ביום א' כ"ב טבת הבעל"ט יחול יומא דהילולא קדישא הס"א של האי ס"ק, המנורה הטהורה, פועל ישועות בקרב הארץ, עמוד התפלה, גאון התורה והחסידות, חסידא ופרישא, הגה"ק רבי שלום מוסקוביץ זי"ע משאץ הטמון בלונדון הבירה.
כמדי שנה בשנה גם השנה יעלו המונים רבים מכל קצווי תבל להשתטח על ציון קדשו ולהעתיר בדבר ישועה ורחמים למען הכלל והפרט. וכידוע אשר רבים נושעו על ידו בחיי חיותו, וגם לאחר הסתלקותו רבים נושעו בתפלותיהם על ציונו הק' כפי שהבטיח בצוואתו הק' המרטיטה.
יצוין, כי מאז הסתלקותו בכ"ב טבת תשי"ח ועד עצם היום הזה נעשה ציון קדשו לתל תלפיות לרבים מכל קצווי תבל הכמהים לישועות וניסים, ומגיעים למקום להעתיר בתפלה ובתחנונים, ורבים רבים המה העדויות על אנשים למאות ולאלפים שנושעו על קברו והגיעו אל המנוחה ואל הנחלה בזכותו של האי סבא קדישא פועל ישועות בקרב הארץ.
בצוואתו הק' כתב הגה"ק משאץ זי"ע בזה"ל דברים מרטיטים בזה הלשון: "ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעון, ולפעמים עלתה בידי, רצוני בזה אי"ה גם לאחר פטירתי מהעולם הזה השפל לג"ע שמי שיצטרך לישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי וכו' ויאמר המבוקש והשמות ברור שאלך לאבותי הק' שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה, אבל בתנאי כפול שהמדובר או זולתו יבטיח לי להטיב דרכו לשמים בדבר אחד וכו', כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו, אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים".
הסיפורים סביב הישועות לרוב המתחוללים בציון קדשו ידועים ומפורסמים לכל באי הציון הק'.
רק לאחרונה נשמע מספר ישועות שאירע לאחר התפלה בציון הק'.
הרב א.א. הי"ו מב"ב סיפר: היה לי אח ולו בחור מבוגר עם כל מיני בעיות והלך לו קשה מאד בשידוכים, כל המשפחה דאגה להם וניסו לעזור ככל האפשר ברוח ובגשם בתפילות ובסגולות. אמי תחי' שמעה את הסגולות הנפלאות אשר מגיעים משאץ, אזרה עוז מתניה ותאמץ זרועותיה התקשרה לבנה המתגורר בלונדון וביקשה ממנו לצאת לציון הק' ולהעתיר בעבור נכדה וקיבלה ע"ע איזה קבלה טובה. בתוך פחות מחודש התארס הבחור עם שידוך טוב למעלה מן המשוער, לשמחת כל המשפחה.
בחודש כסליו תשע"ח התקבל טלפון במוסדות מעליץ באשדוד, ובפיו של המספר סיפור ישועה שאירע לו באותו שבוע, וכה סיפר: לאשתי יש חברה בעבודה נערה כלילת המעלות אך משום מה התעכב השידוך ועדיין לא זכתה לבנות את ביתה, לפני שבועות מספר נסעה הבחורה ללונדון לרגל שמחה משפחתית, בהגיעם לשם נודע להם כי נפלה טעות בהזמנת הכרטיסים והם הגיעו ללונדון שבוע לפני השמחה, כיון שכן שהו שם מלפני שבת ללא שום מטרה, בשהותם שם שמעו מתושבי המקום על הציון הק' שרואים הרבה ישועות וכשמעם כן אמרו: גם אני צריכה ישועה קרובה ובמילא לא היה לא להם משהו אחר לעשות שם, לכן קמו ונסעו לבית החיים, וקיבלה הבחורה איזה קבלה טובה ושפכה את מר ליבה לפני הצדיק, שבועיים אחרי שחזרה לארץ התארסה.
