בסימן המתנה: בין צפון לדרום / סיכום שבוע ביטחוני-מדיני סוער

מערכת הביטחון לא רואה בחמאס איום אסטרטגי והעיניים נשואות צפונה. בינתיים • בקרב הענקים שבין המעצמות לציר הרשע, קיים אינטרס משותף: לשמור על השקט בישראל • וגם: המופע המביך של לבני וגבאי / יוסי טיקוצ'ינסקי מסכם שבוע סוער בכל הגזרות

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

מאת: יוסף טיקוצ'ינסקי / יתד נאמן

מחזה לא שגרתי נגלה לעיני הנוסעים בכביש ירושלים ת"א בשעת אחר הצהרים של יום שישי, ערב 'שבת חזון'. השיירה המאובטחת של ראש הממשלה שעטה במהירות מערבה לכיוון תל אביב, כשברקע זורמים הדיווחים על תקרית קשה המתרחשת ברצועה.

באותן שעות של ערב שבת, ברור היה כי ישראל נכנסת למלחמה בעזה. ירי הצלפים הפתאומי שגרם למותו של החייל אביב לוי הי"ד גרר תגובה קשה מאוד של צה"ל, שתקף עשרות מטרות והמסר שנשמע מהצהרותיהם של הרמטכ"ל ושל הפוליטיקאים היה כי ישראל החליטה לצאת למסע נוסף נגד חמאס. התיעוד של שיירת ראש הממשלה שועטת לכיוון הקריה, רק הוסיף נופך לאווירה הדרמטית.

צפו בתיעוד: מטוסי חיל האוויר תקפו 60 יעדי טרור ברצועת עזה


אבל לא רבים שאלו את עצמם, מתי התרחש עוד דבר כזה, שראש ממשלה יורד בשעת דמדומים של יום שישי במיוחד לקריה. מבלי להמעיט חלילה בעוצמת האסון, תקרית בה נהרג חייל ל"ע גם כזו המצריכה תגובה צבאית רחבה, בדרך כלל לא גוררת ירידה של ראש ממשלה במיוחד לקריה בערב שבת.

יתכן בהחלט, שתוכן הדיון שהתקיים באותן שעות ב'בור' היה אחר לחלוטין ולא עסק דווקא בהתרחשויות בעזה. זאת כמובן הערכה בלבד אך היא מבוססת על שיחות והערכות של מומחי ביטחון בשבוע האחרון. יצוין כי רק שעות ספורות קודם לכן בצהרי יום שישי, התקיימו שיחות טלפון משמעותיות בין נתניהו ופוטין וכן בין ליברמן למקבילו הרוסי.

שלושה ימים אחר כך, התקיים ביקור יוצא דופן בירושלים. משלחת בכירי ביטחון הגיעה ממוסקבה ובראשם שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב והרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב. חברי המשלחת הגיעו כדי לקיים פגישה דחופה עם נתניהו, עם ליברמן ועם בכירי המודיעין הישראלי כדי לדון במצב בסוריה.

ישראל ו'הקווים האדומים'
כבר באותו יום, הורגש שינוי במצב הביטחוני של ישראל בגזרה הצפונית. אזעקת צבע אדום נשמעה בגולן ובגליל ומערכת 'קלע דוד' שיגרה שני טילי יירוט לעבר שני טילי קרקע-קרקע מסוג "טוצ'קא"SS-21 שנורו ע”י צבא סוריה ועמדו ליפול בישראל. באופן רשמי, מדובר בזליגת ירי של הלוחמה הפנימית בסוריה ולא בירי מכוון נגד ישראל.

יירוט המטוס הסורי: "מי שחודר למדינת ישראל יופל"


האזעקות בצפון המשיכו גם למחרת, וגם ביום שהגיע אחריו. בצהרי יום שלישי הפילה ישראל מטוס 'סוחוי' סורי והטייס שהיה בו נהרג, זאת לאחר שהמטוס נכנס ככל הנראה בשוגג לשטח ישראל. בצהרי יום רביעי, שוב החרידה האזעקה את הצפון, הפעם בעקבות שני טילי גראד שנכנסו לישראל ונחתו לא פחות ולא יותר מאשר במימי הכינרת, לא רחוק מהמתרחצים שכשל מערכות היירוט הקיימות לא פעלו ולא יירטו את השיגורים.

