צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90

סגולות לחג השבועות – חג מתן תורה • הרב יוסף חיים אוהב ציון

סגולות לחג השבועות חג מתן תורתנו מאת הרב הגאון יוסף חיים אוהב ציון שליט"א מגיד שיעור ומרביץ תורה בעיה"ק ירושלים ומחבר ספרים רבים

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

סגולת הצדקה בערב החג

כתב בספר 'מועד לכל חי' (סימן ח' אות ו'):

"ערב  חג השבועות יפריש תשעים ואחת פרוטות, וישלים עד שיעור שני פעמים ב"ן, ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעון אדם הראשון, ועון העגל, ולפגם הברית, והוא סגולה לחשוכי בנים, ומקרב הגאולה, ספר מעשה הצדקה דף ק"ט ע"ב"

הלומד בלילה הזו ללא שינה אפילו רגע אחד מובטח לו שישלים שנתו

כתב רבינו האריז"ל בספרו 'שער הכוונות' (דף פ"ט ע"א):

"ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמו שכתב  הרשב"י בזוהר הקדוש בהקדמת בראשית (דף ט' ע"א) וזה לשונו, דיפוק ההוא שתא בשלם ולא עוד אלא שהוראת חיים האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה."

ועוד עיין במה שכתב לרמוז בזה ברמ"ז הרומ"ז מן התורה בספר צבי לצדיק להגאון ר' צבי אלימלך מלבוז'וב במאמרי חודש סיון מאמר ג' אות ט' עיי"ש דברים נפלאים. ובספר 'מנחה חדשה' סימן רצ"ד ס"ק א' כתב: "ובזה יש לפרש הירושלמי הנודע(א"ה יחא"צ עיין בבן יהוידע מו"ק דף ט"ו ע"ב) דר' חייא כתב בפנקס עצרת תחיה לכם, בצירוף הטעם דשבועות נקרא עצרת משום עצרת לישן כנ"ל וזהו שאמר עצרת אם תהיו נעצרים מלישן אז תחיה לכם יתן לכם זאת חיות כדברי האר"יהנכרים לעיל ." ודו"ק. גנזי יוסף, והוא חידוש מהגה"ק ר' יוסף שווארץ.

ספק בכונת האריז"ל

והנה זה רבות נסתפקתי בכונת האריז"ל אם כונתו שישלים שנתו היינו דישלים שנתו עד ראש השנה של שנה זו או דלמא שישלים שנתו עד שבועות של שנה הבאה, ומצאתי שכבר עמד בספק זה הגאון המקובל ר' אברהם אזולאי בספרו 'אור החמה' על הזוה"ק בבראשית שם שכתב,:

" אפשר שהוא מעת לעת עד ליל שבועות אחר ואפשר גם כן עד ראש השנה כלומר ויצא שאר השנה בשלום עכ"ל." והובאו דבריו בספר 'אבן השהם' הלכות חג השבועות (פתוחי חותם אות א'), וכן נסתפק באסתפקתא זאת האדמו"ר ממונקאטש בספרו 'שער יששכר' (מאמרי חדש סיון מאמר חג הביכורים אות כ"א) עיי"ש בארוכה.

אמנם הגאון ר' ששון פרסייאדו זצוק"ל בספרו 'שמן ששון' (ח"ג על שעה"כ חלק דרושי העומר אות י') כתב:

"ולעניות דעתי נראה שהוא שנה תמימה דבחינת הזמנים עד חג השבועות שהרי כל התיקון הזה שאנו עסוקים בלילה הזאת הוא לבחינת הזמנים והוא המגן."

ומצאתי עוד מציאה יקרה להגאון ר' שלום בוזאגלו בספרו 'מקדש מלך' (על  הזהר בראשית שם) שכתב: "ודע כי בזכות לימוד ליל שבועות ייטב להם כל השנה כנזכר לקמן ובפרשת אמור והטעם שביום שבועות נעשה הזיווג המובחר שבכל המועדים והוא שורש לכל אותה שנה עד בוא שבועות אחר" ומשמע מדבריו כדברי השמן ששון.