סיפור נורא אירע לאחרונה עם זוג יקר המתגורר באחד הריכוזים החרדים במרכז הארץ, על אותו זוג כבר עברו יותר מעשר שנים מנישואיהם וטרם נפקדו בזש"ק, וקיבלו על עצמם בציון הק' חיזוק בכוונה בברכת הנהנין למשך תקופה של ג' חדשים, ואחרי זה הלכו לאחד הרופאים הבכירים בכדי להפקד בזש"ק, והנה אחרי שלשה חדשים ביום האחרון של הקבלה, שהו הזוג בבית חולים עקב הטיפול, והנה הודיע להם הרופא שלצערו הטיפול לא הצליח, והאשה קבלה קשה מאד את הבשורה, וגם הצטערה מאד בחשבה: הנה קבלנו על עצמנו קבלה טובה והחזקנו אותה במסירות נפש כל השלשה חדשים ולא יצא מזה כלום, ובעלה שראה את חולשתה הגיש לה מיד כוס מים, והזכיר לה שזה היום האחרון לקבלתם להקפיד ביותר על כוונה בברכות הנהנין, אבל האשה מתוך צערה אמרה אינני מסוגל לחשוב מזה הרי אתה רואה שלא יצא מזה כלום, אמנם הבעל לא הרפה ממנה ואמר לה "לא נוותר!" אנחנו נעשה את שלנו ונחזיק בקבלתנו עד הסוף בלי פקפוק והשי"ת יעשה כרצונו.
ואכן התחזקה האשה וברכה את ברכת ה"שהכל" בכוונה גדולה. ולבסוף היה שרצון יראיו יעשה, ואחרי כמה ימים הודיע להם הרופא שטעה באבחנתו, והטיפול הצליח ובעזהשי"ת יהי' להם ישועה, ואכן אחר כמה חדשים נולד להם ילד בשעטו"מ.
לקראת יומא דהילולא רבא קיים קו טלפון מיוחד שע"י מוסדות מעליץ – אשדוד, בו ניתן למסור שמות לברכה וישועה, שיוזכר על הציון ביומא דהילולא ע"י שליח מיוחד. המספר: 052-7194109.
צרור עובדות וסיפורים על דמותו הגדולה של הגה"ק רבי שלום משאץ זי"ע אשר מנו"כ בלונדון ורבים נושעו על קברו.
מוגש לרגל יומא דהילולא קדישא – כ"ב טבת
מגאוני וצדיקי דורו היה האי ס"ק, אוהב ישראל ותפארתו, המנורה הטהורה, קדוש עליון, פועל ישועות בקרב הארץ, הגה"ק רבי שלום מוסקוביץ משאץ זי"ע מלונדון אשר רבים נושעו על ידו בחיי חיותו, וגם לאחר הסתלקותו רבים נושעו בתפלותיהם על ציונו הק' כפי שהבטיח בצוואתו הק' המרטיטה.
ואלה תולדות
רבינו זי"ע נולד בשנת תרל"ח לאביו הגה"ק רבי מרדכי יוסף משה אדמו"ר מסוליצא, בנו של רבי יואל משאץ, בנו של רבי חיים מסאטינוב זי"ע בנו של רבי יוסף מיאמפלא זי"ע, בנו של הרה"ק המגיד מזלוטשוב זי"ע ולמעלה בקודש.
אמו היתה מצאצאי הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע, ונקרא "שלום" על שמו.
זקנתו הרבנית מרים חי' ע"ה אשת רבי יואל משאץ בתו של הרה"ק מפרימישלאן ע"ה, היתה מפורסמת כפועלת ישועות בקרב הארץ (היא היתה אלמנה שבע עשרה שנה, כי בעלה הק' נפטר בי"ג ניסן תרמ"ו, והיא נפטרה בכ"ה אדר ב' תשס"ג), מכח ברכה מיוחדת שהאציל לה אביה, ובאו אליה חסידים להתברך ממנה, בידה הפקיד אביה את מטהו, ואמר שמי שמחזיק את מטהו מסוגל להנהיג ולפעול כאילו הוא בחיים חיותו, לאחר פטירתה קברו את המקל יחד עמה בקברה שבשאץ, לפי צוואתה.
לפני כשלשים שנה, העלו את קברה ביחד עם קבר בעלה ובנם הרה"ק ר' מאיר זי"ע, בשל חשש לפגיעה בקברים מצד גויי המקום, והטמינו אותם בהר הזיתים, ולאחרונה כבר נשמע ישועות שפועלים על ציונה שבהר הזיתים.
בברית הנישואין
בהגיע לפרקו נשא את בת דודו הרה"ק ר' מאיר משאץ זי"ע, ועבר לגור בשאץ שבבוקבינה (רומניה). בצעירותו ישב על התורה ועל העבודה בהתמדה מופלאה, יום ולילה לא ישבות. בתחילת שנות מגוריו שם, היתה עוד חי' זקנתו הצדקנית הנ"ל, והיא היתה מדרבנת אותו להתמיד בלימודו ולפרוש ממנעמי עוה"ז, וכך כותב רבינו: "כ"ה אדר שני יום היא"צ של זקנתי הצדקת מרים חי' ע"ה בת הקדוש מפרימישלאן תנצב"ה שהיתה לה חלק בתורתי המעוטה".
וכך כתב רבינו במכתב לבנו הרה"צ רבי יעקב, בו הוא מתאר את אותם הימים: ונהירנא זה קרוב לארבעים שנה, אחר חתונתי ישבתי וחשבתי מה יהי' תכליתי בתורה ובעבודה, והתחלתי לבכות בחדרי, וכתבתי תיכף מכתב ברגשות לבבי לאבי הרב הצדיק זצ"ל, והשיב לי בזה"ל "נהניתי כי התחיל רוח ה' לפעמך, ועתה ב"ה שמחתי כי הולך בירושה שושלת הזהב, כן יעזור ה' שלא תנתק השלשלת מדור לדור, כי מוכרח אתה לדעת מי אתה ומאין באת, נכד אתה לזקנינו הרה"ק ר' מאיר'ל מפרימישלאן ולמעלה בקודש, ואמר זקנינו רבי מאיר הגדול מפרימישלאן כי מחורבן הבית עד אליו דור אחר דור היו בעלי רוח הקודש".
מורה הוראה
כשהרגיש חותנו כי ראוי הוא לאיצטלת הרבנות, שלח אותו לגאון הדור המהרש"ם מבערז'אן זצ"ל שהיה מגדולי ההוראה בדורו, ועבר לגור בבערז'אן כדי שיוכל לצאת ולבא בבית המהרש"ם, במשך תשעה חדשים התגורר שם, לבסוף הסמיכו להוראה. וחזר לעירו שאץ מעוטר בהורמנא ומיד הציעו לו משרת דיין ורב העיר.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהמצב הרוחני בעירו הלך והתדרדר, וראה שיש סכנה לחינוך בניו ובנותיו, קם וברח משם, ובתחילה השתקע בעיר טארנא, אלא ששם היתה פרנסתו דחוקה מאד, ובאחד המסעות הגיע לעיר קעלן שבגרמני', שבאותם הימים התקבצו שם חסידים ואנשי מעשה שברחו לגרמניה מגליציה בעת מלחמת העולם הראשונה, ובהיותו שם נמסרה לו אגרת רבנות והוזמן אחר כבוד להיות רבם ומנהיגם, וקיבל על עצמו את המשרה, ועבר להשתקע שם.
ברבות הימים, הקהילה החסידית בקעלן הלכה והצטמצמה, וכמו"כ עמידתו בתוקף על דעתו והנהגתו בעניני הקהילה ללא זיז כלשהו, הביאו לו שונאים, ואחד מעשירי העיר יצא ללחום נגדו. ובעת ביקורו בלונדון, הוזמן ע"י ידידיו שהתגוררו שם, לבא ולהשתקע שם, ונענה לבקשתם ועבר לגור שם בשנת תרפ"ח בערך.
בלונדון הבירה
במשך כשלשים שנה ישב רבינו בלונדון והשפיע על דמותה הרוחנית, הכל ראו בו דמות של צדיק וקדוש עליון וכחד מקמאי הדבוק בקונו כ"ד שעות ביממה ואף רבים נושעו על ידו.
לזכותו יש לזקוף כמעט את כל היש הרוחני הקיים כהיום בלונדון, שכיום הוא מובן מאליו, אבל בעת שהגיע לשם היה המצב הרוחני קשה מאד. והוא פעל ועשה הרבה למען החינוך הטהור שם, עד שב"ה קם דור חדש של חסידים ואנשי מעשה הצועדים בגאון ובעוז בדרכי היראה והקדושה.
ובהם נהגה
רבינו זצ"ל התפרסם ביותר בהתמדתו בתורה שהיתה ללא ליאות מנעוריו ועד זקנה ושיבה באופן יוצא מגדר הרגיל.
כל ימיו ולילותיו היו מלאים וגדושים בלימוד התורה, ולא פנה לבו לבטלה לרגע. רבינו לא בחר בלימודים קלים רק אדרבה, רוב שעות היום עסק בלימודים קשים, בירורי הלכות וסוגיות חמורות המפרכים את הגוף והמח כאחד.
בשבתות הקיץ הארוכים בלאנדאן היה לומד משך שמונה ותשע שעות ברציפות במקום אחד. בני משפחתו העידו כי רבינו לא הניח לשום טרדות להפריע לו, אם אלה טירדות של מה בכך, או אפילו טירדות מוצדקות.
