ר"ע בית שמש: "מטורף שכל כך הרבה ילדים חרדים לומדים בקרוואנים"

דר' עליזה בלוך נכנסה בסערה לפני מעט יותר משנה ללשכת ראש העיר בית שמש, היא התקבלה בחשש גדול בקרב רבים בציבור החרדי, שלא ידעו כיצד "לבלוע" את הפסד השלטון החרדי בעיר, ששרד שלוש מערכות בחירות בשתי קדנציות, שיכל לקמפיין מסית שפילג את העיר, אך הפסיד לקמפיין הסובלני של המועמדת הדתייה. אך מהר מאוד נפלו חומות האיבה, זה התחיל עם אגודת ישראל והפלג הירושלמי שהצטרפו לקואליציה, אחרי זה דגל התורה הגיעה, ולאחרונה אפילו ש"ס הצטרפה, כעת בלוך מחזיקה בקואליציה מקיר לקיר של כל 29 חברי המועצה, חרדים, דתיים וחילוניים.

"זה בשבילי כמו איזה יום אחד ארוך מאוד", פותחת בלוך את הראיון ל'חדשות JDN' בסיכום השנה וחודשיים האחרונות בלשכת ראש העיר. אני מראיין את בלוך בלובי של מלון ירושלמי, בין כנס הפדרציה האמריקנית, לפגישה במשרד החינוך. אחרי זה היא תספר לי במילים מכובסות שבין שלל תפקידה היא גם צריכה לעשות שנור לטובת העיר, מה שגורם לנו לקיים את הראיון בבירה במקום בעירייה, אחרי ש-2 תאריכים קודמים שתואמו לא הסתדרו מאילוצי לו"ז, עד שהתפשרנו על איפה-שהוא באמצע.

חזרה לסיכום השנה הראשונה, "שהתחיל בתקווה מאוד גדולה ובאתגר מאוד גדול", היא אומרת. בלוך קיבלה עיר שהייתה סמל למלחמות דת: "אני בדיוק עכשיו סיימתי פה פגישה עם נשים מהפדרציה מארצות הברית, בגלל זה אנחנו כאן, ושאלתי אותם מה אתם יודעות על בית שמש וזה כל כך ריגש אותי לשמוע שהן כבר מבינות שקרה שינוי. מהמקום של עיר שהפכה להיות סמל לקונפליקט בין חרדים וחילוניים ולמאבק, הם אמרו שאנחנו לא שומעים כלום בתקשורת שלילי, רק בשביל זה היה שווה להביא שינוי".

"בדיוק מהמקום שבו היינו לסמל כזה, והיום, אנשים לא נהיו דומים, זה לא שהחרדים הפסיקו להיות חרדים והחילונים החליטו להיות חרדים. אבל אני חושבת שלאט לאט אנחנו יוצרים הבנה שאף אחד לא הולך ללכת מכאן, ושיש מקום לכולם, ושאפשר להוריד את הלחץ ואת המתח ואת השנאה והקנאה. אז אם אתה שואל אותי מבין כל הדברים בעולם, זה הדבר הכי משמעותי, שאפשר להוריד הילוך ואפשר להתחיל להתנהל, אפשר להתחיל לדבר, אפשר להתחיל לחשוב".

אני מבקש ממנה לשים את האצבע על מה השתנה, "אני חושבת שהשיח השתנה, אני מאוד עסוקה בלייצר שיח של כבוד, שיח מאחד, שיח שאומר 'בוא ננסה לתת לכל אחד את צרכיו'. אני חושבת שזה השינוי התפיסתי, אני יוצאת מעמדת השיפוט, אני באמת מאמינה שכל אחד צריך לחיות את חייו כמו שהוא מאמין בהם, לאפשר לכל אחד אחר לחיות את חייו כפי שהוא מאמין בהם. זה לא פשוט, הרבה פעמים אנחנו צריכים מישהו בשביל לשנוא. גם הקמפיין שלי היה מורכב, כי זה מסר מורכב, ומסר של מורכבות הוא תמיד יותר קשה להסברה ולהנחלה".

