בנט התנגד, גנץ ויעלון תמכו: הפרוטוקול מהקבינט שלפני יום שישי השחור

שלושה שבועות אחרי תחילת מבצע צוק איתן ברצועת עזה, יזמו האו"ם ומזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הפסקת אש הומניטרית בין ישראל לחמאס למשך 72 שעות. אחרי שאישר זאת הקבינט המדיני־ביטחוני, היתה אמורה ב-08:00 בבוקר ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, להיכנס לתוקפה הפסקת האש. הפסקת האש הופרה בתוך פחות משעה על ידי חמאס, שהחל לשגר טילים ופצצות מרגמה על יישובים ישראליים סמוך לרצועה.

במקביל, בשעה 09:05, תקפה חוליית חמאס שהגיחה דרך מנהרה כוח של צה"ל, הרגה את רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני, וחטפה את סגן הדר גולדין ברצועת עזה. לימים הוכרז גולדין כהרוג על ידי הרבנות הצבאית. כמה ימים לפני כניסת הפסקת האש שהובילה לאירועי "יום שישי השחור" ברפיח, התכנס הקבינט ב־27 ביולי כדי לאשר את פרטיה.

ב'ישראל היום' נחשפים הבוקר הפרוטוקולים מהישיבה המכרעת, ומהם עולה כי שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, והרמטכ"ל דאז בני גנץ, שהובילו את התמיכה בה באותה ישיבה, לא הציגו לשרים את הסיכונים שעשויים להתרחש כתוצאה מהפסקת האש – שהתבררה לימים כקטלנית במיוחד.

גנץ: "בגדול, כל יום של הפוגה הומניטרית, לפחות ליום־יומיים, מייצר מצב שבו הכוחות מצליחים לטפל עוד ועוד במנהרות, עם פחות ופחות לחץ של חמאס, לכן יש כאן רווח מבצעי. אני ממליץ לקבל את ההפוגה ההומניטרית".

יעלון: "בפעולה שנעשית בשטח אנו מטפלים במנהרות. היום, וזה לא הודגש כאן, זה נעשה ביתר שאת. למה? כי זה לא תחת אש. הכוחות פנויים. אני ממליץ לאשר את ההפוגה".

שר הכלכלה דאז נפתלי בנט: "מה החסרונות של הפוגה? אתם מציגים רק יתרונות. אשמח לשמוע על חסרונות".

יעלון: "רוברט סרי (נציג האו"ם למזה"ת) תומך בהפוגה".

בנט: "שאלתי לגבי החסרונות של הפוגה הומניטרית".

יעלון: "אני רואה במצב זה (של ההפוגה) רק יתרונות. אני לא רואה חסרונות". יעלון הוסיף ולגלג על שאלתו של בנט והוסיף: "אם מישהו רוצה לכבוש את עזה, בוא נקיים דיון".

בנט התעקש: "אני מופתע מהתשובה. שאלתי על מחירים של הפוגה. הכל בסדר. אתם אומרים אין מחירים. אתם טועים. בטח שיש מחירים. הפסקת הלחץ על חמאס זה מחיר כבד. התרעננות של חמאס זה מחיר כבד. התחמשות מחדש של חמאס זה מחיר כבד. עיקרון במלחמה זה ניצול הצלחה".

בנט המשיך: "זה מחיר עצום כאשר יש לך יריב על הקרשים. אתה לא מרים אותו ונותן לו לשתות אלא ממשיך לתת לו בוקסים. זה נקראה ניצול הצלחה. מחיר נוסף הוא בכוחותינו. זה מסכן את חיילינו".

לעמדתו של בנט הצטרפו שרי ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויצחק אהרונוביץ', שהצביעו נגד הפסקת האש. מנגד, ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יעלון וכל יתר שרי הקבינט הצביעו בעד. ההחלטה אושרה.

אחרי האירוע שבו נהרגו החיילים, התכנס שוב הקבינט. מהפרוטוקולים שמפורסמי הבוקר על ידי מטי טוכפלד ב'ישראל היום' עולה כי השר גלעד ארדן שאל את גנץ: "רגע, לחיילים היה אסור לפתוח באש מראש בשלב ההתקדמות?".

גנץ: "היה מותר להם להשיב באש כאשר יורים עליהם. כאשר אין אויב, אכן אסור היה לירות ירי מונע. הייתה הפוגה". בעקבות הדברים אמר ארדן כי לו היה יודע שלחיילי גבעתי אסור לירות, לא היה מצביע בעד הפסקת האש.

מכחול לבן נמסר בתגובה לחשיפת הדיון הדרמטי בקבינט: "הדלפות פרוטוקולים מדיוני קבינט ושימוש בהם באופן מניפולטיבי כתוצאה מלחץ בקמפיין בחירות מלמדות על חוסר אחריות, לחץ ומצוקה של המדליפים". עוד הוסיפו כי, "ראש הממשלה נתניהו הוא שהביא את הצעת מזכיר המדינה לשעבר ג׳ון קרי להפסקת אש הומניטרית לדיון אשר נדונה ואושרה בקבינט".