זוכה לכתר תורה לו ולבניו

איתא ב'זוהר הקדוש' פרשת אמור (דף צ"ח ע"א):" דחסידי קדמאי הוו אמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין".

ובספר 'טוב ברקת' למהר"ח הכהן (סוף הלכות פסח) הביא דברי הזוהר הקדוש וכתב, "לכן כל אחד מהלומדים נקרא פועל צדק כנזכר והשכר שלו גדול ראשונה שנקרא מבני חופתא דמלכא, וזאת שנית שזוכה לתורה לו ולדורותיו."

ובספר היקר 'פניני מנהג' על חג השבועות (עמ' ק"ל) הביא מהגאון רבי ברוך אסבאג זצוק"ל שכתב בשם המקובלים דהלומד בלילה הזאת מלאכי השרת מכתירים את נשמתו בכתר תורה.

 

תיקון לחיוב כריתות

כתב בספר 'מחברת הקודש' בהגה"ה להרב רבי נתן שפירא ז"ל (דף ק"י סוף ע"ד):

" ונלע"ד כי בשאר ימות השנה שאדם ניעור לילה אחד ועוסק בתורה ניצול מכרת אחד אמנם בליל שבועות מי שיזכה להמשיך כתר ז"א להכתיר אותו בודאי יזכה להינצל מכמה כריתות שחייב עליהם וזהו סוד כר"ת אותיות כת"ר להורות כי על ידי תיקון זה ינצל מפגם זה." וע"ע במש"כ בזה בשו"ת וישב הים ח"ב סימן י"ב, וע"ע שו"ת מקדש ישראל הארפענעס שבועות סימן ט', ובספר דברי שלום עפג'ין (ח"ז עמ' תפ"ז). ובספר בית אברהם להאדמו"ר מסלאנים בחידושיו לחג השבועות.

תיקון לפגם העינים וכעס

כתב מהר"א פאפו זיע"א בספרו 'פלא יועץ' (מערכת עצרת):

"עצרת הוא חג קדוש מאד אשר בו קדשנו השם יתברך בתורתו ומצותיו ובחר בנו מכל העמים להיות לו לעם סגולה, ואי לאו האי יומא דקא גרים כסדום היינו לעמורה דמינו וחוקות שמים וארץ לא נתקיימו, באופן שראוי לשמוח ביום הזה ואי אפשר שלא לשמוח כי טוב לנו טובה התורה והמצות מכל טובות העוה"ז ומכל חיי העוה"ב, וקריאת התורה בליל עצרת בסדר המתוקן מרבינו האר"י ז"ל היא נפלאת ועושה רושם למעלה קישוטין אל השכינה אשרי ילוד אשה שזכה לכך אשר מלך העולם איום ונורא מלך גדול אשר לגדלותו אין חקר המשילו במעשה ידיו ורוכב שמים בעזרו וישראל עושה חיל ומוסיף כח בפמליא של מעלה, על זאת יגל יעקב ישמח ישראל בעושיו יעלזו חסידים בכבוד, ויהיו רק עסוקים בסדר הלימוד כל הלילה אל דומי להם בשפה ברורה ביראה ואהבה ושמחה רבה יותר ויותר ממוצא שלל רב בתת לב מה נעשה בשמים ממעל על ידינו ומה הימים האלה ומה הגיע אלינו, ובכן עושה אלה הנה שכרו אתו בני סמיכי וחיי אריכי ומזוני רויחי כמ"ש בזוה"ק ולפי גודל השכר שממנו נדע שעושה נחת רוח גדול למעלה לו בכח יגבר איש להעביר שינה מעיניו ולהיות ער כל הלילה ובלבד שלא יהא יושב ובטל או מדבר דברים בטלים או אסורים עם המעלה עשן בפיו כי עושה אלה השינה הנאה להם והנאה לעולם, אבל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילה הזה לה' צריכים להיות עוסקים בתורה כל הלילה בלי הפסק ולפום צערא אגרא והוא תיקון גדול לפגם הראות שפגם בראותו ראייות אסורות כגון נשים ואלילים ועל אשר פגם בכמה לילות עמל וכעס שהיה נעור להכעיס את בוראו בשחוק וקלות ראש וכהנה רעות"

