שי קליין, אתר ביזנעס.
"הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי – שלא פועל להרתעת מפוקחיו – וכך נפגע האינטרס הציבורי", נכתב הבוקר במסקנות ועדת הביקורת למתן אשראי לגופים וללווים גדולים – ועדת הטייקונים בראשות איתן כבל.
לדעת הוועדה קיימים "ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח על הבנקים, המשפיעים גם על המערכת הבנקאית, ומצריכים תיקון בהקדם. הפיקוח אינו נותן משקל ראוי להרתעה, לאכיפה ולשקיפות; הפיקוח לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית מול המערכת הבנקאית – לא כלפי התאגידים הבנקאיים ולא כלפי נושאי המשרה בהם; מדיניות הפיקוח מדגישה תהליך של 'דיאלוג' מתמשך עם התאגידים הבנקאים ונושאי המשרה ואכיפה בלתי פורמלית, שמטרתו תיקון ליקויים, ולא תהליך של אכיפה רגולטורית אפקטיבית; מדיניותו הנוכחית של הפיקוח אינה מבשרת שינוי מהותי כלשהו בהתנהלותו בנושא ההרתעה, האכיפה והשקיפות".
עוד נכתב, כי "הבנקים 'מנצלים' עד תום את הלאקונות וחוסר הבהירות בעקרונות המעוגנים בהוראות ניהול בנקאי תקין, כדי ליצור פרשנות נוחה מבחינתם – גם אם פרשנות זו מביאה לתוצאה בלתי סבירה בעליל מבחינה כלכלית, ובתגובה הפיקוח פועל לתיקון באמצעות הוראות מפורשות יותר שוב ושוב", אשר לפיקוח על הבנקים, המליצו חברי הוועדה להקים ועדה פרלמנטרית שתפקח על רשויות הפיקוח הפיננסיות כאשר וועדה זו תהיה בעלת סמכויות ביקורת נרחבות, כך שתקדם הרתעה רגולטורית מפני פעילות אסורה.
כמו"כ המליצה הוועדה "להקים מחלקת חקירות ייעודית בפיקוח על הבנקים – כדי לשפר במידה ניכרת את האכיפה וליצור הרתעה אפקטיבית מול הגורמים המבוקרים; לשנות את הרכב הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים, ובכלל זה לקבוע כי הבנקים ואיגוד הבנקים לא יהיו חברים בה אלא יופיעו על סמך הזמנה אד הוק. ככלל, הוועדה המייעצת תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה אלא אם כן הוחלט אחרת בנסיבות מיוחדות".
תגובת בנק ישראל: "דו"ח הוועדה מתעלם מעובדות מהותיות ומשינויים רבים שבוצעו זה מכבר, מגיע למסקנות שגויות ומבסס עליהן המלצות שיש בהן סיכון, מבלי שבחן וניתח את ההשלכות שעלולות להיות להמלצותיו בעתיד. הדו"ח לא נותן משקל מספק ולא מכיר בחשיבות של השמירה על כספי המפקידים במשק בעשור האחרון, בעת שבעולם היה משבר פיננסי חמור ובנקים רבים פשטו את הרגל, ונגרם נזק כלכלי עצום לאזרחים במדינות רבות. העובדה שהציבור הישראלי סמוך ובטוח ביכולתו למשוך בכל עת את הכסף המופקד בחשבונו אינה מובנת מאליה. היציבות הפיננסית בישראל היא מבחן התוצאה המרכזי של אפקטיביות הפיקוח.
"הדו"ח מתעלם מהצעדים שבוצעו לצמצום האשראי ללווים הגדולים; מהירידה הגדולה בפועל שחלה באשראי זה; מהנתונים שמראים שהפסדי האשראי של הבנקים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה בינלאומית ולאורך זמן; ומהעובדה שחלק גדול מהצעדים ננקטו בזמן אמת, ובכך מנע הפיקוח התממשות סיכון גדול למשק. הוא קורא להגברת התיאום והחלפת המידע בין הרגולטורים, אך מתעלם מהעובדה שלאחר תהליך חקיקה ממושך – קמה והחלה לפעול הוועדה ליציבות פיננסית בראשות נגיד בנק ישראל, שתיצור את הסנכרון בין כלל הרגולטורים הפיננסיים החברים בה.
"הדו"ח מתעלם מאוסף השינויים המבניים שמובילים בנק ישראל ומשרד האוצר לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שכבר רוקמים עור וגידים: למשל, מהעובדה שרק בשבוע האחרון הושלמו שני צעדים מהותיים נוספים – העלייה לאוויר של המערכת לשיתוף נתוני אשראי שהקים בנק ישראל; ויצירת עוד שחקן פיננסי בעקבות ההפרדה של חברת כרטיסי אשראי נוספת מבנק גדול. ההתעלמות מעובדות אלו, בנוסף לאופן בו התקיימו חלק מהדיונים, מעלים חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש, מבלי קשר למידע הרב שהוצג בפני הוועדה וללא דיון מקצועי מספק, כנדרש בנושא מהותי כזה.
"על אף שהוועדה מצהירה שאין בכוונתה לפגוע בשוק האשראי, חלק גדול מהמלצותיה עלול להביא בדיוק לכך. בנק ישראל מזהיר כי אימוץ חלק גדול מההמלצות המרכזיות של הדו"ח עלול להוביל הלכה למעשה למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח וברגולציה על המערכת הפיננסית, עד כדי פגיעה אמיתית ביכולת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ובביטחון של המגזר העסקי ליטול אשראי ולפעול בישראל. ניתן להרחיב את היקף הדיווח של הרגולטורים לכנסת, בצורה פומבית ושקופה לכלל הציבור, אולם חשוב להבטיח את העיקרון המרכזי של שמירה על עצמאותם של כלל הרגולטורים הפיננסיים ושל בנק ישראל. בנק ישראל ימשיך לפעול באופן מקצועי, ללא מורא, מתוך ראיה ארוכת טווח לטובת הציבור והמשק בישראל".
בתגובת איגוד הבנקים נאמר: "איגוד הבנקים רוחש כבוד רב לכנסת ישראל ולחברי הכנסת. יחד עם זאת, מצער לראות כי מבין כל הסוגיות הכלכליות החשובות המעסיקות את הציבור הישראלי, בחרה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית דווקא לגבי מערכת הבנקאות הישראלית שהיא המגזר המפוקח ביותר מבין מגזרי המשק, תוך התעלמות מההתנהלות האחראית ומניהול הסיכונים המקצועי של המערכת שנבחנו במשברים פיננסים עולמיים ועמדו בהם בהצלחה.
באופן תמוה, לא זו בלבד שהוועדה בחרה להתעלם מעובדות ומנתונים בסיסיים שמאפיינים את המערכת הבנקאית הישראלית ואשר יפורטו להלן, אלא הוועדה בחרה להתייחס לאמירות לא מבוססות ולא מוכחות כאל "עובדות" כך שנוצרת מראית עין של כשלים חמורים:
כך לדוגמה, טענה הנאמרת בפתיח ולפיה לבנקים "מגזרים אחרים שמהם יכול לשאוב עוד ועוד רווחים ולהעלות עוד ועוד את המחירים, העמלות, הריביות וכיוצא באלה" על מנת להיות נדיבים כלפי "טייקון זה או אחר"….לא רק שאינה עובדה אלא אפילו אינה נתמכת בנתונים בדוקים בדוח עצמו. וכמוה יש עוד דוגמאות.
מנגד מתעלמת הועדה מעובדות ומנתונים חשובים:
שיעור מחיקת חובות ללווים פרטיים: שיעור המחיקות ביחס לחוב שנמצא בהסדר במערכת הבנקאית בישראל גבוה יותר אצל לקוחות פרטיים, בהשוואה ללקוחות המסחריים. במלים אחרות, בניגוד לטענת הועדה הנשמעת לעיתים קרובות, הבנקים "מוותרים" יותר למשקי הבית, בהשוואה ללקוחות העסקיים.
הבנקים הציגו איתנות פיננסית: בשנים שבהן התמקדה ועדת החקירה, הציגה מערכת הבנקאות בישראל איתנות פיננסית ראויה לציון הנובעת גם מאיכות תיק האשראי הגבוהה בהרבה בהשוואה למדינות המערב. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי שבה לא נאלצו משלמי המסים להוציא כסף עבור סיוע לבנקים במדינה, בעקבות המשבר הפיננסי שהתרחש רק לפני עשור. מדינות האיחוד האירופי נאלצו לשלם למעלה מ- 1.6 טריליון יורו במסגרת סיוע למוסדות הפיננסיים, ובארה"ב הגיע היקף הסיוע ליותר מ-300 מיליארד דולר.
תיק האשראי איכותי בהשוואה עולמית: ועדת החקירה התעלמה מהתמונה הכוללת ממנה עולה כי תיק האשראי הבנקאי בישראל איכותי בהרבה בהשוואה לעולם. שיעור האשראי הפגום ביחס לסך האשראי הבנקאי עומד בישראל על 1.3% בלבד, לעומת ממוצע של 4.7% בעולם, כשהחציון עומד על 3%. גם בבחינת תיק האשראי לעסקים גדולים – המגזר שבו התמקדה הוועדה – עולה תמונה דומה: שיעור האשראי הפגום בישראל עומד על 2.9%, לעומת ממוצע של 6.9% בעולם.
ירידה בשיעור ההלוואות ללוים גדולים: מגמה נוספת שמאפיינת את תיק האשראי הבנקאי בשנים האחרונות היא ירידה עקבית בשיעור האשראי ללווים גדולים מתוך סך היקף האשראי הבנקאי.
ירידה באשראי הפגום: שיעור האשראי הפגום בישראל נמצא במגמת ירידה עקבית ורציפה בשנים האחרונות.
מחירי שירותים בנקאים נמוכים יחסית לעולם: מחירי האשראי בישראל דומים למחירי האשראי בעולם, ובתחום עמלות העו"ש ישראל היא אחת משלוש המדינות הזולות ביותר (לפי חברת המחקר הבינלאומית Van Dijk Management). לפני נתוני בנק ישראל, בעשור האחרון ירד שיעור ההכנסות מעמלות של הבנקים בישראל מסך היקף הפעילות בכ-29%.
חשיבות שמירת הסודיות הבנקאית: באופן תמוה, מתחה הוועדה ביקורת על הבנקים על כך שפעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם, ולא יכלו למסור מידע על לקוחותיהם. המסר המוזר שניסתה הוועדה להעביר לציבור הוא שבעצם העמידה של הבנקים בהוראות ובחובות המוטלות עליהם על מנת להגן על כל אחת ואחד מלקוחותיהם, גדולים כקטנים, יש בו טעם לפגם.
פגיעה מיותרת באמון הציבור: אין חולק על זכותה של הכנסת לבחון ולבקר התנהלות של כל גורם משקי. אולם, לאור הרגולציה הדינאמית וההדוקה, גם בהשוואה לכל המגזרים האחרים במשק, שבמסגרתה פועלת המערכת הבנקאית, הקמתה של הוועדה הייתה צעד לא מתבקש, וזאת בלשון המעטה. כל זאת במחיר אפשרי של פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת הבנקאית.
"לא סביר לדעתנו שעובדות מרכזיות אלה, שחשוב כי יוצגו בפני הציבור הרחב, לא נבחנו ע"י ועדה שמטרתה הייתה לבדוק את התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים
"יש לקוות שכנסת ישראל תשכיל שלא לגרום לפגיעה בתפקודה התקין של הבנקאות הישראלית, תוך נקיטה בהליכים שאינם נחוצים בהתייחס למצבה ולמעמדה של המערכת הבנקאית הישראלית. המערכת הבנקאית נכונה לכל דיאלוג אמיתי ומכבד עם הכנסת ועם גופי השלטון האחרים, אך זאת תוך נקיטת זהירות מירבית שלא תשמיט את היסודות הכל כך חשובים עליהם בנויה מערכת בנקאית מתפקדת ואיתנה", נמסר מאיגוד הבנקים.
הרשויות לא משתפות פעולה
גם שוק ההון לא נמלט מדוח הביקורת החריף. "הסנקציות המינהליות הקבועות בחוק, שרשות שוק ההון מוסמכת להטיל, אינן מספיקות לביסוס הרתעה רגולטורית". לדעת חברי הוועדה רשות שוק ההון "אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים. כדי להבטיח ציות והרתעה אפקטיבית יש צורך דחוף בהסדרה של נושא זה, ובכלל זה הסמכה לנקוט הליכי אכיפה משמעותיים".
הוועדה ממליצה אפוא להקים "מחלקת חקירות ייעודית גם ברשות שוק ההון, שתהיה בעלת סמכויות חקירה מקבילות לסמכויות החקירה של רשות ניירות ערך ורשות התחרות".
עוד נכתב כי "הוועדה מצאה שהרשות אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים, ולכן יש צורך דחוף באסדרה ובהגבלה של מעורבות בעלי שליטה אלו בניהול הגופים המוסדיים, תוך שימוש במהלכי אכיפה הרתעתיים, ככל שיידרשו". בחלק מהמלצותיה מבקשת הוועדה לעגן בחקיקה את סמכויותיה המחוזקות של רשות שוק ההון כדי שזו תוכל להטיל סנקציות על גופים מוסדיים או על בעלי תפקיד, בעלי שליטה ונותני שירות מקצועיים בגופים המוסדיים.
בהמשכו של הדוח התייחסה הוועדה לרשות התחרות: "ככל שעל פי תוצאות הבדיקה מתקיימים התנאים הקבועים בחוק להכרזה על התאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, כקבוצת ריכוז, או להכרזה על התאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, כמונופול; הוועדה ממליצה שהרשות תכריז עליהם כקבוצת ריכוז או כמונופול, ובכל מקרה תיתן הוראות בהתאם".
לדעת החברים גם רשות התחרות – רשות ההגבלים לשעבר – זקוקה לחיזוק סמכויותיה ולניצול סמכותה במקרים של ניצול לרעה המתגלים בכוח שוק או בפעילות אנטי תחרותית במערכת הבנקאית.
בסיום הדוח התייחסה הוועדה לרשות ניירות ערך: "ישנה בעייתיות רבה בחוסר הבהירות בעניין התנהלותה של הרשות בנושא אי דיווח של בנק לאומי על פעילותו לגבי העלמות המס עד שנת 2011, עת נחשף ציבור המשקיעים לחקירה שהתנהלה בארה"ב בנושא העלמות המס".
גם כאן ממליצה הוועדה לבצע תיקוני חקיקה שיחזקו את שיתוף המידע בין הרגולטורים השונים.
