צילום: פלאש 90

אָסַף בָּנָיו לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם פֶּה אֶחָד – הוֹשַׁעֲנָא • המאבק במגפה הרוחנית

מגפה בריאותית? מגפה כלכלית? יצאנו לבדוק איך מתמודדים אנשי החינוך עם המגפה הרוחנית שעלתה לסדר היום אחרי שנערים נאלצו לבלות שעות רבות בלי מסגרת שתעזור להם לצלוח את אתגרי גיל ההתבגרות • מסע כואב ומרגש גם יחד

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
  • עדות מזעזעת: "זה שורף את הגוף מבפנים"

    תוכן מקודם

  • פיקוח נפש: 7 ילדים קטנים מחכים לעזרה שלכם

    תוכן מקודם

  • ממש בכמה צעדים אתם יכולים לעבור בנק לחצו לפרטים

    תוכן מקודם

  • מעייני הישועה: האב החולה לא זיהה את ילדיו

    תוכן מקודם

הקורונה שהפכה להיות חלק מחיינו בשנה וחצי האחרונות הביאה לשינויים משמעותיים בכל תחומי החיים. אם בהתחלה היו שחשבו שמדובר במגפה בריאותית ושבמקרה הגרוע יהיו לה השלכות כלכליות, מהר מאות התברר פוטנציאל הנזק החברתי – ובהקשר שלנו – הנזק הרוחני.

למי שהספיק לשכוח נזכיר כי מיד לאחר פרוץ המגפה בישראל, עוד בטרם היה ברור הנזק הבריאותי שעלולה המגפה להביא על הכלל, הממשלה נקטה בצעדים דרסטיים שכללו סגירת מוסדות ובהם ישיבות רבות. בחסדי ה' רוב ככל הבחורים שמצאו עצמם בגיל ההתבגרות המאתגר ללא מסגרת, לראשונה בחייהם, צלחו את התקופה הקשה, בין עם במשמעת עצמית גבוהה ובין במסגרות מקומיות ואזוריות שקמו.

אולם, בני נוער רבים התקשו להתמודד עם התקופה, מה שהביא ל"מגפה רוחנית" בה בחורים רבים ירדו ברוחניות ואיבדו את דרכם בהיכלי הישיבות. קשה לתת נתונים על גודל והיקף התופעה, רבים מהנושרים אינם מדווחים, חלקם לא משנים את אורחות חייהם כלפי חוץ. אולם כל העוסקים בתחום משתפים בתחושה ברורה: בתקופה שאחרי הפסקת הלימודים והסגרים בעקבות הקורונה התופעה התרחבה באופן משמעותי, משבר שצריך לתת לו את הייחס הראוי במגזר החרדי.

הנערים, במיוחד אלה שהמסגרת והסביבה החברתית עזרה להם להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות התפתו לצאת לעולם שנראה היה להם זוהר, אולם מרגע ששעת השבר חלפה, רבים מהם חיפשו את הדרך חזרה אל היכלי הישיבות, שמסיבות מובנות כבר לא יכלו לקבלם חזרה.


אתגרי גיל ההתבגרות. צילום: פלאש 90

מלחמת מנע

בצל עליית תופעת הנשירה, במקומות רבים יצאו לפעולה כדי למנוע את המשברים שחוסר היציבות עלולה להביא. בחלקם נעשו פעולות על מנת לבלום את התופעה, כמו ביצירת מסגרות זמניות, ובמקרים רבים קמו התארגנויות כדי להציל את הנוער שכבר נשר.

מי ששימש כסגן מנהל בתלמוד תורה "חזון אברהם" בירושלים, היועץ החינוכי הרב חיים דוד, שעד לעלייה החדה במספר הנושרים עסק בעיקר במעבר שבין הת"תים לישיבות הקטנות ובנערים שמתקשים להסתגל למסגרת הישיבתית, נשאב בשנה האחרונה במסגרת תפקידו כראש התחום היעוצי-טיפולי במרכז 'בינו' לתחום החשוב. בשיחה עם 'חדשות JDN' הוא משתף על היקף התופעה אליה הוא נחשף מאז נכנס לתפקיד לפני כ-8 חודשים.

"כמויות הנערים שכבר יצאו מההגדרה של 'בחור ישיבה' זה הרבה יותר ממה שנראה לעין", הוא אומר בכאב. לדבריו, "במקרים רבים כלפי חוץ נראה היה שהבחור המשיך את חייו כרגיל, אך האסון הגדול הגיע כשבזמן שכביכול הוא האזין לשיעור הטלפוני של הר"מ בישיבה, הוא למעשה נגרר אחרי "חבר" שהראה לו בטלפון הלא מסונן דברים שגם אם הוא ירצה, לישיבה כבר הוא לא יוכל לחזור". לדברי היועץ החינוכי, "למעשה אפשר לומר שהתופעה לא התחילה בעידן הקורונה, אלא שהקורונה הציבה אותה מול עיננו, כבר לא ניתן היה להתעלם ממנה".