כך, למשל, לא נסע לשום מקום ואפילו לנשואי נכדיו! כשהפצירו בו שיבוא לחתונת א' מנכדיו בארה"ב אמר: "נראה שהם יודעים כבר את כל הרמב"ם, אני עוד לא יודע כולו"… כאשר הזמין אותו בנו הרה"צ ר' יחיאל מיכל זצ"ל לחתונת בתו, השיב לו רבינו תשובה ובו הוא מפרט השכר כנגד ההפסד, כמה שעות לימוד התורה הוא יפסיד לפני ואחרי הנסיעה, כמה דפי גמרא לא ילמוד ועוד כמה ענינים רוחניים שיפסיד ע"י הנסיעה, לעומת הריוח של השתתפות לילה אחד בחתונה, ושאל אותו "תגיד אתה בעצמך האם זה כדאי?".
פעם אחרת כאשד הוזמן לבוא למאנטריאל לחתונת נכדו' הרה"צ משאץ – מאנטריאל שליט"א אמר בצחות לשונו: "הנה אני רואה שהנסיעות שארכו פעם שבועות שלמים עושים היום ביום אחד, ומדי כמה שנים ממציאים דרך יותר ויותר מהירה, א"כ איפוא אחכה ליום שבו יוכלו לנסוע במהירות כזו שיגיעו עוד לפני שיצאו ואז אסע אי"ה…"
עוד עובדה בענין התמדתו המופלאה שהיתה למעלה מאהבת הבנים נספר בזה מה שסיפר נכד רבינו, האדמו"ר משינאווא שליט"א חתן חתנו הרה"צ מוואידיסלב זצ"ל, שכאשר היה אברך צעיר בשנת תשט"ז עבר בדרכו לא"י דרך לאנדאן ונכנס לבית זקינו רבינו. הדבר היה בחצות הלילה ומצא אותו מתייגע על רמב"ם, רבינו לא הושיט לו יד לשלום רק תיכף בראותו הראה לו את הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות, ומה שנתקשה בזה, ואמר לו את החידוש שעלה בדעתו, רק לאחר כמחצית השעה כשגמר רבינו את שיעורו הקבוע סגר את הרמב"ם ונתן לו שלום ודיבר אתו בלבביות.
סיפר אחד הנכדים: "מפאת ביטול הזמן בנסיעה בכל חורף כשנסע לעיר באהמעט מחמת חליו כי לא היה יכול לסבול את הערפל בלאנדאן, גם אז לקח אחו עמו את ספריו והיה לומד שם כל היום והלילה כמו בביתו, ואף אמר בבדיחוחא: "העולם נוסעים לשאוף אויר ואת הרמב"ם משאירים בבית, והלא גם להרמב"ם מגיע קצת אויר צח…
עד כדי כך היתה התמדתו, שמחמת כן לא דיבר על הטלפון בביתו, והיה מרגלא בפומיה לומר כי זה "צייט פארטרייבונג" וגורם לביטול תורה, ומי שרוצה אותי כבר ימצא את הדרך לבא אלי אם זה באמת כדאי לו – והיה זה שכרי…
כך גם היה בקי עצום בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר כאחד, כל ספריו היו מלאים בהערות וחידושים בצדי הספרים שמהם בולטת בקיאותו הבלתי מצויה כלל בכל מכמכני התורה, חלק מהם אף נדפס ויצא לאור.
לא אחת היה מתעורר בבוקר והיה מספר מה שחלם בלילה פירוש חדש וכו'.
דרכו היה כשלמד גמרא עם עוד אחד היה אומר בכל מימרא את מקומו בשו"ע מבלי להביט בעין משפט. כמו"כ הוא הכיר אח צורות הדפים בשו"ע בכמה מיני דפוסים, וכן בספרי תורת הקבלה. היה בקי נפלא בהל' קידוש החודש בהילוך החמה והמזלות ובכל דרכי התכונה ועניני הטבע.
בני ביתו סיפרו שכל ידיעותיו בחכמות אלו הוא הוציא מתוך לימוד הגמ' או מתוך ספרי גדולי ישראל בלבד, ובספרים חיצונים לא נגעה ידו מעולם, ומעולם לא הביט אפילו באקראי בשום כתב-עת כופי שהעיד חתנו הרה"צ מוואידיסלוב זצ"ל בהספדו שלחותנו רבינו זי"ע היה דעת תורה אמיתית כי לא ראה מעולם דבר של חול אפילו כתב עת באקראי.
קדושה ופרישות
היו לו לרבינו זי"ע גינוני קדושה ופרישות מופלאים שלאו כל מוחא סביל דא.
מעולם לא שתה שום משקה מלבד מים או קאווע.
בלילה שכב כאשר קצות רגליו היו מגולות מחוץ למיטה שלא יעמיק מדאי בשנתו. לא אחת בימות החורף היה החדר כ"כ קר עד שהמים שבחדר היו נקפאים נרוב קור, אך גם בתקופה זו הוא לא כיסה את רגליו בשינתו.
רוב שנותיו לא ישן בשעות הצהריים כלל אפילו בשבתות.
בנסעו במכונית היה דרכו לשבת על קצות הכסא ואחז את עצמו שלא יפול, באמרו "אייני רוצה לשבת ווי א פולישער פריץ".
מלחמות ה'
ידוע שאחד ממידותיו של רבינו זי"ע אשר הרבה לדבר ע"ז וגם בספריו כתב מזה הרבה הוא – שלא להתפעל מפני איש במקום שצריך למחות על כבוד שמים וכדברי הרמ"א בסימן א' "ואל יתבייש מפני בנ"א המלעיגים עליו", רבים המה הסיפורים שבו נראתה גודל מדרגתו בענין זה נציין בכאן איזה עובדות מהן.
כשעדיין היה מגורי רבינו בעיר קעללין (דיטשלאנד) הי' ביתו פתוח לרווחה לכל עובר ושב, ובאו שם הרבה סוחרים לסיבת מסחרם והתאכסנו בביתו נאוה קודש וקיבלם בסבר פנים יפות, ובאו גם סוחרים מלונדון והתאכסנו אצלו, ובימים ההם היה נישואי בתו ע"ה ממשמש ובא ואין לכסף מוצא ולרש אין כל להצטרכות הנישואין, סוחר א' מלונדון שהיה נוכח שם כשראה הדחקות השורר בבית, ביקש מרבינו שיבא אצלו ללונדון והוא יעשה מסיבה לכבודו ויקבץ את הנגידים תמכין דאורייתא ויהי' לו מזה סיוע שיש בו ממש, בתחילה סירב רבינו מפאת ביטול תורה הכרוך בנסיעה כזו, והלה הפציר בו שהוא בעצמו ישתדל על צד היותר טוב ורק ישתתף בהמסיבה וידרוש לפני הקהל כנהוג, ומן הלחץ זו הדחק הסכים לכתת את רגליו לצורך הכנסת כלה.
הסוחר כבר המתין עליו בחוף הים והביאו אליו הביתה כנהוג, בהראותו לו את דירתו המשובץ בחדרים נאים ומרווחים, ראה רבינו פירצה נוראה, והתחיל להוכיחו על פניו שזהו איסור גמור ואין לזה שום היתר ועונשים חמורים על זה, עד שעזב תיכף את הבית וינס ויצא החוצה, ואמר לו שאסור להיות אפי' רגע בבית כזה, מבלי לקחת בחשבון שאולי יזיק לו זאת לקבלת התמיכה סיבת בואו לכאן נסיעה רחוקה כזו, הסוחר בראותו את אשר לפניו התחיל להתחנן לו שאל יביישהו כי בעוד איזה שעות באים אנשים לכבודו והוא יעמוד בחוץ וזהו בזיון גדול שהרבי אינו נכנס לביתו, והוא בקש רק טובתו ובא לעזרתו ועכשיו שילם רעה תחת טובה, והוא באחת שאסור להיות בבית כזה שיש בזה פירצות בעניני צניעות וקדושת בית ישראל.
הבעה"ב בראותו שעומד לפניו איש צדיק תמים שאינו עושה שום חשבונות מגשמיות ורק לעשות רצון הבורא ית', נכנס בו הרהור תשובה והבטיח שתיכף ומיד יתקן הפירצה ואל ישוב לכסלה עוד, וכן עשה, ורבינו נכנס שוב להבית.
ובשעת המסיבה נתבקש רבינו להטיף מילין מענינא דיומא, והוא ז"ל הבין שפשתה המספחת אצל כולן וחשב מה דמליל עמהון, ובמקום לדבר מצדקה וחסד לצורך הכנסת כלה, דרש בקול מר צורח קול חוצב להבות אש, מחומר האיסור שיש בפירצה כזו בענין קדושת וטהרת בית ישראל, והאריך בזה להסביר חומר הדבר וזירז אותם שיראו כולם לתקן אם יש אצלם פירצות כזו, ודברים שיצאו מלב טהור נכנסו אל לב שומעיהם, ועמדו כולם ותיקנו את הדבר והבטיחו שאל יעשו עוד כזה.
ואמר רבינו זי"ע עכשיו הבנתי סיבת נסיעתי ללונדון לא בשביל כסף, רק לתקן המכשולות ולזכות בני ישראל הקדושים לבל ידח ממנו נדח.
