היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם הערב (חמישי) את החלטתו שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המניות, וכן ביחס לטענות שעלו לאחרונה על חלקו בפרשת כלי השיט (פרשה 3000), בהתאם לעמדת פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, שאותה אימץ היועמ"ש.
במוקד הפרשה, עומדות מניות שאותן רכש נתניהו מבן דודו נתן מיליקובסקי בשנת 2007. אלו מניות של אחזקה עקיפה בחברה בשם "סידריפט", ושילם 2.5 מיליון שקלים. ב-2010 נתניהו מכר את המניות חזרה למיליקובסקי ב-16 מיליון שקלים, כלומר, ערך המניות של נתניהו זינק במאות אחוזים, בעוד ערך החברה דווקא ירד באותו הזמן. החשד הוא שהעסקה היתה רק כיסוי להעברת כספים מסיבה אחרת.
פרשת תיק המניות נולדה בעקבות דיווח של מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא שהעביר ליועץ המשפטי לממשלה לפני כשנתיים חשש לדיווח שקר של נתניהו לוועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה על היקף ושווי החזקותיו במניות. בתחילה, מנדלבליט ופרקליט המדינה דאז שי ניצן החליטו שלא להעביר את חומרי החקירה ולא להורות על בדיקת המניות ערב הבחירות לכנסת כדי שלא להשפיע על תוצאותיהן.
לגבי תיק המניות קבע מנדלבליט כי "חרף התהיות שהמקרה מעורר, אין בסיס לקבוע כי מתקיים חשד סביר שיצדיק חקירה פלילית בעבירת שוחד". הוא נימק את קביעתו ואמר כי "לא נמצאה אינדיקציה לקיומו של אינטרס רלוונטי של מיליקובסקי שאותו הוא היה עשוי לבקש לקדם באמצעות נתניהו, שכיהן באותה עת כחבר כנסת ויו"ר האופוזיציה, ולשם כך נתן לו טובת הנאה".
בעניין תיק המניות, קבע היועץ המשפטי לממשלה בדבריו כי נתניהו אכן קיבל טובות הנאה במסגרת יחסיו עם בן דודו, כאלה שאף הגדיר 'משמעותיות ביותר', אך גם קבע שחלה התיישנות על העבירות: "הפער המשמעותי בין מחיר רכישת האחזקות בשותפות NMSD, ובעקיפין בחברת סידריפט, בשנת 2007, עליו דיווח נתניהו, לבין מחיר מכירת הזכויות בשותפות למיליקובסקי בשלהי שנת 2010, כמו גם השוואה למחיר רכישת מניות סידריפט על-ידי צד ג' בשנים אלה, העלו אפשרות כי נתניהו רכש את הזכויות בשותפות ממשפחת מיליקובסקי בסכום הנמוך באופן ניכר משווין הריאלי, ובכך קיבל טובת הנאה משמעותית ביותר".
"אך מעל לכך, וחשוב מכך, בכל הנוגע לשאלת עצם הקשר בין עסקיו של מיליקובסקי לרכש כלי השייט על ידי מדינת ישראל, ובעיקר למודעותו של נתניהו לקשר האפשרי בין עסקיו של מיליקובסקי לבין רכישת כלי שייט על ידי מדינת ישראל מטינסנקרופ, התשתית הראייתית חסרה אף יותר. היא מבוססת על השערות בלבד, ואין להן עיגון בממצא ראייתי ראשוני כלשהו המעורר חשד סביר במובנו של מושג זה במשפט הפלילי", המשיך היועמ"ש.
באשר לפרשת הצוללות, בין נימוקיו של היועץ, הוא מסר כי נגבתה מנתניהו עדות פתוחה בתיק, ובימים אלה מתקיימים הליכי שימוע לעשרה חשודים שנמצא כי יש נגדם תשתית ראייתית, אולם ראש הממשלה לא ביניהם. היועץ הוסיף כי למעשה קיבל את המלצתם של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ניצב יגאל בן שלום, המשנים לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי ושלמה (מומי) למברגר, וכן של רז נזרי ועמית מררי. על פי ההמלצה, "אין בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו".