חיים ולדר במתקפה על יונה יהב: "ההתעללות מתוך שנאה גדולה"

1.
אם תשאלו אותי, ההתעניינות הכי גדולה שלי בכל מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, נמצאת בחיפה. לא רק בגלל שהיא עיר הולדתי, אלא גם בגלל שזהו אחד המקומות היחידים במדינת ישראל בהם יהודים חרדים סובלים משך שנים מראש עיר שמצר את צעדיהם מונע מהם זכויות בסיסיות ופועל בכל כוחו כדי להציק להם, ולמנוע את התפתחותם.

אבל האמת, שיש משהו יותר חזק שמרתק אותי לשם.
הדרך. הדרך המתוחכמת הפתלתלה והערמומית שהוא עושה זאת. מבחינתי זוהי סדנא פסיכולוגית, של מפגש השקר והאמת, מפגש בו לשקר יש כוחות אדירים שכמעט ואיני מצליח לפענחם.

העובדה שיש אנשים, ואפילו חלק מהקוראים אומרים לעצמם: "אוקיי, הוא אמנם מ"שינוי", אז אולי צריך ללכת איתו אחרת, לא ראש בראש. העובדה שמתפרסמות לעיתים קרובות תמונות שלו עם יהודים חרדים שאת צעדיהם הוא מיצר, והכי הכי, העובדה שחלק מהחרדים תומכים בו היא בעיני חידה בלתי מפוענחת. חידה שפתרונה שווה את הטור הזה.

אני אומר לכם: הציבור החרדי מתמודד כבר 200 שנה עם אנשים שמיצרים את צעדיו ושמעוניינים שהוא ייעלם או לפחות לא יגדל, אבל עם אדם כזה מורכב ומתוחכם עדיין לא התמודדנו. עם אדם שמצליח ליצור כזה בלבול וסכסוך פנימי, שהעלה את המושג "הפרד ומשול" לרמה של אומנות שהייתי פותח פקולטה להבנתה, כזה דבר עוד לא היה.

כי בשביל "הפרד ומשול" ציבורי אתה צריך לתת לחלק מהציבור ממון ותשורות כדי לשסות אותו בחלק השני. הוא מצליח עם השיסוי מבלי לשלם את המחיר! זה משהו ששווה ללמוד.

2.
עם כל הכבוד לזה שאני מהעדה החיפאית, כבר שלושים שנה אני לא שם, ועדיין לא חי את המקום כמו תושבי חיפה. לכן משהגיעה לידי, חוברת שפרסם ראש עיריית חיפה, המציגה את הדברים הרבים שהעניק לציבור החרדי בחיפה, אמרתי לעצמי "אולי פספסת פה משהו"?
היו שם תמונות של מבנים וגנים ובתי ספר עם המון חרדים שמצטלמים עם ראש העיר עד שבשלב מסויים עוברת מחשבה במוח "אולי לא כצעקתה".

אך אז, אני רואה את "מתנ"ס חיפה". ברחוב השילוח פינת ביתר. ראש העיר מתגאה שנתן לתושבי חיפה מתנ"ס, וכשאתם רואים את הבניין אתם אומרים לעצמכם "בא הנה, בניין בניין נתן להם".

אבל זה אתם. לא אני.
כי אני מחיפה ואף אחד לא יספר לי שאת הבניין הזה ראש העיר נתן לחרדים. המבנה הזה שימש כסמינר חרדי שלושים שנה לפני שיונה יהב היה ראש עיר, הוא גם עבר למבנה חדש 15 שנה לפני שיונה יהב הפך ראש עיר, אז הוא יכול לספר לכל העולם שהוא נתן בניין לחרדים. הוא לא. זה היה שלהם.

וכשאני מברר את העניין אצל החברים שלי מחיפה מסתבר שלא רק שהוא לא נתן. הוא לקח חצי מהבניין בשביל יוצאי ברית המועצות, שבכלל צריכים לבוא לשם משכונות אחרות.

ואת זה מציג ראש העיר כדאגה לתושביה החרדים של חיפה.
רק לאחרונה כתב מבקר המדינה כי לעיריית חיפה יש תשעים מבנים לא מאוכלסים אבל ליונה יהב דחוף לקחת חצי בניין עבור יוצאי ברית המועצות משכונות אחרות ובלבד שהחרדים לא יפרחו.

3.
בעמוד אחר מציג ראש העיר את מתנ"ס נוה שאנן.
"למרות קשיים משפטיים החליטה עיריית חיפה להתחיל בפעילות המיועדת לציבור החרדי במשך מספר ימים בשבוע עד לסיום התהליך המשפטי…"

מה אתם מבינים מזה?
היו בעיות משפטיות. אנשים רעים הלכו נגד הציבור החרדי, אבל ראש העיר שלנו, לא אחד שייכנע לאנשים רעים שרוצים להצר את צעדיו של הציבור החרדי. "למרות קשיים משפטיים החליטה עיריית חיפה להתחיל בפעילות המיועדת לציבור החרדי…

ראש העיר שוכח לדווח שהמתנ"ס נבנה בכספי מפעל הפיס עם השלמה של עמותת הקהלה ב"נווה שאנן" וכבר אוכלס על ידי הציבור החרדי. ומי שפתח נגדם במלחמת עולם ואף הצליח לגרש אותם משם זה, נחשו מי, ראש העיר עצמו.

הוא החזיר את כספי מפעל הפיס!!! העמותה בלית עתרה לבית המשפט . שם נאמרו לו דברים קשים ובית המשפט המחוזי הכריח ממש (אפי' עוד לפני שהוא נותן הכרעה) את ראש העיר לתת לציבור החרדי יומיים בשבוע.

ואת התבוסה הזו מציג ראש העיר בחוברת שלו כפעילות למען תושבי העיר. מילא אתה נלחם ומיצר לאנשים. אבל להציג משהו רע שעשית כמשהו טוב ונאצל? זה דבר נדיר וחסר תקדים עליו כתבתי בפתיחת הטור.

4.
מה תגידו? הוא מציק רק לליטאים. בגלל מיכי אלפר שהולך נגדו.
טבעי היה שכדי להוכיח זאת הוא יפנק את החלק הזה מהציבור החרדי שהולכים איתו למרות הכל ומגיעים כמובן לכל הזמנה להרמת כוסית ?
וכאן החידוש הגדול שלו: בשביל "הפרד ומשול" אתה לא צריך לתת כלום גם לאלה שאתה רוצה לקחת לצדך.

קחו למשל את מוסדות סערט ויזניץ יש להם פינה חמה בליבי (בילדותי נהגתי לשהות בהם רבות, אם בטיש של הרבי זצוק"ל ואם במקהלה של חיים בנט). הם ציבור ותיק שעד היום הלך עם יונה יהב.

בחוברת רשום שראש העיר לא הסתפק בבניין הת"ת החדש אלא דאג גם לחצר אחורית רחבת ידיים בעלות מאות אלפי שקלים.
רק מה? הסיפור אחר לחלוטין. בשנת 2003 (לפני 15 שנים) ניתנה אחרי השתדלות רבה הקצאה לת"ת סערט ויזניץ. בשנת 2008 ביטל להם את ההקצאה. ב2011 ההקצאה חזרה רק לאחר שאנשי החסידות פיטרו מישהו שלא נראה לו. אבל תקציב? זה לא. ראש העיר אינו נותן שום תקציב של תברי"ם לחרדים. זה ברור לכולם.

מי שהביא להם תקציב ממשרד החינוך על סך 6.50000 שקל בסוף 2011 היה נציג דגל הרב מיכי אלפר (מתוך 7,200,000) לאחר מכן. ראש העיר קיבל את הכסף אבל לא מימש אותו, ובמילים אחרות שמר אותו לעצמו ובלבד שלא ייבנה בית הספר.

עד 2015 יהב סירב לדבר על זה.
רק ב2015 הוציא ראש העיר מכרז, ובינתיים המחיר עלה ל11 מיליון. משלחת החסידות מגיעים לראש העיר והוא אומר להם "אין לי שלוש מיליון שקל להשלים", וזאת כשכולם יודעים שיש לו 42 מיליון ממפעל הפיס, ושחלק מהם מגיע לציבור החרדי. הוא פשוט משיב ריקם פניהם של האנשים הכי נאמנים לו.

רק לפני חצי שנה, (2018) אנשי סערט ויזניץ מצליחים לארגן בעצמם את הכסף ובאמצעות חברת "יפה נוף" מתחילים בבניה, כשעתיד הבניה לוט בערפל. בקיצור אין באמת בית ספר חדש. אין באמת גנים חדשים. מה שכן יש חצר "רחבת ידיים" לבניין הישן שעלתה לו בדיוק את מחיר האספלט.

זה המצב בחיפה. 15 שנה (בדיוק הזמן שהוא ראש עיר) לקח ליונה יהב לאשר אלא את כיתות הגן (שאותם הוא מכנה "בניין הת"ת החדש"), ורק כעת יצאו לבניה מבלי שהוא ישקיע בהם פרוטה.

5.
ויש את חסידות בעלז. שהבינה שהקצאה לא תקבל וגם לא כסף לבניה.
מה עשו רכשו את "בית התעשיה".
עוד לפני 40 שנה היה בית התעשיה בנין חצי נטוש ולאט אט הפך לנטוש לגמרי. בעלז קנו אותו במיליוני שקלים. על חשבונם. כדי לעשות להם בית ספר לבנות. פה יהב כבר לא יכול לעשות כלום.

נראה לכם?
הוא יצא כנגדם במלחמת עולם? שלח פקחים והוציא צו סגירה בטענה כי מדובר במבנה תעשייתי, ומבנה לשימור. וכי היעוד אינו לבית ספר
במהלך המשפט התברר כי 10 שנים לא ביקרו פקחים במבנה, וכי היה שם מתנ"ס (חילוני) עירוני ואיש לא טרח להוציא נגדו צו, כמו כן, הפרט היחיד לגבי השימור הוא שצריך לשים שלט שהמבנה שימש מפקדה במלחמת השחרור. בית המשפט אישר את השימוש.
יהב לא ויתר והלך לערעור. וגם שם הוא נזרק מכל המדרגות.

6.
אני יכול לספר לכם כאן סיפורים מסמרי שיער על כל עמוד ועמוד בחוברת ששמה "האמת בחיפה". על איש שלא הוציא תקציב אפילו על כיתה אחת לציבור החרדי שמעולם לא קיים ישיבה בעיריה על בניית כיתות, הרס מבנה הישיבה קטנה בברוטאליות והזניח את התשתיות בשכונת הדר

על ת"ת דרכי אבות של צאנז שקנו בכספם מבנה בחליסה מתחת הגשר (רק חיפאים מבינים . תחתית של התחתית) אפילו מדרגות הוא לא אישר. כעת לפני בחירות הבטיח להם מבנה צמוד. אין לו שום בעיה להבטיח.
מה שאני מבטיח לכם שלא שמעתם אפילו עשרה אחוז מהאטימות מהנישול מההתעלמות מהרדיפה ומההתעללות שעובר הציבור החרדי בחיפה. גם אלה שלא רוצים לצאת נגדו כי פוחדים.

7.
אך מה שעולה מכל זה הוא שאלה אחת גדולה. ענקית.
מילא אתם, אלה שרחוקים מחיפה, לא חיים את ההתעללות הזו שחייבת להיות מתוך שנאה גדולה ואולי חשש גדול מהחרדים.

ברם, השאלה הגדולה היא איך זה שיש תושבים חיפאיים שקצת מבולבלים. שאומרים "אולי צריך ללכת איתו בדרך אחרת", שלא סגורים על זה שאף חרדי לא מקבל כלום, ולא רק שלא מקבל, גם אם הוא קונה בעצמו לוקחים לו ונלחמים בו. איך דבר כזה יכול לקרות.

איך ייתכן שלמפלגות מסויימות יש פרצוף לבוא להורים של בית הספר בקרית שמואל אחרי 15 שנות רדיפה ולאחר שיהב בכניסתו לתפקיד נטל את הקרקע שהקצה מצנע לבית הספר והילדים סובלים ממצוקת מקום נוראה ולומדים במרתפים ולומר להם: "הכל בגלל שמיכי אלפר נלחם בו. תראו שאיתנו זה יהיה אחרת".

עם סערט ויזניץ מגדולי תומכיו, 15 שנה זה לא היה אחרת, למה שיהיו מי שיחשבו שזה ישתנה פתאום?

יש לי רק תשובות חלקיות לשאלה הזו, את התשובות המלאות אקבל יום אחרי הבחירות.
אם מיכי אלפר האיש שאני מלווה כמה שנים, ואני מוכן להעיד עליו שהוא היחיד שנלחם למען תושבי חיפה והיחיד שמשיג יותר מכל מלחכי הפינכא, בגלל היכולת שלו לשלב בין נעימות לנחישות. ובעיקר משום שהוא חרוץ. אחד שעובד. תואם גפני, ובכן אם הוא ייזכה לקולות תושביה החרדים של חיפה, תנוח נפשי, אדע שעדיין בני האדם הם לא כאלה שניתן לצחוק עליהם, להשפיל אותם לרמוס אותם ולהצר את צעדיהם, אך גם לשלוט על מוחם ולגרום להם להאמין של אכך הדבר.

אך אם חלילה התוצאה תהיה אחרת, אצטרך לעמול קשה כדי לחקור, מה קרה כאן. להגיע למסקנה שאכן ישנה אפשרות להשפיע על התודעה הפנימית של האדם. לגרום לו לחשוב ההפך מכפי שרואות עיניו. מכפי שהמציאות היומיומית שלו ושל ילדיו ושל קהילתו מספרת לו .