשי של כלל מוצרי המזון והחקלאות, תוריד מכסים על יבוא, במקום זה שר האוצר עסוק בשמירת האינטרסים של קבוצות הכח והקמעונאים הגדולים.
הורד את המע"מ! אין סיבה שנשלם יותר כי המוצרים עולים, הורד את מס הבלו על הדלק, תסבסד לימודים גבוהים למתאימים ובמקום להתעסק בחרדים תתעסק בלימוד מהו שוק חופשי ומה תועלתו למשק.
הסתת המבט אל קבוצת המיעוט החרדית היא פוליטיקה בגרוש, את העם מעניין כעת מי מוריד את יוקר המחיה יותר מאשר מי אשם בו. ואם אתה מחפש אשמים תפנה אצבע מאשימה כלפי ממשלתך, אתם שנה בשלטון ללא שום הישג מהותי בתחום הכלכלה להיפך.
שחר וולף הינו כלכלן ויועץ משכנתאות, ניהל במשך 12 שנים בבנק דיסקונט ומתגורר בירושלים