ישראל מצידה מציגה קו מאוד אחיד ומאוד ברור, עליו הצהירה כבר כשהחלה מלחמת האזרחים בסוריה: ישראל אינה מתערבת בלוחמה הפנימית, אך יש לה קווים אדומים שיגרמו לה לפעול. האחד הוא העברת נשק שובר שוויון מאיראן ללבנון, השני הוא התבססות איראנית בשטח סוריה הנכבש מחדש ע"י אסד, והשלישי הוא הפרת קו הפסקת האש שנקבע לאחר מלחמת יום הכיפורים.

במשך רוב שנות הלחימה בסוריה, ישראל אכן כמעט ולא התערבה, למעט מקרים של תקיפות נשק שהועבר מאיראן לחיזבאללה. אך ככל שחולף הזמן, נאלצת ישראל לפעול יותר מידי כדי לשמור על אותם קווים אדומים.

התערבותה של רוסיה באזור הציבה בפני ירושלים אתגר לא פשוט, שכן הדבר מכביד על חופש הפעולה להפציץ שיירות נשק בסוריה, אך יתרה מכך: רוסיה מעוניינת לשקם את אסד ואת פטרונו האיראני. יש לה אינטרס כלכלי ופוליטי גדול בכך והתחושה היתה שישראל צריכה להיזהר לא להכעיס את הדב הרוסי ולא להיכנס לעימות איתו.

בשל כך, הביקור יוצא הדופן שהתקיים בתחילת השבוע מעיד כי גם סוריה משתדלת להיזהר לא להרגיז את ישראל. הבכירים הרוסים הגיעו לירושלים כי משהו הציק להם, הם ביקשו להשיג משהו שישמור גם על האינטרס שלהם. האינטרס שלהם הוא ברור והוא משותף כעת גם לרוסיה וגם לארה"ב, כפי שבא לידי ביטוי בפגישת טראמפ ופוטין בשבוע שעבר בהלסינקי. שני המנהיגים הסכימו כי יש לשמור על ביטחונה של ישראל נוכח האיומים מצד איראן ומצד חמאס.

מיותר לציין כי שני הטיפוסים שישבו סביב השולחן בהלסינקי לא חשודים על אהבת חינם לישראל. אבל במסגרת ההתנגשות הסמויה ביניהם והתחרות הבלתי נראית שהם מנהלים על תפקיד השוטר העולמי, לשניהם חשוב לשמור כרגע על ישראל כבת ברית, כדי לפעול באמצעותה למען האינטרסים בכל המזרח התיכון.

לשני המנהיגים שישבו שם אבל במיוחד לפוטין, חשוב לשמור על ישראל רגועה. הוא לא רוצה שישראל תתקוף יותר מידי בסוריה משום שזה יסלים את המצב ויפגע במאמץ שלו לבסס את שליטתו באזור. מאידך, הוא לא יכול להיכנע לדרישת ישראל ולפנות את כל הנוכחות האיראנית בסוריה משום שזה יפגע ביחסים החשובים שלו עם איראן.

ההסדר הופר לפני שהחל
כך מצאה רוסיה את עצמה מנסה להתנהל ברגישות מול הנחישות הנדירה שהפגינה ישראל. ישראל תוקפת את משלוחי הנשק, מגיבה צבאית לצבא סוריה כשהירי זולג לשטחה, נתניהו מצהיר כי יעשה הכל כדי למנוע השתלטות איראנית על סוריה ובמוסקבה לא אוהבים את זה. מצד שני, זה לא הזמן להיכנס לעימות מיותר מול ישראל כל זמן שלא מוצה האפיק הדיפלומטי מולה. הרגישות הזאת הביאה את המשלחת הרוסית למחול על כבודה ולהגיע במיוחד לירושלים. סביר כמובן להניח שגם הסבלנות הזאת תיגמר מתישהו, אבל בינתיים, רוסיה מנסה עד כמה שאפשר לשמור על המצב הרגיש כמו שהוא.

בין נקמה בישראל לציות לפוטין: לאן מועדות פניו של בשאר אסד?


גם בירושלים קיימת ההבנה הברורה שרוסיה לא רואה עין בעין עם ישראל את המפה האזורית. רוסיה מחויבת לאיראן ולא תמהר לדחוק את רגליה מכל השטח הסורי כפי שישראל רוצה. לפיכך, מנסים גם כן לשמור על המצב הרגיש עד כמה שניתן, בינתיים.

על פי גורם מדיני בכיר, בפגישה שהתקיימה השבוע הציעו הרוסים ליצור רצועת ביטחון של 100 קילומטר בתוך סוריה, אליה לא ייכנסו הכוחות האיראניים. ישראל הסכימה להסדר ביניים כזה בתמורה להמשך חופש הפעולה בשטח סוריה נגד העברת נשק מאיראן לחיזבאללה.
מדובר כאמור בהסדר ביניים בלבד ואין ספק שישראל נערכת גם לצעדי המשך. הסכם כזה לא מיושם אפילו לרגע כאשר כוחות איראניים וכוחות חיזבאללה נטמעים בתוך הצבא הסורי ופועלים מתוכו בצמוד לגבול עם ישראל.

