חשוב להבהיר שחכמינו זכרונם לברכה היו מקללים אך ורק אם מישהו פרץ גדרי תורה מסויימים
לדוגמא:
רבי אלעזר קילל את תלמידו שלא ישלים שנתו מכוון שהורה הלכה בפניו(מי שמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה) נשאלת שאלה למה נתנו חכמים ראשונים לחכמים זכות לקלל את פורצי הגדר?
כי כאשר היה בית המקדש בנוי ידעו שמתקיימות 4 מיתות בית דין (סקילה ,שריפה,הרג,חנק) והיו פוחדים לקלל .
לאחר שנחרב בית המקדש אנשים חשבו שפסקו מן העולם 4 מיתות בית דין ולכן אין פחד לקלל ובכדי להרתיעם נתנו לחכמים את היכולת לנדות אדם ולקללו בגדרי התורה בלבד.
ולא כאלה של"ע מקללים כי אדם רב איתם או פגע בהם במקרה זה אין היתר כלל לקלל כי כל קללה שמוציא מפיו גורם לנזק גדול ביותר