"אבל אני מאמינה בכל ליבי שאם נדבוק ולא כל פעם שיש איזה מישהו שיש לו עניין והדליק איזה להבה ניתן לו לקבוע לנו סדר יום, כי כל יום יש כאלה, אנשים שנהנים מהמתח ומלהתסיס סוגיית לכעס. אני חושבת שהתפקיד המרכזי שלנו זה לחזק את הטוב המשותף, שאני עדיין מאמינה שהוא שייך לרוב האנשים, ולתת לרוב האנשים בעיר לקבוע את הסדר יום, ורוב האנשים באמת רוצים חיים טובים ושקטים. אני חושבת שמה שקרה בעיר הזאת כמו שקורה בהרבה מקומות, שבעבר נתנו לקצוות לקבוע סדר יום, ואני לא מוכנה לתת לקצוות לקבוע סדר יום".

"זה מאוד קל לשבת בצד ולצעוק, אני רוצה שתיקחו אחריות"

בלוך בהחלט שבעת רצון מתמונת המצב הפוליטית ברחוב דרך יצחק רבין 2, בניין עיריית בית שמש, היא מחזיקה בקואליציה מקיר לקיר, ורק לאחרונה העבירה בשקט ופה אחד תקציב לשנת 2020: "הצבענו פה אחד על תקציב שעבר בכמה דקות ממש. חשוב לי להגיד את זה, זה בחירה מודעת שלי כראש עיר ללכת על קואליציה רחבה, כי בשביל לנהל עיר, יותר קל לקחת את הרוב המינימלי שצריך, לייצר מחויבות, ובזה לסגור את העניין".

"הבחירה שהייתה שלמרות שהיה לי רוב, בהתחלה היה רוב עם אגודת ישראל, הליכוד, הבית היהודי והפלג הירושלמי, התעקשתי להכניס את דגל התורה ואחרי זה התעקשתי ולקח המון זמן להכניס גם את ש"ס ולהגיד שיש מקום לכולם. אני רוצה שכל תושב בעיר ירגיש שיש לו נציג במועצה, אני רוצה שכל נציג במועצה יוכל לקחת אחריות", מוסיפה ראש העיר.

וגם מגלה לנו כי על הדרך, זה מאלץ "קיצוניים", ללהיות קצת פחות כאלה. "זה מאוד קל לשבת בצד ולצעוק, אני רוצה שתיקחו אחריות ותתמודדו ותבינו שיש פה תמונה רחבה, זה מאוד קשה, לחלק בין כולם, לתת לכל אחד את המקום שלו והכבוד שלו, ולרצות את כולם, אבל אני חושבת שזה מאוד חשוב ואני רוצה להאמין שאם נצליח לעשות זה לאורך זמן, אני מאמינה שנצליח, נוכל לבוא לעם ישראל ולהגיד שזה אפשרי. עם כל הציניות שהייתה בהתחלה, וחוסר העצבים, הבר מתרחש".

בלוך מודה שהרחבה הקואליציה הותירה כמה מאוכזבים, "אם כולם מרוצים אז משהו פה לא עובד, אני שליחה של הציבור, אני צריכה שהציבור ירגיש מצוין. ברור שכשנולד עוד ילד במשפחה אז כולם צרכים להסתדר עוד קצת, להתחלק עוד קצת, אני חושב לאט לאט כולם מבינים שזה בסוף טוב לכולנו, שבסוף כולנו מרוויחים מזה".

"ברור שהיו חילוניים שבהתחלה אמרו 'רגע, אם לחרדים טוב אז למה בחרנו בה, איפה השינוי?' ויש חרדים שאמרו 'וואו, פחד אלוקים, מה יהיה? מה יקרה? מה היא תעשה לנו?', אני חושבת שלאט לאט אנחנו מרגיעים את הרוחות, רגע, הכל בסדר, אנחנו נתחלק בין כולם. זה נכון שכשמכניסים עוד אנשים, המשאבים צריכים להתחלק, הסמכויות צריכות להתחלק, אבל אני חושבת שמי שמבין שטובת העיר עומדת במרכז, אז כל אחד טיפה מתפשר וכל אחד מפנה עוד קצת מקום חשיבה ארוכת טווח".

"אני חושבת שאנחנו מגדלים אנשים יותר בריאים בנפשם, אני בתקופה האחרונה אני מאמינה שבית שמש מגדלת אזרחים יותר טובים כי הם אנשים שגדלים במורכבות, בבית שמש את הולך ברחוב זה כמו שאתה בסמינר רעיוני, אתה רואה סוגים שונים של אנשים, אנחנו בלי לדבר על זה מוחקים חלק מהניכור, כי רגילים לראות, ילד חילוני רגיל לראות אנשים חרדים ברחוב, אפשר להגיד שלום, נמצאים בסופר, באותו אוטובוס, באותה תחנת רכבת, באותו קניון, יש לנו צרכים דומים, כנ"ל הפוף, בראיה ארוכת טווח זאת מתנה מאוד גדולה שאנחנו נותנים לציבור".

שני בכירי סיעת דגל התורה בעיר, משה מונטג ושמוליק גרינברג, פרשו במהלך השנה האחרונה ממועצת העיר, זה הלך לעסקי הנדל"ן, וזה הלך לתפקיד במחלקת החינוך בירושלים. לא קשה לנחש שהשניים, שבעיני עצמם ובעיני אנשי דגל התורה, ראו אותם כמעמדים פוטנציאלים לראשות העיר, תוסיפו לזה את העבודה שהם היו בעלי וותק רב ובכירים בעירייה, לא היטיבה את יחסיהם עם ראש העיר החדשה, שבטח לא מצטערת שאינם עוד בעירייה, אך אם היא שמחה, היא עושה עבודה טובה בלהסתיר את זה: "שניהם חברים טובים, עם שניהם אני ביחסים מצוינים, כל אחד מהם עשה את הבחירות שלו, בעיני הם תרמו המון לבית שמש, הם תורמים היום בדרכם שלהם לחברה, הם לא שאלו אותי, אבל אני חושבת שלכל אחד מהם יש הרבה זכויות בעיר שאי אפשר לקחת להם אותם".

היא דוחה את הטענה כי גרינברג עזב לאחר שהבין כי ההבטחה לסגנות לא תמומש בעקבות הצטרפות ש"ס לקואליציה: "אני לא חושבת שזה קשור, אני חושבת שגרינברג הוא איש מוכשר מאוד, אני חושבת שהוא קיבל תפקיד מצוין, אני חושבת שהיכולת שלו להשפיע על חינוך מצוינת, אני חושבת שהוא יעשה עבודה מצוינות. בתהליכים פוליטיים יש כל מיני דינמיקות, המשרה הזו לא התאפשרה בכל מקרה, אבל אני חושבת שהוא עשה עבודה מצוינת גם בתחום של התחבורה וגם בתחום של שפ"ע, אני חושבת שהוא יעשה גם עבודה מצוינת בחינוך, הוא תושב מצוין של העיר בית שמש".

"ראש עיר של כולם"

לדבריה, צירוף הפלג הירושלמי לקואליציה "היה מאוד טבעי". היא מזכירה כי "הכנסתי אותם בשלב מאוד מוקדם של התהליך, נכון שהיו לא מעט שהרימו גבה, אבל אני טוענת שלחמרות ולנידויים והפרדות לא מקדמים שום דבר, אני חושבת שאנחנו מספיק חזקים בשביל להחיל מגוון של אנשים, כל עוד יש כבוד הדדי רצוף וכל עוד מאפשרים שיח מכבד. אני חושבת שגם אנשי הפלג למדו, כשרואים את איש הפלג יו"ר ועדה של תמיכות שמטפלת בתמיכות לתנועת נוער וכדורגל, זה לא העולם הטבעי שלו, אבל הוא לוקח אחריות כזאת ומישהו אחר לוקח אחריות על המוסדות שלו, זה נכון ובריא, אתה צודק שזה לא טבעי, אבל שום דבר בסיטואציה הזאת לא טבעי".