אפשר לזכות לגילוי אליהו הנביא

בקובץ אוצרות הסופר קובץ ט' (עמ' ע"ח) כתב בשם הגרחי"ל אויערבאך זצוק"ל, שאמר בשם הכתב סופר זצוק"ל, שקיבל מאביו החת"ס זצוק"ל, שכל הלומד בליל שבועות רצוף כל הלילה ללא היסח הדעת זוכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב, ועיי"ש שהביא בזה מעשה נורא על הדיין מפאפא.

מקבלים כח לחדש חידושי תורה

כתב בספר 'שפת אמת' (שבועות תרס"א ד"ה המנהג):

"המנהג לעסוק בתורה בליל החג. דאיתא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וקשה דכתיב מורשה קהלת יעקב. אך התורה נקראת עץ חיים. וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מתחדשת פירותיה בכל שנה. ולכן בעצרת על פירות האילן היינו התחדשות התורה שנקראת עץ חיים. וכן איתא בספרים. ולכן נקרא יום הביכורים. וכמו דאיתא במדרש שכל הנביאים וחכמים קיבלו בהר סיני חלקם בתורה רק שנתפרשו דבריהם כל אחד בשעתו. כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בני ישראל חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד. ועל זה רמזו התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך שיכין כל אחד את עצמו לקבל חלק מתורה המתחדשת בכל שנה שאינה ירושה רק מתחדשת בכל עת. ויום זה שורש התורה של כל השנה."

כתב  מרן החיד"א בספרו כף אחת (סימן כ"ב אות ח'):

"אם בר הכי הוא ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה והוא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן התורה לכל השנה ואי לא ניסה באלה ישתדל לידע חידוש בתורה אשר לא ידעו מקודם." וע"ע להגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן ח' אות ל"ד) מש"כ בזה.

סגולת הטבילה בקדרותא דצפרא דשבועות

מסוגל להנצל מכל הצרות

כתב בספר 'ליקוטי מוהר"ן' (ח"א מאמר נ"ו):

"וזה בחינת המקוה של שבועות שהיא בחינת מקוה של שער החמישים שהוא שער העליון מחמישים שערי בינה שהוא בחינת שכל ודעת עליון בחינת חסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל ועל כן המקוה מושיע מכל הצרות כמו שכתוב מקוה ישראל מושיעו בעת צרה כי הוא חסד עליון שמושיע מכל הצרות, ועל כן המקוה שמושיע מכל הצרות ומכל היסורים הוא מטהר מכל טומאות ומכל החטאים."

מסוגל לתיקון היסוד

כתב בספר 'עטרת ישועה' (לחג השבועות אות י"א):

"מה שטובלין במקוה בעצרת באשמורת הבוקר, וכתבתי במקום אחר (לקמן במאמר נ') שאז הוא תיקון לבחינת צדיק יסוד עולם, על כן נעמ"י ראשי תיבות מ'קבץ נ'דחי ע'מו י'שראל העולה תתק"ס, סוד תתק"ס לוגין שבמקוה. לזאת בחינת צדיק דייקא ניתקן אז, יען בהצטרף מספר צדי"ק עם ו' פעמים סיו"ן שעצרת הוא בששי בסיון שניתנה לנו התורה אז, על כן ו' פעמים סיו"ן עם צדי"ק עולה מספר תתק"ס. על כן בא הרמז שביום ששי בסיון נתקן בחינת צדיק ע"י סוד תתק"ס לוגין שבמקוה."

 קבלת עול מלכות שמים

כתב בספר 'אמרי נועם' (לחג השבועות אות כ"ח):

" וזהו והקרבתם מנחה חדשה לה' רמז והקרבתם אותיות מקו"ה ואותיות תר"ב עולה במספר "עול מלכות" וזהו כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש היינו, בעת שמקריבים שתי לחם בעצרת אז העיקר הוא תוספת קבלת קדושה על ידי המקוה הרמוז בראשי תיבות ה'ם מ'קריבים ו'היו ק'ודש."

טעם הטבילה

כתב בספר 'היכל הקודש' להמקובל ר' משה אלבאז זצוק"ל (עמ' עד"ר בדפו"ח):

" והנה נהגו כל ישראל לזרוק מים זה על זה ביום שבועות וגם כן טובלין בטבילה או בטהרת תשעה קבין קודם שחרית לזכרון טל התחיה שהיה יורד עליהם בהר סיני יום מתן תורה כמו שאמרו רז"ל בשעה ששמעו ישראל הדיבור מפי הגבורה פרחה נשמתן והיו כולם פגרים מתים, אמרה התורה רבון העולמים לחיים נתתני או למתים, מיד הוריד עליהם הקב"ה טל שבו עתיד להחיות המתים וחיו ועוד הענין הוא זכר לטבילה שכתב הזוה"ק בפרשת אמור (דף מ"ז ע"ד) שכתבנו למעלה בסימן פ"ד."

שבועות הוא זמן הכושר להתפלל על גלות השכינה

כתב בספר תפארת שלמה מרדאמסק לשבועות (עמ' שכ"א):

" ונחזור לביאור הפסוק שהתחלנו שבעה שבועות תספור לך וכו' ועשית חג שבועות וכו' ושמחת לפני ה' אלהיך. כי שבועות רומז לעולם הבינה ואז שעת הכושר להתפלל עבור גלות השכינה ושמחת לפני ה' אלהיך שיביא השמחה והיחוד דקב"ה ושכינתיה וזה שמסיים והגר והיתום והאלמנה, גר זה הקב"ה שהוא עתה בגלות כמו גר בארץ, והיתום רמז על צדיק יסוד עולם יוסף נקרא יתו"ם ר"ת י'פה ת'ואר ו'יפה מ'ראה, והאלמנה רמז לשכינה שנקראת אלמנה וזה הכל תולה ברצון האדם להתפלל עבור כבוד הבורא ב"ה במקום אשר יבחר שיהיה היחוד בהוא במקום אשר יבחר."

יום פטירת דוד מלכא

כתב הגאון רבי שבתאי ליפשיץ בספר 'האשל' (מערכת ל' אות ד'):

"ליל עצרת, אמרתי ליתן טעם למה שנוהגין כל ישראל להיות ניעורים בשתי לילות בשנה ליל עצרת וליל הושענא רבה, ונראה לי על פי מה שכתב התבואות שור בטעם שקורין מגילת רות בשבועות, מפני דאנן קיי"ל דבעצרת נפטר דוד המלך ע"ה, וקיי"ל דהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום, ואם כן בודאי נולד ג"כ בעצרת, ועל כן קורין השתלשלות יחוסו בעצרת שהוא יום יחוסו. עכ"ל התבואות שור. והנה דוד מלך ישראל הוא חי וקיים כדאיתא בראש השנה (כה ע"א) ועל כן מטעם זה נוהגים להיות ניעורים בליל עצרת להורות שביום זה שיש לו שייכות עם דודו המלך ע"ה כמו שהוא לא ישן מעולם רק היה עוסק בתורה כל הלילה כמ"ש רז"ל בברכות (ג' ע"ב), כן אנו ניעורים בלילה זה. וכן מטעם זה נוהגים נמי להיות ניעורים בליל הושענא רבה שהוא יום אושפיזא דדוד המלך ע"ה. עכ"ל.

וכתב רבינו הרי"ח בספר בן איש חי שנה ראשונה (פרשת במדבר אות ו'):

"לימוד התהלים ביום השבועות, הוא צורך גדול, שבו נפטר דוד המלך ע"ה, ויעלה לרצון יותר, ולכן כל אחד ילמוד התהלים כולו ביום השבועות"

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture