היועמ"ש לכנסת: "בנט מונה לתפקיד שר הביטחון בהליך פגום ובניגוד לחוק"

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון קובע כי שר הביטחון נפתלי בנט מונה לתפקיד בניגוד לחוק ויסוד הממשלה בהליך פגום.

בחוות דעת שפרסם בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ אליהן נדרש מתוקף היותו הסמכות על תקנון הכנסת וחוקי היסוד הנלווים אליו, מציין ינון, כי "על פי חוק יסוד הממשלה, רשאית הממשלה להעביר סמכויות משר אחד לאדם אחר רק לאחר אישור הכנסת. אולם סעיף 30(ד) לחוק היסוד קובע כי ממשלת מעבר "רשאית למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקיד של שר שחדל לכהן; מינויו של שר לפי סעיף זה אינו טעון אישור של הכנסת". אלא שלטענת הייעוץ המשפטי של הכנסת, סעיף זה לא רלוונטי למינוי של בנט, שבו בנט לא התמנה במקום שר שחדל לכהן אלא בעקבות העברת התיק מראש הממשלה שממשיך לכהן לידיו של בנט".

היועמ"ש מוסיף ומציין את עמדתו כי בסיטואציה שנוצרה, "לשיטתנו, סעיף 30(ד) מבטא את התפיסה לפיה כאשר שר עוזב את הממשלה נוצר 'ואקום תפקודי' שקיים צורך חיוני למלא אותו, ועל כן מוצדק במקרה זה לסטות מעקרון היסוד המשטרי – חוקתי לפיו מינוי שרים מחייב את אישור הכנסת. ואולם, עמדתנו היא כי חוק היסוד לא קובע חריג גורף לפיו כל מינוי של שר בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור מאישור הכנסת, והוא בוודאי אינו קובע כי שינוי בחלוקת התפקידים הפנימית בין השרים בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור גם הוא מאישור הכנסת. לגישתנו, הסעיף צמצם את הנסיבות המצדיקות סטייה מעקרון היסוד רק לנסיבות שבהן שר חדל כליל מכהונתו בממשלה".

ינון מנמק כיצד לדעתו מתרחשת 'תקלה' והממשלה מאצילה סמכויות ותפקידים, ללא בקיאותה ברזולוציות חוקי הכנסת ובסעיפיו, "הכרה בהתפטרות שכזו פותחת פתח רחב לשינוי של חלוקת התפקידים בין השרים ללא אישור הכנסת, באופן הממקסם את האינטרסים והצרכים הפוליטיים של ממשלת המעבר, ללא שנוצר צורך חיוני-תפקודי ליתן מענה לוואקום תפקודי ממשי".

לדבריו, "יש לזכור, כי ממשלת מעבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אלא מכהנת רק מכוח עיקרון הרציפות השלטונית שנועד לשמר את המצב הקיים. לפיכך, יש לפרש את סעיף 30(ד) בצמצום ובאופן קוהרנטי עם עקרונות היסוד הקבועים בחוק היסוד, ואין מקום להרחיבו מעבר לכך".

מכל מקום ממליץ היועמ"ש לבג"ץ שלא לקבל את העתירה ולאשר למפרע את מינוי שר הביטחון, תוך החלת פרשנותו של בג"ץ לדברי החוק מכאן ואילך, זאת בשל העובדה שהמינוי הועבר לאישור רק לאחר קבלת חו"ד היועץ המשפטי לממשלה שאישר את דבר המינוי, זאת "משום שהנושא טרם נדון בפסיקה וכן מאחר שהמינוי נסמך על מינויים קודמים שנערכו באופן דומה".

לדברי ינון אין לבטל את המינוי מפני סיבה נוספת, "לאור החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, יתכן וייקבע כי יש מניעות מן הדין להמשך כהונת ראש הממשלה כשר בממשלה. ככל שכך ייקבע, הרי שממילא ראש הממשלה, גם לשיטתנו, כאמור, ייכנס לגדר 'שר שחדל לכהן' לפי סעיף 30(ד), ויקום הצורך למנות שר אחר במקומו גם כשר הביטחון, ללא קבלת אישור הכנסת".