"אני ראש עיר של כולם", היא מדגישה כשאני שואל על תושביה הפחות פופולריים של העיר, אלה שמשתייכים לקהילות שכלל לא מצביעות, "אני לא עסוקה במי הצביע לי ומי לא, ומי הלך להצביע ומי לא, אני מוודאת של הרחובות נקיים בלי קשר למה אנשים מצביעים או במי הם מאמינים, אני לא עסוקה בבחירות, בחירות יש פעם אחת ב-5 שנים וצריך לשרת את הציבור נקודה. אני ראש עיר של כולם".

"זה נכון, בית שמש היא מעניינת בהקשר הזה", היא מוסיפה, "יש אנשים שהצביעו כי זה מה שהם רצו, יש אנשים שנשמעו לסמכות הרב, יש אנשים שלא יצאו להצביע, ובסוף בעיני, דקה אחרי הבחירות, מהרגע שידעתי שאני ראש עיר, זה גמר לעניין אותי, מי הצביע ולמה, אני לא שם בכלל, חלק מהשותפים הבכירים שלי בקואליציה נאבקו נגדי בקמפיין, וזה לא מעניין, עכשיו אני קודש לשירות הציבורי.

אבל בתכלס, לנהל קואליציה כל כך מנוגדת זה לא פשוט. "המורכבות היא יום-יומית, היא כל שעה, אין נושא שאני שמה על סדר היום והוא לא דיון והוא לא מורכב, לא משנה אם זה חשמל, ניקיון, גבייה, תחבורה, תעסוקה. אבל אני למדתי שאנחנו מספיק חזקים בשביל לדבר, פשרה לא הופכת אותנו לחלשים. היתרון שלי שאני לא באה מאף מפלגה שאני מחיבות, אני מחויבת רק לתושבים, לכן אני עסוקה בלשרת אותם ולחשוב מה אני יכולה לתת להם".

ואיכשהו, גם הפלונטר הפוליטי אשם, "אני מנהלת סיטואציה מורכבת, אני שנה ראשונה של הקדנציה שלי בלי ממשלה, אין קשב של המדינה לצרכים של העיר, זאת עיר שנבנתה הכי הרבה שנים שבנו בה רק דירות, לא הייתה התעסקות באיכות חיים, לא בתעסוקה, לא בתחבורה, לכן אני מצד אחד נורא רוצה לשרת את התושבים שלי ומצד שני גם אני מבינה שיש פער מאוד גדול בין איפה שאנחנו נמצאים היום לאיפה שאני צריכה להביא את העיר, אבל אני מאמינה שנעשה את זה".

"אני לא מוכנה לקבל שום מצב שבת תישאר בבית בגלל שם המשפחה שלה, זה לא יקרה"

ראש העיר בלוך, או שאולי בנושא הזה יש לומר אשת החינוך הדר' עליזה בלוך, רשמה בשנה שעברה הישג מרשים, כשתחת שרביטה לא נותרה בת אחד בבית בתחילת שנת הלימודים: "אני מאוד חדה בעניין, אני טוענת שכשאמורים שחביב אדם שנברא בצלם, זה נכון גם על הבנות הספרדיות. אני רוצה להגיד לך שמיד כשנבחרתי, עוד לא הייתי ראש העיר, בתפר, כשאני גיליתי שיש בנות שיושבות בבית, אמרתי אני לא יושבת על כסא ראש העיר לפני שהילדה האחרונה משובצת, מבחינתי זה סדין אדום".

"אני חושבת שזה לא יהודי, זה לא חינוכי, זה לא ערכי, זה לא מוסרי, להשאיר ילדות בבית. העבודה שכל כך הרבה שנים הייתה לגיטימיות שבשתיקה שבנות ספרדיות יושבות בבית, היא בעיני שערורייה, היא אסורה, אני הייתי מצפה שכל המנהיגות תתעסק בזה. אני לא מתכוונת להרפות מזה, אנחנו התאמצנו מאוד בלילה של הראשון בספטמבר עד אמצע הלילה שלא תהיה ילדה". היא מוסיפה בחצי צינות: "גם האשכנזיות אני דואגת להן, גם האשכנזיות ישובצו".