לא תגורו
עובדה נוספת: נגיד אחד מפורסם בלונדון שהיה גם איש חסיד ותומך ברבינו זי"ע השיא את בנו בשעה טובה, ורצה לכבד את רבינו בסידור קידושין, אך רבינו לא רצה לבוא על החופה מטעם הכמוס עמו.
על כן השתמט ממנו ואמר לו שיבוא לשבע ברכות, כבוא רבינו לשמחת השבע ברכות כמובן שהושיבו אותו בראש המסובין ליד החתן, באמצע הסעודה נכנס לשם ראביי אחד שכיהן כ"רב מטעם" ומלובש בבגדים שהיה צריך ללכת מטעם תפקידו, ולא היה יר"ש כראוי, הלה בראותו את רבינו הבין מיד שלא כדאי לו לשבת בראש סמוך לרבינו, ע"כ התיישב בצד השולחן, אך לא עזר לו מאומה ורבינו – אשר אש קודש יקדה בקרבו וחרה לו על אשר בעל השמחה הזמין איש כזה לשמחתו לא שת לבו לכבודו של הנגיד ולא לכבודו של "הרב" וקרא לבעל השמחה ושאל אותו למה הבאת לנו את ה"גלח" לכאן וכך שחק בה"ראבי" בדברים, ואח"כ קם רבינו והלך לו.
צדיק גוזר
בחיי חיותו כבר התפרסם רבינו כפועל ישועות בקרב הארץ, רבים המה אשר השכימו לפתחו בדבר ישועה ורחמים.
סיפורים רבים אין ספור מתגלגלים אודות הישועות הרבות שחול רבינו, לפנינו עובדה מעניינת כפי שסיפרה לאחרונה נכדו כ"ק אדמו"ר משאץ שליט"א מויליאמסבורג כפי ששמעם מבעלי המעשה עצמם.
סיפר הגה"צ רבי שמעלקא פינטר זצ"ל, בעת שנולד לו בנו הראשון היתה היולדת מקשה לילד ר"ל, והרופאים בבית החולים שלחו אותה לבי"ח אחר – גדול יותר אשר מחוץ לעיר, כי לא יכלו לעזור לה, הרב הנ"ל שלח מיד את אשתו עם אחותה לבהי"ח השני והוא נסע עם מונית דרך בית רבינו זי"ע לבקש את ברכתו.
בהגיעו לשם קיבלו רבינו זי"ע במאור פנים ובחביבות וביקשו לשבת, אך הרב השיב שאין לו פנאי כי בעת צרה הוא וממהר לדרכו וגם צד הממוני שהמונית ממתינה לו וכל כמה דקות המונה מוסיף והולך לסכום גדול, עכ"ז רבינו לא שעה לדבריו וצוה לו בעל כרחו לישב, ושוחח אתו זמן מה והתחיל לדבר אליו: "הרופאים אינם יודעים מאומה ואינם יודעים מימינם ומשמאלם" וכו' מענינים אלו כך עכבו כמה זמן, אח"כ אמר לו לך לשלום בלא דאגה הכל על מקומו יבא בשלום.
מיד מיהר הרב ונסע לביה"ח בהגיעו לשם הקדימוהו בברכת מזל טוב שנולד לו בנו בשעה טובה, ואמר הרב זצ"ל שכנראה במכוון עכבו רבינו בביתו כדי שלא יהיה שם בדאגה ובצער, רק יגיע מיד לעת ישועה ושמחה.
גדולים צדיקים במיתתם
מאז הסתלקותו בכ"ב טבת תשי"ח ועד עצם היום הזה נעשה ציון קדשו כתל תלפיות לרבים מכל קצווי תבל הכמהים לישועות וניסים, ומגיעים למקום להעתיר בתפלה ובתחנונים, ורבים רבים המה העדויות על אנשים למאות ולאלפים שנושעו על קברו והגיעו אל המנוחה ואל הנחלה בזכותו של האי סבא קדישא פועל ישועות בקרב הארץ.
צוואתו הק'
בצוואתו הק' כתב רביה"ק זי"ע בזה"ל: "ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעון, ולפעמים עלתה בידי, רצוני בזה אי"ה גם לאחר פטירתי מהעולם הזה השפל לג"ע שמי שיצטרך לישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי וכו' ויאמר המבוקש והשמות ברור שאלך לאבותי הק' שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה, אבל בתנאי כפול שהמדובר או זולתו יבטיח לי להטיב דרכו לשמים בדבר אחד וכו', כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו, אז אי"ה אראה להשתדל לעורר רחמים".
ונביא בזה סיפורים אחדים מכלי ראשון המעידים על קדושת וסגולת המקום לפעול ישועות לרוב.
