רבינו האר"י הקדוש, לא כתב את תורתו בחכמת הקבלה, ואת כל דברי הסודות והרזים אשר נתגלו לו מסר בעל פה לתלמידיו, ובראשם רבינו חיים ויטאל שכתבו את דבריו. רוב חידושי האר"י הם בלימודי הכוונות במעשה המצוות והתפלות, וייחודים ע"פ גימטריות וצירופי שמות קדושים.
האר"י הקד' לימד דרך חדשה של בריאת העולם, של תורת האצילות, ושל קץ הימים שהשפיעו רבות על מגמות יהודיות בהמשך הדרך. תלמידיו יצרו מנהגים חדשים שהתקבעו בסדר היום היהודית היהודיים, כמו תפילת קבלת שבת .
למרות שלא כתב בעצמו ספרי קבלה, ישנה עדות ביד ראשונה של חייו כאדם שחי בארץ ישראל ובמצריים והתכתב עם בני דורו. בנוסף למספר מכתבים ומסמכים שהיו שמורים בגניזת קהיר, הספרייה הלאומית חושפת כעת מכתב קרוע וחלקי שנשלח לאר"י הקדוש בתקופה בה חי במצרים. להבדיל מתחום העיסוק המיוחס לאר"י לעולמות הקבלה, המכתב מתייחס לענייני העולם הזה.
הכותב, אדם בשם דוד, כותב לאר"י על מנת לגייס את הרב לתמוך בשד"ר (שלוחא דרבנן), אשר נשלח מצפת לגייס כספים ליהודי ארץ ישראל מקהילות ישראל בתפוצות.
מכתב זה, המוחזק בידי הספרייה הלאומית, נשמר בצורה ייחודית, על אף שנכתב עוד בימי המאה ה-16 – הוא שימש כחומר גלם כדי ליצור כריכה לספר אחר. בעבר, לפני המצאת הקרטון, כורכי ספרים, יהודים ולא יהודים כאחד, היו לוקחים דפים וספרים בלויים, מנייר או מקלף, והיו מדביקים ביחד שכבות על גבי שכבות על מנת ליצור חומר קשיח לצורך כריכת ספרים. הכורכים, שרבים מהם לא ידעו קרוא וכתוב, לא היה אכפת להם מתוכן הדפים הבלויים שהגיעו לידיהם. אוצרות של ממש נמצאו בעבר, ועוד נמצאים היום, בתוך כריכות של ספרים ישנים.
במשך עשרות שנים, האספן הירושלמי עזרא גורדצקי ז"ל, שעלה לארץ מארה"ב במהלך שנות ה-70 – היה עושה את עבודת הנמלים של פירוק הכריכות העתיקות וחשיפת האוצרות שבתוכן, עזרא היה מגיע לספרייה הלאומית לעיתים קרובות על מנת לתרום את דפי האוספים. לפני שנה, עזרא הלך לעולמו לאחר שחלה בנגיף הקורונה. לזכרו, הספרייה מפרסמת את אחד המציאות החשובות והנדירות שהוא תרם.
ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית: "מכתב זה, שערכו לא יסולא בפז, הינו חלק מהאוספים יקרי הערך והאוצרות הבלומים המוחזקים בידי הספרייה הלאומית, המהווה מקור ידע לאומי להיסטוריה היהודית של מדינת ישראל. כמו כן, המכתב, שנשמר בצורה ייחודית בין כריכות ספרים ישנים, הוא בגדר גילוי משמעותי על השפעתו של האר"י ז"ל לא רק בתחום הקבלה אלא גם בענייני העולם הזה, לצד הדגשה של חשיבותו הרבה בעיניי יהודי ארץ ישראל והתפוצות במאה ה-16".