"חד משמעית זה לא מעניין אותי אם הילדה היא ספרדית, אם היא בת של בעלי תשובה, אם היא בת של מודרניים, של חרדים, של חסידים, זה לא מעניין אותי, כל ילדה וילד צריכים לקבל חינוך. אני חושבת שכשהמסר הברור הזה צריך להיות ברור גם למנהלי הסמינרים, אנחנו יוצאים מעמדת השיפוט", היא אומרת נחרצות, "אני לא מוכנה לקבל שום מצב שבת תישאר בבית בגלל שם המשפחה שלה, זה לא יקרה".

היא מוסיפה בכאב, "היכולת לקבוע שילדה לא תקבל חינוך זה לקבוע איך היא תתחתן, זה לקבוע את העתיד של הילדים שלה, זה ייקבע את הביטחון העצמי שלה, זה בעיני אחריות גדולה מידי שמישהו יכול לקחת על עצמו ולהגיד 'את נשארת בבית', זה שערורייה בעיני. גם אם בסוף מקבלים אותה אחרי שעשו לה טובה וסידרו את כל הקשרים, מה זה אומר על הביטחון שלה, איזה בית היא תקים, איזה מן אימא היא תהייה, זה משהו שאסור להרשות אותו בשום צורה".

נווה המחלוקת

אחד הנושאים הנפיצים בעיר בשנה האחרונה היה ניסיון השכנוע של חרדים שזכו במחיר למשתכן ברמה ה' הנקראת גם נווה שמיר, לעבור לרמה ד', ניסיון ששכל הידוע לנו לא כל כך הצליח, אך בלוך חושבת אחרת. "איך החלטת? מאיפה הבאת את זה?", היא דוחה את דברי ומנסה לעשות סדר, "אני רוצה להגיד באופן מאוד ברור, לא יהיה תושב שרוצה לגור בבית שמש ואין לו מקום, העבודה שהרבה שנים בבית שמש לא בנו לציבור הכללי, יצר מצב שתושבים חילוניים שרצו לקנות בית בעיר לא היה להם איפה, אני המשכתי מדיניות של השלטון הקודם שבונים עכשיו 2 שכונות, רמת בית שמש ד' למגזר החרדי, רמת בית שמש ה' לציבור הכללי".

"בעיני זה אמירה מאוד מכבדת, כל אחד יכול לגור בעיר, כל אחד יקבל שכונה על פי הצביון שלו, בעיני זה אמירה הכי יהודית והכי מחבקת והכי מחברת, כן אמרנו לתושבים חרדים שרצו לקנות ברמה ה' ש'זה זכותך המלאה, כל אחד יכול לגור איפה שהוא רוצה, אבל אם אתה רוצה לגור בשכונה שמייצגת את הצביון שמתאים לך, עדיף לך לגור בשכונה אחרת'. אבל אני בחיים לא יימנע מאף אחד לגור איפה שהוא בוחר לגור".

ראש העיר דוחה את טענות מנהלי המאבק כי השכונה למגזר הכללי צפויה להיות מאוכלסת מוקדם יותר מהשכונה המיועדת למגזר החרדי: "מאיפה הבאת את זה? רמה ד' מוכנה הרבה קודם, רמה ד' מתאכלסת תוך פחות מחצי שנה, נווה שמיר ייקח לה עוד לפחות שנה וחצי מהיום, זה הפער". לטענת בלוך, כיום יש ביקוש גם במגזר הכללי לדירות בעיר: "אתה חי בבית שמש של לפני עשר שנים, יש ציבור שלם בעיר, מאוד מגוון, שרוצה לחיות בה, זה נכון שהייתה עבירה של מתח מכוער עד לפני שנה, מה שגרם לאנשים לא לרצות לגור במקום, אבל בבית שמש יש מקום לכולם".

"בשנים האחרונות התעסקו בבית שמש בבניית דירות – וזהו"

חוץ מבניית דירות, מאבקים שכבר איך בין חילונים לחרדים ותמרון קואליציה, יש לבלוך עיר לנהל, שלטענתה לא נוהלה נכון לפני שנכנסה לתפקיד: "בשנים האחרונות התעסקו בבית שמש בבניית דירות, זהו, זה הדבר היחיד שעניין, מגורים לציבור. אני אומרת את בצער, כי בעיני מגורים זה פרט אחד מתוך החיים של אדם, אנשים צריכים בית כנסת, בית ספר, פארק, אוטובוס, שירותי בריאות, טיפת חלב".

