זוגות רבים שנמצאים בשלבי תכנון החתונה בשנה האחרונה, נאלצים להתמודד עם שאלה בלתי אפשרית: האם יזמינו אולם אירועים וישלמו מקדמה, ויסתכנו בהפסד כספי במידה והממשלה תחליט להחמיר את ההגבלות ולכפות עליהם את ביטול האירוע.
בהחלטה שהתקבלה היום (ראשון) על ידי בג"ץ בדיון שניהל שופט העליון נועם סולברג הוחלט כי בית המשפט לא ייקח צד בחוק 'החזר המקדמות' שחוקק לפני כשנה, ב-24 לדצמבר. נגד חוק זה עתרו מנהלי התאחדות האולמות. סולברג אמר כי "אמנם מגפת הקורונה יצרה קשיים כלכליים עבור בעלי אולמות האירועים, אך לא נמצא שהחוק פוגע בזכות חוקתית, ועל כן אין להתערב בו".
כתוצאה מכך התאחדות בעלי האולמות הסירה את עתירתה כנגד החקיקה, לאחר שסוכם כי במידה ובעלי האולם יגיעו לסיכום כתוב ומפורש עם בעלי האירוע – האולמות לא יידרשו להחזיר את כספי המקדמות. יודגש כי הדבר חל רק על אירועים שנקבעו לתאריכים החל מ-12 במרץ אשתקד, אז בוטלו האירועים במסגרת הגבלות הקורונה.
בתגובה להחלטה זו אמר אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות כי "בג"ץ הבהיר שהחוק לא יחול במקרים של הסכמות מאוחרות מתחילת משבר הקורונה. בעלי אולמות האירועים הם בין הנפגעים הקשים והמשמעותיים ביותר כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבות הפסקת הפעילות המלאה, הקושי להתאושש כלכלית, והנזק התדמיתי והתחרותי שהשפיע באופן ישיר ועקיף על תעסוקת מאות אלפי עובדים וספקים".
כאמור, בתאריך 24 בדצמבר חוקק חוק החזרה מקדמה. על פי החוק, אם בעקבות הקורונה בוטל האירוע, על שני הצדדים להגיע ביניהם לסיכום על מועד חילופי, בתוך חמישה חודשים או מזמן שהחוק הכנס לתוקף (הראשון בינואר 2020) – המאוחר מביניהם.
במידה והמזמין מעוניין לבטל לגמרי או שלא הגיעו הצדדים להסכמה על תאריך חדש, מחויב בעל האולם להחזיר בתוך חודש את מלוא סכום המקדמה, מיום פניית בעל האירוע בכתב. למעט דמי ביטול (3,000 ש"ח או 5% ממחיר האירוע) – לא יוכל בעל האירוע להימנע מלהשיב את מלוא סכום המקדמה. היה ולא השיב בעל האירוע – יחויב בבית המשפט בסכום גבוה יותר שיכול במקרים מסוימים להגיע ל-10 אלף ש"ח, אף אם לבעל האירוע לא נגרם נזק של ממש.
בעלי האולמות עתרו נגד חוק זה, וטענו כי על פי החוק מוטלת עליהם אחריות מלאה על הביטול, ובהשלכה – הוצאות כלכליות כבדות בזמן משבר כללי של המשק בישראל. כאמור, בג"ץ הותיר את החוק על כנו.