הסבתא קיבלה קבלה טובה
סיפר הרב א.א. הי"ו מב"ב: היה לי אח ולו בחור מבוגר עם כל מיני בעיות והלך לו קשה מאד בשידוכים, כל המשפחה דאגה להם וניסו לעזור ככל האפשר ברוח ובגשם בתפילות ובסגולות. אמי תחי' שמעה את הסגולות הנפלאות אשר מגיעים משאץ, אזרה עוז מתניה ותאמץ זרועותיה התקשרה לבנה המתגורר בלונדון וביקשה ממנו לצאת לציון הק' ולהעתיר בעבור נכדה וקיבלה ע"ע איזה קבלה טובה. בתוך פחות מחודש התארס הבחור עם שידוך טוב למעלה מן המשוער, לשמחת כל המשפחה.
כל עכבה לטובה
בחודש כסליו תשע"ח התקבל טלפון במוסדות מעליץ באשדוד, ובפיו של המספר סיפור ישועה שאירע לו באותו שבוע, וכה סיפר: לאשתי יש חברה בעבודה נערה כלילת המעלות אך משום מה התעכב השידוך ועדיין לא זכתה לבנות את ביתה, לפני שבועות מספר נסעה הבחורה ללונדון לרגל שמחה משפחתית, בהגיעם לשם נודע להם כי נפלה טעות בהזמנת הכרטיסים והם הגיעו ללונדון שבוע לפני השמחה, כיון שכן שהו שם מלפני שבת ללא שום מטרה, בשהותם שם שמעו מתושבי המקום על הציון הק' שרואים הרבה ישועות וכשמעם כן אמרו: גם אני צריכה ישועה קרובה ובמילא לא היה לא להם משהו אחר לעשות שם, לכן קמו ונסעו לבית החיים, וקיבלה הבחורה איזה קבלה טובה ושפכה את מר ליבה לפני הצדיק, שבועיים אחרי שחזרה לארץ התארסה.
בזכות הכשרות
סיפר הגה"צ רבי משה ראטנבערג זצ"ל אבדק"ק וואידיסלאוו (בארא פארק) נכד רבינו, כששהה בלונדון לפני כשלושים שנה לרגל שמחה משפחתית באחד הימים התפלל שחרית בביהמ"ד המפורסם בשכונת סטעמפאד היל "פינטערס", אחרי התפלה ניגש אליו יהודי והציג את עצמו בשם מ. פוטערפאס בנו של המשפיע החב"די הנודע החסיד הישיש ר' מענדל פוטערפאס זצ"ל שהתגורר אז בירושלים, והתחיל את שיחתו: אני אין לי שום קשר לשאץ אנחנו חסידי ליובאוויטש מדורי דורות אבל אני חייב למסור לכם סיפור מהסבא שלכם ש"בדידי הוי עובדא".
ובכן אני פעיל כאן בלונדון בקירוב רחוקים מטעם 'בית חב"ד' ומגיש עזרה בכל תחום יהודי, בעיקר אני מתמחה בהכשרת מטבחים לחוזרים בתשובה המעונינים בכך.
לפני כחודשיים הגיע טלפון למשרד מאיזו אשה שמבקשת שמישהוא יבוא להכשיר את מטבחה, תיכף הזמינו אותי ומסרו את השם והכתובת ויצאתי לדרך, לפי הכתובת ראיתי שזה בשכונה גויית וחילונית לחלוטין הבנתי שמדובר במשפחה הרחוקה מאד מאידישקייט, הגעתי למקום והתחלתי בעבודתי.
תוך כדי ספרה לי האשה בעלת הבית שיש לה צרות צרורות, בעלה עזב את הבית לפני כמה חודשים ולא רוצה לחזור, גם יש לה בן עם בעיות נפשיות שבזמן האחרון מצבו החמיר מאד, לפני כמה ימים בקרה בבית העלמין "ענפילד" להשתטח אצל קברי קרובי משפחה הקבורים שם ויצא לה לעבור דרך האהל של הרבי משאץ זצ"ל, נכנסה אל האהל וראתה השלט על הקיר (כידוע שכתב רבינו זי"ע בצוואה הק' שיכתבו את כל הנוסח בלה"ק באידיש ואנגלית) שהצדיק הבטיח שמי שיבוא על קברו להתפלל ויקבל על עצמו איזה קבלה טובה להתחזק ביהדות הוא ילך לאבותיו הק' לפעול הישועה המתבקשת, "כשראיתי זאת התפללתי בדמעות שליש על צרותיי וקבלתי על עצמי להכשיר את המטבח ולהקפיד על הפרדה מלאה בין בשרי לחלבי כפי שאני זוכרת מהסבתא שלי שכל כך היתה מקפדת על זה".
