נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שלח הבוקר (רביעי) אגרת תנחומים לנשיא מצרים, עבד אל פאתח א-סיסי עם היוודע דבר מותו של נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק. "בשם מדינת ישראל ובשמי באופן אישי, אני מבקש לשלוח את תנחומיי הכנים על מותו של חוסני מובארק אלייך, אל רעייתו סוזאן מובארק, אל ילדיו, ואל העם המצרי כולו", כתב ריבלין.
"הנשיא מובראק היה מבכירי בניה של האומה המצרית, ומשרת ציבור מסור. בשירותו לאורך שנות חייו, תרם תרומה רבה להתפתחותה של מצרים וליציבות באזור כולו. הוא היה אחד מהמנהיגים האמיצים שכוננו יחסי שלום חדשים בינינו. במעשיהם, יצרו מנהיגינו הזדמנות לפיוס ברחבי האזור לתועלת כולנו ואני מייחל לכך שנוכל לממש את מורשתם במהרה".
"אנו עדיין זוכרים את השתתפותו בהלוויית ראש הממשלה יצחק רבין ז״ל, אותו כינה 'חבר'. אדוני הנשיא, אנחנו שכנים ובני ברית, אנו מתמודדים עם איומים דומים וחולקים את אותן התקוות ואני מאמין שבעבודה משותפת נוכל להביא רווחה לעמינו ולאזור כולו. מי ייתן ותנוח נשמתו, ומורשתו תביא לעתיד טוב יותר עבור כולנו", לשון האגרת של הנשיר ריבלין.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד אתמול למובארק ואמר כי, "בשם אזרחי ישראל ובשם ממשלת ישראל, אני מבקש להביע צער עמוק על לכתו של הנשיא חוסני מובארק. הנשיא מובארק, ידיד אישי שלי, היה מנהיג שהוביל את עמו לשלום ולביטחון, לשלום עם ישראל. נפגשתי איתו פעמים רבות, התרשמתי מהמחויבות שלו, ואנחנו נמשיך ללכת בדרך המשותפת הזו. אני מבקש לשלוח תנחומים לנשיא א-סיסי, למשפחת מובארק ולעם המצרי".
כלי התקשורת המצריים דיווחו אתמול כי נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק מת בגיל 91. מובארק ירש את מקומו של אנוואר סאדאת שנרצח על ידי הג'יהאד המצרי וכיהן כנשיא מצרים מ-14 באוקטובר 1981 ועד ה-11 בפברואר 2011. הוא התפטר מכהונתו בעקבות ההפגנות העממיות נגדו, ולאחר מכן נעצר, נכלא ושוחרר.
שעה קלה לאחר דיווחים על מותו של מובארק שנפוצו בכל רחבי העולם הערבי, אישרו זאת במשרד הנשיא המצרי. מטעם א-סיסי נמסר כי הוא אבל על מותו של "מנהיג צבאי וגיבור מלחמה". הוא שלח תנחומים למשפחתו של מובארק. כלי תקשורת במדינה דיווחו כי למובארק תיערך לוויה צבאית, אך טרם נקבע מועד לכך.
סוף החודש שעבר מובארק עבר ניתוח בקהיר. לאחר הניתוח הוא סבל מסיבוכים ואושפז בטיפול נמרץ. בעיתון המצרי "יום 7" נכתב כי "הנשיא לשעבר מובארק הלך לעולמו לפני זמן קצר". בעיתון ציינו כי הוא נאבק במחלה במשך שנים וכי חברי בנו עלאא החלו לפרסם הודעות הספד וניחומים ברשתות החברתיות. עד כה לא התקבלה הודעה או הצהרה מטעם המשפחה או מטעם ממשלת מצרים.
מובראכ כיהן בתפקיד נשיא מצרים 31 שנים, במהלכן נבחר בארבע מערכות בחירות נוספות בהן היה המועמד היחיד (אורכה של כל כהונה הוא שש שנים). הוא ניצח ברוב של 88% בבחירות דמוקרטיות לנשיאות, בשנת 2005.
עם תחילתה של מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982, הקפיא מובארק את יחסיו עם ישראל. למרות לחצים חוזרים ונשנים מצד מדינות ערב סירב מובארכ לבטל את הסכם השלום עם ישראל. ארבע שנים לאחר מלחמת לבנון החזיר את שגריר מצרים לתל אביב. צעד נוסף שמיוחס לרצונו להצטייר כמנהיג כלל-ערבי, הוא הימנעותו מביקור בישראל לאורך כל שנות שלטונו, מלבד ביקור אחד, בהלווייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ביקור שהגדיר "חברי".
בשנת 1993 היה שותף לשיחות השלום החשאיות בין ישראל לאש"ף. בעקבות האינתיפאדה השנייה הנהיג שורה של צעדים לצינון היחסים בין שתי המדינות, ובהם החזרת השגריר המצרי בחודש אוקטובר 2000.
בתקופת כהונתו בנשיאות נחשב מובארק לאחד המנהיגים החזקים והמשפיעים ביותר במזרח התיכון ובעולם הערבי. הוא התפטר מכהונתו בעקבות ההפגנות העממיות נגדו, ולאחר מכן נעצר, הועמד למשפט על הרג מפגינים, הורשע ונדון למאסר עולם; אך התקבלה בקשתו למשפט חוזר בינואר 2013.
ב-29 בנובמבר 2014 זוכה מובארכ במשפטו החוזר מהאישום בהרג מפגינים וכן מאישום בפרשת שחיתות שלטונית במסגרת סחר גז עם ישראל. עם זאת, משפט חוזר חל בפרשת השחיתות ובמאי 2015 הורשעו מובארק ובניו, ונשפטו למאסר 3 ו-4 שנים בהתאמה. מובארק הוחזק בבית חולים צבאי, ובניו שוחררו באוקטובר 2015 על ידי בית משפט בקהיר. במרץ 2017 זוכה מההאשמות בהרג מפגינים והוא שוחרר ממאסרו.