נושא מרכזי עליו היא נלחמת הוא מצוקת הכיתות החמורה בעיר, בעיקר בקרב המוסדות החרדים. "בבית שמש חסרות היום אלף כיתות לימוד, זה המון. אני מאוד עסוקה גם בבנייה של מוסדות לימוד, אני נוסעת מפה למשרד החינוך לנהל קרב מאוד גדול על כיתות לימוד, העובדה שכל כך הרבה ילדים חרדים לומדים בקרוונים זה מטורף, זה לא סביר, הרבה שנים של הזנחה שצריך לצמצם את הפער בתחום הזה". היא קצת אופטימית, "אנחנו קיבלנו כיתות, אני חייבת להגיד שהרב פרוש (סגן שר החינוך מאיר פרוש) עזר לי, קיבלתי השנה 165 כיתות, בהשוואה למה שקיבלו ערים אחרות בישראל זה מאוד יפה".

"אבל", היא ממהרת להסתייג ומציגה את התמונה הלא ורודה, "זה מעט מאוד בהשוואה למה שהעיר הזאת צריכה, אני צריכה מאות כיתות, אני קיבלתי שכונות חדשות, איכלסו את ג'1 וג'2, את המשקפיים, את מ'3, בלי אף כיתה, זה לא סביר, ג'2 היא שכונה חדשה שאוכלסה בלי אף כיתה, בלי כיתת גן אחת או כיתת לימוד אחת, זה מטורף, בלי הכשרה של שטחים, אני עכשיו רק מכשירה את השטחים כדאי שאני אוכל להתחיל לבנות עליהן, אני מקווה שתוך כמה שנים נצמצם את הפער, אבל זה לא סביר".

אחד המאבקים המתוקשרים שבלוך מנהלך כיום, הוא מול משרד התחבורה, האוצר ובית המשפט, סביב נושא שבאופן רשמי בכלל לא קשור באופן ישיר לעירייה, תחבורה ציבורית. "זה פשוט הכי כואב כרגע, כי זה מפריע ליום ליום, וחלק ממה שאני מנסה לעשות בשנה האחרונה זה לצמצם את הפער גם בנושא הזה. בבית שמש חסרות היום מבחינת תנועה 130 קווי אוטובוס, זה מטורף", היא אומרת בראיון. בבית שמש, כעיר עם אכלוסיה צעירה שלרבים ממנה אין תחבורה פרטית, הנושא הזה אין מצדיק את הרעש: "בעולם של תחבורה ציבורית, זה לא סביר בעיני שאכלוסיה שחסרים לה אוטובוסים, שלחלק גדול אין מכוניות, קיבלו בשלוות נפש את העבודה שאין להם תחבורה, זה לא סביר.

"אני שמה את זה על סדר היום, אני חושבת שזה מאוד חשוב, אני קוראה גם למשרד התחבורה, גם למשרד האוצר, לשחרר את זה. הצלחנו לייצר שינויים בשנה האחרונה, אני רחוקה מלהיות מרוצה, ועד שזה לא יהיה מצוין, אנחנו לא נרפה. אני מנסה בכל דרך, גם משפטית, גם כלכלית, גם תודעתית, לא להרפות עד שאנחנו נביא את העיר שבוא תושב יקום בבוקר, ירד לתחנת אוטובוס והדבר הכי בסיס, יחכה דקה ויעלה על האוטובוס לאן שהוא צריך".

ראש העיר מציעה פתרון משלה, עד שהניצים יתפשרו ביניהן, היא תיקח את הכסף ותתרגם אותו באופן מיידי לקווי אוטובוס. "המדינה הוציאה מכרז, המכרז נתקע בבית משפט, אני אומרת למדינה 'כרגע את חוסכת על גב תושבי בית שמש, אתם חוסכים', כי מישהו כבר תיקצב את האוטובוסים, תנו לי את האוטובוסים האלה, אני אנהל אותם. לא יכול להיות שעל בסיס משפטי יושבים אנשים שבבית משפט לא מאפשרים לדיון הזה להתקדם וכרגע התושב נופל בין הכיסאות, לזה אני נכונה. אני אומרת מדינה, תביאו לי את הכסף".

אם אין קמח אין תורה, ואם אין ארנונה אז אין איך לממן תקציב, ובעיר שבה רק 50% מהתושבים משלמים ארנונה מלאה, צריך לעבוד קשה להביא הכנסות ממקורות אחרים. "אני מאוד עסוקה בהקמת אזורי תעשייה כדי להגדיל את ההכנסות של העיר, אני סימנתי לעצמי אתגר מאוד גדול, לנצל את מקסימום השטחים שמיועדים לתעסוקה ולתעשייה ולהביא יזמים. לצד זה גם שנור, "אתה במקרה פגשת אותי כאן, אני עסוקה בפילנתרופיה, לנסות להביא קצת תרומות, כדי להרחיב את מנעד הדברים שאני יכולה להשקיע בהם".

בסופו של דבר, כפי שכבר הבנתם, גם מהתקציב שעבר היא לא לגמרי מרוצה, "זה קשה, אני לא מרוצה מרמת השירות שאני נותנת היום תושבים, לא להתבלבל, אני חושבת שאנחנו צריכים לנקות יותר, אנחנו צריכעם להשקיע יותר בחינוך, יותר בתחבורה, יותר בתרבות. אני חושבת ששיפרנו את התקציב, אני חושבת שהשנה הצלחנו להגדיל אותו ב-50 מיליון, זה גידול מאוד יפה, אני קבעתי דברים שחשוב לי שיקודמו השנה, שמתנו כסף על פיתוח כלכלי, על תחבורה, על התחדשות עירונית. יש נושאים ששמת על סדר היום, זה רחוק מאיפה שאני רוצה להיות, אבל משילות גם אומרת בכאב שאין לי כסף לזה השנה".

כשאני מעלה בפנייה תלונות של תושבים על מצב הניקיון בעיר, היא באופן מפתיע מצדיקה אותם: "אם הם יהיו שבעי רצון אני פורשת היום. אני חושבת שעשינו צעד ענק בניקיון, אין מה להשוות, זה לא דומה בכלל, עשינו צעד ענק, הוספנו שעות ניקיון, הוספנו מנקים, הוספנו משמרות. היום בכל השכונות מנקים ביום שישי לפני שבת ומיד במוצאי שבת, מעולם משאית זבל לא פינו את העיר במוצאי שבת וחגים. זה מרגש אותי שבמעט תקציב שיש לי אני שמה על זה סדר היום, אני עסוקה במאוד בחינוך לאחריות, ביצירת מערכת שכל בתי הספר וגני הילדים מעורבים בניקיון, שכל בית ספר ייקח אחריות על הסביבה שלו. זה מסע ארוך מאוד, אני בטוחה שנגיע לשם, על זה אני עובדת".

לקראת סוף סדרת השאלות על "החיים עצמם" בבית שמש, כשאני מסיק את המסקנה הדי ברורה מדבריה, שמהם עולה ביקורת חריפה כלפי השלטון המקומי הקודם, שעסק "רק בלבנות דירות", כלשונה, היא לא ממהרת להצטרף ומלמדת עליהם זכות. "אני מאמינה שכל שלטון קובע מה חשוב לו, אני חושבת שהם חשבו שהדיור זה הכי חשוב ולכן הם טיפלו בזה ודחפו את זה, אני חושבת שדירות זה לא מספיק. זה לא ביקורת, זה מה שהם חשבו שזה נכון והכי חשוב והם עשו את זה מכל הלב".

וממש לסיום, אנחנו שואלים את בלוך מה יהיה בעוד 3 שנים ועשרה חודשים, כשתתקרב לקץ כהונתה הראשונה, וכנראה תבקש שוב את אימון התושבים: "תהיה עיר יותר טובה, יותר איכותית, אני מקווה שנצליח לצאת מהמדד הסוציו אקונומי שאנחנו נמצאים בו היום, אני בטוחה שהתדמית של העיר תהיה יותר טובה, ונתכונן למסע ארוך להפוך את בית שמש לעיר הכי טובה בעולם".