ממשיך ר' מ': גמרתי את המשימה ובעלת הבית ביקשה שהיא רוצה להמשיך קשר עם חב"ד, כמובן שעניתי שאנחנו מוכנים לעזור כל הזמן. לסיום הסיפור אמר הנ"ל לפני כמה ימים התקשרה שוב ואמרה לי שראתה ישועות באופן פלא – בעלה חזר הביתה וגם מצב בנה השתפר בהרבה, על כן היא מבקשת שאבוא שוב להכניס עוד יודישקייט בבית. עד כאן דברי הרב מ. פוטערפאס להגה"צ מווידיסלאוו זצ"ל.
בזכות הקבלה בעניני צניעות
עובדה פלאית נוספת: היה זה לפני כשש או שבע שנים, אברך אחד שהיה כבר יותר משש שנים לאחר נישואיו וטרם זכה להיפקד בזש"ק, והי' רגיל להשתתף בסעודת מלוה מלכה שמתקיים מידי שבוע בביהמ"ד "תוצאות חיים" בברכפלד שבראשות נין רבינו, הגרמ"א מוסקוביץ שליט"א, וכשהגיע סמוך ליום ההילולא של רבינו הודיע להם נכדו שליט"א שמתכונן לנסוע ולפקוד את הציון הק' ביום ההילולא, הגיע האברך סמוך לנסיעה, עם קוויטל שכתב עליו את השמות והמבוקש, ומסר לנינו הרב שליט"א ביחד עם קבלה חזקה בחיזוק בעניני צניעות הבית, וביקש להתפלל בעדו על הציון הק', ובעזרת השי"ת זכה האברך הזה שלאחר עשרה חדשים מאותו היום, נולד אצלו בת, וב"ה אחרי זה כבר זכה לעוד ילדים.
חיזוק בברכות הנהנין
עוד סיפור נורא שאירע לאחרונה עם זוג יקר המתגורר באחד הריכוזים החרדים במרכז הארץ, על אותו זוג כבר עברו יותר מעשר שנים מנישואיהם וטרם נפקדו בזש"ק, וקיבלו על עצמם בציון הק' חיזוק בכוונה בברכת הנהנין למשך תקופה של ג' חדשים, ואחרי זה התחילו בטיפול מסוים בכדי להפקד בזש"ק, והנה אחרי שלשה חדשים ביום האחרון של הקבלה, שהו הזוג בבית חולים עקב הטיפול, והנה הודיע להם הרופא שלצערו הטיפול לא הצליח, והאשה קבלה קשה מאד את הבשורה, וגם הצטערה מאד בחשבה: הנה קבלנו על עצמנו קבלה טובה והחזקנו אותה במסירות נפש כל השלשה חדשים ולא יצא מזה כלום, ובעלה שראה את חולשתה הגיש לה מיד כוס מים, והזכיר לה שזה היום האחרון לקבלתם להקפיד ביותר על כוונה בברכות הנהנין, אבל האשה מתוך צערה אמרה אינני מסוגל לחשוב מזה הרי אתה רואה שלא יצא מזה כלום, אמנם הבעל לא הרפה ממנה ואמר לה "לא נוותר!" אנחנו נעשה את שלנו ונחזיק בקבלתנו עד הסוף בלי פקפוק והשי"ת יעשה כרצונו.
ואכן התחזקה האשה וברכה את ברכת ה"שהכל" בכוונה גדולה. ולבסוף היה שרצון יראיו יעשה, ואחרי כמה ימים הודיע להם הרופא שטעה באבחנתו, והטיפול הצליח ובעזהשי"ת יהי' להם ישועה, ואכן אחר כמה חדשים נולד להם ילד בשעטו"מ.
רבינו זי"ע הותיר אחריו ברכה לדורות כתבי יד הרבה בכל מקצועות התורה, ונדפס ממנו ספר "אור גנוז" שני כרכים עה"ת והמועדים, ו"דעת שלום" ד"כ על פרק שירה, ועוד. זי"ע.
לקראת יומא דהילולא רבא קיים קו טלפון מיוחד שע"י מוסדות מעליץ – אשדוד, בו ניתן למסור שמות לברכה וישועה, שיוזכר על הציון ביומא דהילולא ע"י שליח מיוחד. המספר: 052-7194109.
האם מתחם הציון יהיה פתוח לציבור ממוצ"ש רצוף עד ראשון בערב?(כי אני מגיע בטיסה באמצע הלילה במיוחד לציון וחוזר לאחר כמה שעות) או רק מיום ראשון בבוקר ?