התגובה הישראלית להסלמה הביטחונית השבוע ולזליגת הירי, היא כנראה רק קצה הקרחון. השיחות הצפופות עם סוריה והבהילות של נתניהו לרדת לדיון בקריה עשויות להיות חלק מזה.

איום לא אסטרטגי
ובחזרה דרומה: הכותרת המרכזית השבוע דיברה על הפסקת אש שהושגה ברגע האחרון, בערב שבת שעברה וכך נמנע מבצע רחב היקף כמו צוק איתן. אבל למעשה, במבט נוסף נראה כי לא אלה פני הדברים.

שקט מתוח בדרום • ליברמן: "לא מעוניינים בעימות ולא חוששים ממנו"


גם בעיצומה של התקרית הקשה בה נהרג החייל, ישראל לא יצאה בשום הצהרה רשמית על הליכה למבצע צבאי. זאת היתה התחושה הציבורית בלבד. גם אחרי שחמאס הכריז על הסכם הפסקת אש שהושג בתיווך מצרי ועד לשעת כתיבת שורות אלו, לא נשמע שום אישור רשמי מצד ישראל שאכן הושג הסכם כזה.

לא שמענו את נתניהו מדבר על הפסקת אש, לא את ליברמן ולא את הרמטכ"ל. רק חמאס הצהיר על כך ובירושלים מלאו כולם את פיהם מים. הדיון שהתקיים באותו יום בקריה הסתיים בדממה מוחלטת וללא שום התייחסות ישראלית לנעשה בדרום, מה שרק מחזק את התאוריה שנכתבה לעיל.

בשבוע שחלף מאז, המשיך טרור העפיפונים להכות בדרום, אם כי בעצימות נמוכה יותר. ואם היה הסכם הפסקת אש הוא היה אמור לכלול את טרור העפיפונים. כלומר: המשך הטרור הזה השבוע היה מבטל את ההסכם וישראל שוב היתה אמורה לצאת למבצע. אבל זה לא קרה.
ככלל, נדמה שטרור העפיפונים לא ממש מטריד את הממשלה. המצב בשטח מול התנהלות הדרג המדיני, נראה כאילו מדובר בשני עולמות מנותקים זה מזה. השטח כאוב, התושבים מתוסכלים ומבוהלים, הנזקים אדירים, אבל הממשלה משדרת את המסר שלא מדובר באיום אסטרטגי על ישראל וממילא היחס בהתאם. רק תקריות קשות יותר גוררות תגובה קשה יותר.

ולא מדובר בתחושה בלבד. מומחי ביטחון לחשו זאת במפורש, בין היתר באוזני כותב השורות. מערכת הביטחון צופה כעת צפונה בלבד. קרב הענקים המתחולל שם מהווה באמת איום קיומי ואסטרטגי על ישראל והאנרגיה מופנית לשם. חמאס נראה לעומת מחוללי המצב בצפון כאילו היה ארגון קיקיוני ולא חשוב.

ההנחה היא כי המצב כעת שונה מזה שהיה בצוק איתן. חמאס יותר מחויב היום למצרים והיא מצדה לא מאפשרת לו להכניס טילים מסוכנים שיגיעו למרכז הארץ. כך נשאר האיום מצד חמאס כאיום בעל משמעות אמנם, אבל משמעות מוגבלת, לעומת איראן, סוריה וחיזבאללה המחזיקים במאגרי ענק של טילים מסוכנים המסכנים את כל שטח ישראל. המצב הזה ישתנה רק אם חמאס יעצים את הטרור ויביא ח"ו לפגיעות גדולות יותר, ואז ישראל תצטרך לחשב מסלול מחדש ולצאת לקרב בעזה.

המצב המורכב אם כן מזכיר מאוד את תקופת ההמתנה בערב מלחמת ששת הימים. האיום המשמעותי כבר כאן, הוא צופה עלינו מצפון כשהאיום החמור פחות כבר מכה בנו מדרום. ישראל עלולה למצוא את עצמה חלילה מתמודדת בשתי החזיתות בו זמנית, אבל לפי שעה בחסדי שמים זה עדיין לא המצב. ישראל עדיין מנהלת מדיניות של דיפלומטיה בצפון והכלה כואבת בדרום. אבל התחושה היא תחושה של המתנה, תחושה של משהו גדול שעוד עלול ח"ו להתפתח.

דבק מלאכותי להישרדות
וגם זה קרה השבוע, כשהאופוזיציה סיפקה את אחד מרגעי החולשה המביכים שלה. באופן צפוי ולא מפתיע, ניצבו להם מול המצלמות והמיקרופונים שני פוליטיקאים, שהשכילו להבין לצערם כי אם הם לא יהיו תלויים זה בזה, הם ימצאו עצמם תלויים זה לצד זה.
כבר ברגע הראשון לאחר שיו"ר האופוזיציה הרצוג פרש מהפוליטיקה עם מינויו ליו"ר הסוכנות היהודית, נשלפו שוב החרבות במחנה הציוני. היו"ר גבאי עצמו לא יכול להיכנס לנעליו של הרצוג ולכהן כיו"ר האופוזיציה משום שאינו חבר כנסת, ולכן העדיף לתת את התפקיד לשלי יחימוביץ' המיישרת איתו קו.

אבי גבאי הכריע: ציפי לבני תהיה יו"ר האופוזיציה


מאידך, מי שלטשה עיניים לתפקיד היא יו"ר 'התנועה' ציפי לבני, שרקחה את השותפות המקורית בינה לבין מפלגת העבודה ובאמצעות הדיל שיצרה עם הרצוג הוקמה סיעת המחנה הציוני. לבני לא מעוניינת להמשיך את השותפות עם המחנה הציוני ללא תפקיד בכיר ולא רוצה להיות סרח עודף לסיעה. מאידך היא מבינה כי אם תפרוש, זה יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה הפוליטי שלה.

מאחוריה רקורד ארוך ולאו דווקא מחמיא של דילוג בין מפלגות. היא החלה את דרכה בליכוד, ערקה ל'קדימה', לאחר מכן הקימה את 'התנועה' ומשם חברה למפלגת העבודה. אין עוד פוליטיקאים רבים שעשו שינוי קוטבי כל כך מבחינה פוליטית ואידאולוגית. לבני מבינה אם כן שאין לה עוד הרבה אופציות להמשך.

לכן, לבני לא איימה במפורש אבל שיגרה רמז עבה ביותר לגבאי, כשאמרה כי "תפקיד יו"ר האופוזיציה חשוב להמשך השותפות בין המפלגות". כך היא לחצה על הכפתור הנכון אצל גבאי ומסתבר שזה עבד לה.

מצבו של גבאי עצמו אינו מזהיר. כמיטב המסורת של מפלגת העבודה גם הוא מועמד פוטנציאלי להדחה, על אחת כמה וכמה בחודשים האחרונים כשההבטחה הגדולה שהביא עמו ואשר הביאה אותו לנצח בפריימריז, לא מוכיחה את עצמה והמפלגה מתרסקת בסקרים בעקביות.
הביקורת כנגדו בתוך מפלגת העבודה הפכה לגלויה ומפורשת והיא יצרה גם את הספין ששמו בני גנץ, עם סקרים המלמדים כי אם הרמטכ"ל לשעבר ינהיג את המחנה הציוני המפלגה תנצח בבחירות. גבאי מיהר להבהיר שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום ואין מה לדבר על פינוי מקומו לכוכבים חדשים. אבל כל זה לא משתיק את הביקורת נגדו ולא הופך את מצבו לטוב יותר.

וכשלבני מאיימת בפרישה מהשותפות כשהיא לוקחת עמה את ששת המנדטים שלה, גבאי מבין שזה באמת עומד להיות הסוף שלו. כך נוצר מכנה משותף בינו לבין לבני. שניהם מבינים שאם עוד יש להם סיכוי כלשהו לשרוד בפוליטיקה זה רק באמצעות המשך השותפות המלאכותית ושמירה על המחנה הציוני.

גבאי ולבני יצאו השבוע לתקשורת ואמרו מול המצלמות, כי על פי הסיכום ביניהם, לבני תקבל את תפקיד יו"ר האופוזיציה וגבאי יהיה מועמד המחנה הציוני לראשות הממשלה. שניהם חייכו למצלמות והשמיעו סיסמאות מלאות אופטימיות על 'אלטרנטיבה לשלטון נתניהו' ועל 'בשורה חדשה' שהם מציעים לציבור, אבל גם הם עצמם מבינים שאין כאן לא בשורה ולא אלטרנטיבה. יש כאן דבק מלאכותי שנועד לשמור אותם רלוונטיים, בינתיים. עד לתזוזה הבאה שתהיה כנראה או בהדחתו הסופית של גבאי או בדילוג הבא של לבני.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture