במעמד 'לחיים' במעונו של כ"ק האדמו"ר מתולדות משה, ביקש הרבי מאבי החתן לשחזר את הסיפור הניסי שקרה אז בימים ההם לפני כ 18 שנה, כשהבן שמעון היה אז תינוק רק כבן חצי שנה בלבד, וניצל מהמוות שכמעט נספה את כולם שעמדו באיזור ה"י.
האבא התרגש והתחיל לספר את מה שקרה אז. וכך סיפר, היה לי בית הארחה בשכונת בית ישראל בירושלים, שמביאים משפחות להתארח בשבתות בירושלים לסעוד שם סעודת שבת ולזמר ביחד כדי להתרשם מהיהדות ולהתחזק, ובאותו שבת התארחו אצלינו למעלה מעשרים וחמש משפחות שהסכימו לבוא להתעניין ביהדות.
היה זה במוצאי שבת באו כולם להחזיר את המפתחות של הדירות שישנו שם, ואז עמדה אשתי אמו של שמעון מבחוץ לחצר הבנין, ואני עמדתי בפנים, [שהיה קיר גבוה שלוש עשרה טפחים לערך המפסיק בינה לביני], בפינה של רחוב שמעון רוקח ליד ישיבת מיר לא רחוק מביהמ"ד גאלאנטא בצד האחר, והנה אשתי החזיקה הילד שמעון בן חצי שנה ודיברה בחוץ עם איזה אשה מתחזקת ששבתה שם שבת הראשונה בחייה בבית הארחה שלנו ולידה עומדת בניה, והמחבל ימ"ש הגיע ליד אשתי ונכנס בין שני הנשים והתפוצץ, האשה שעמדה לידה ובניה עמה נפטרו במקום, ועוד כמה מהקבוצה שהיו אז בחוץ המתחם, אלו שזכו לשמור שבת אחת ומתו זכאי.
אשתי ב"ה ניצלה בנס ולא קרה לה שום דבר, אף חתיכה של ברזל וכדומה לא נגע בה ולא פגע בה, והילד התינוק שהחזיקה אז בידה עף כשתי מטרים מלמעלה ונפל על הארץ ונתגלגל עד שהגיע תחת רכב ונעצר שמה, וכעבור כמה דקות הגיע איש ההצלה הרב בן צי אורינג והבחין מתוך האש והענן דבר הזז מתחת הרכב, לא חשב פעמיים קפץ לתוך האש והוציא את התינוק החי. ובדיוק הרגע שבן צי הוציא את הילד מתחת לרכב התפוצץ הרכב לידו מהאש והענן שהגיע אצליהם וב"ה לא קרה כלום.
מוסיף אביו לספר, שבתוך הנס של הילד היה עוד השגחה הפרטית הבולטת, שכשהוציאו את הילד לשלוש סעודות עלה במחשבתה להלבישו במעיל עבה שקיבל במתנה בעת שנולד, דבר מוזר, שהיה יום חם בחוץ, אבל ככה נצנצה מחשבה בראשה והילבישה אותו במשהו עבה, וכך יצא מזה שכאשר נפל על הריצפה לא הזיק אותו המכה כל כך.
ואני בעצמי עמדתי ליד קיר הקטן בחצר הבנין, הייתי עסוק בלקיחת המפתחות בחזרה של האנשים המתארחים, וכל מי שהחזיר את המפתח כתבתי על פתק ü, ובדיוק נפלא כשהתכופפתי לציין הü לאחד האורחים שהחזיר את המפתח התפוצץ הבלון נפץ, כך שלא נגע בי ולא פגע בי כלל וכלל.
אני זוכר שבן אדם אחד ששבת אצלי אמר לי דקה לפני הפיגוע, שהשבת הזה היה פעם ראשונה ששמרתי שבת בחיים והלוואי שאזכה עוד לשמור שבת ולחזור בתשובה ולהתקרב להשם, ואז התפוצץ הפיגוע והאיש נפטר במקום, וכך יצאתה נשמתו באחד.
הרבי שליט"א התרגש למאוד מלשמוע את פרטי הניסים והחסדים שעשה ה' להם, ואמר שמצוה גדולה הוא להתעמק בניסי השם על כל פרט ופרט, וכמו שמתעמקים בדברי הרשב"א בהבנת הסוגיא, שזה גורם נחת רוח בשמים באופן מיוחד, ושמקיימים בזה מצות אמונה בה' במדריגה יותר גדולה, והוסיף שבעצם זה אותו נס שקרה לאברהם אבינו באור כשדים בעבור שכפר בע"ז ופרסם שמו של הקב"ה ברבים, ואתם גם אתם שמרימים את כבוד ה' בלקרב רחוקים לאביהם שבשמים שמחזירים בתשובה הרבה משפחות בישראל קרה לכם אותו נס שניצלתם מהאש, ובאופן בל יתואר ראו כולם ותמהו על ההשגחה מיוחדת אליכם ואיך הקב"ה שומר את כל אוהביו וזכו להתגלות כזה שאתם לבד נשארו בחיים בזכות פעולתכם הטובה ושהם למעלה מכל סברא ושכל,
הרבי הדגיש שמצוה גדולה היא לספר ולפרסם הניסים האלו, כדי לחזק את האמונה בה', לדעת נכונה כי ה' הוא האלקים ואין עוד מלבדו, ובפרט בימי הבלבול האלו שאנשים חושבים שמתנהל דברים על פי טבע ושוכחים שה' ממית ומחיה משפיל אף מרומם בהשגחה פרטית שאין כמותו, ומאיליו יש לבקש כל דבר הצריך.
והרבי אמר בהתרגשות שיודע כבר ומכיר מקרוב איך אלה שמרימים כבוד שמים מורגלים בניסים מעל הטבע יותר משאר בני אדם.
צילום: א. פוקס
מחזקקקק
תודה רבה שחזקתם