טיפול "הוליסטי"

אני מנסה להבין ממנו מה התפקיד של הארגון שלמעשה הוקם בעקבות הנשירה בתקופת הקורונה. "בגלל היקף התופעה", הוא מסביר, "עיריית ירושלים ביקשה להקים מוצר שיוכל לטפל בבעיות מהשורש. מה שאנחנו מגדירים טיפול "הוליסטי", כלומר, יש פה את הכוחות שיטפלו בסוגי המקרים השונים". לדבריו, לעיתים הטיפול ייגמר ביעוץ להורים בלבד ולעיתים המרכז יצטרך לתת לנער קורס כדי שילמד מקצוע, אך מיד הרב חיים מדגיש: "אלה הם המקרים הכי קשים שבהם אנחנו מבינים שרוחניות הנער תישמר רק אם יהיה במסגרת העבודה שנסדר לו. מטרת העל היא להחזיר את הפנינים לישיבות הקדושות עם המשך ליווי של חונך. במידה והנער אינו מתאים לישיבה רגילה אנחנו נתאם לו ישבה מותאמת ליכולות שלו", הוא מסכם.

במהלך השיחה שמתקיימת במשרדי הארגון בבירה אני פוגש את המנכ"ל, הרב אלירן סומך. לאחר ששיבח את הסיקור שאנחנו נותנים לתופעה, כשלדעתו עצם העיסוק בה יביא את ההורים לשמור על ילדיהם הוא מבקש מאיתנו לציין את ראש העיר ירושלים משה ליאון שמשקיע בפרויקט ואת מחזיק תיק קידום נוער תורני הרב צביקה אסולין שלמעשה הגה את הרעיון, "הרב אסולין למעשה פנה אליי עם הרעיון וביקש שאוציא אותו אל הפועל", הוא נזכר ומוסיף בהתלהבות, "זה משהו חדשני שלא היה, אף פעם לא היה מקום שריכז את כל הגורמים כדי לתת טיפול הוליסטי לנערים – מהאיסוף מהרחוב ועד החזרה למסגרת".

הרב חיים שפוגש את התופעה יום יום ורואה את התוצאות ההרסניות מציין מיד נתון חשוב נוסף. "לדעתי", הוא אומר, "הבשורה הכי חשובה זו הכניסה לתוך הקהילות – תוכנית שמותאמת תרבותית לכל קהילה וקהילה כדי להגיע למטרה הנשגבה יכולה להציל הרבה".

תמיכת הרבנים

אני מנסה להבין איך זה עובד בשטח? הרב סומך: "יש לנו כ-40 פעילי ופעילות שטח בכל רחבי ירושלים. בכל שכונה וקהילה ישנם פעילים ופעילות שמטרתם לאתר נערים או נערות עם מסגרת, מה שנקרא "נשירה סמויה" או ללא מסגרת – "נשירה גלויה". המשותף לנערים זה שהם מרבים לשוטט ברחובות".

"הפעילים, שעוברים סדרת הכשרות בנושאים מקצועיים הקשורים לכלל תחומי הנשירה ומצבי הסיכון, פועלים לכנס אותם למסגרת ערב מסודרת בת שלוש שעות הכוללת ליווי אישי וקבוצתי. כשגורמי המרכז השונים יוצרים רצף טיפלי בנער עד לתוצאה". הרב סומך מדגיש את הקשר התמידי עם רבני הקהילות בשכונות שגם מפנים משפחות למרכז וגם מדריכים את המרכז איך לטפל במקרים מורכבים. "בנושא הזה הקשר עם רבני המשפחה ורבני הנער מכריע. אנחנו ממשיכים ללוות את הנערים גם אחרי שהם חוזרים לישיבות הקדושות".

הרב חיים שזה בדיוק תחום האחריות שלו מרחיב: "יש מגוון רחב של כלים שאנחנו מתאימים לכל מקרה, מיעוץ והכוונה לנערים ונערות המתמודדים בתוך כותלי הישיבה, יעוץ והכוונה פרטני להורים, עובדים סוציאליים, מטפלים ומנחי הורים, ועד לימוד מקצוע כמו מכונאות רכב, גלישה וחילוץ, ספרות או עזרה ראשונה כדי שהנערים ייכנסו למסגרת מסוימת".

אני תוהה איך נוצר הקשר הראשוני עם הנערים שאמורים להיות בתקופת מרידה בחייהם. "תתפלא, אבל זה החלק הקל", הוא אומר, "הנערים מחכים שמישהו ייפנה אליהם וייתן להם יחס מכבד". לדבריו, "הפעילים מגיעים לגינה שהם מתקבצים, אומרים להם שלום יפה וכבר השיחה מזורמת". היועץ החינוכי אומר בגאווה שהיום כבר הנערים מכירים את הפעילים ורק מחכים שייפנו אליהם. בהמשך סיפר לי בהתרגשות על מאות בחורים שהמרכז הצליח להחזיר לישיבות. "יש נערים שטיפלנו בהם בתחילת הדרך והם פעילים שלנו היום, חלקם בהתנדבות", הוא אומר בתחושת סיפוק השמורה לאלה שהקדישו את חייהם למטרה הנעלה.

מגדלור באפילה

פעיל חינוכי נוסף שעמו אנו משוחחים על התופעה הכואבת הוא הרב אברהם מנחם אייזנבאך, מנהל ומייסד "מגדלור" – מרכז ליעוץ קהילתי רב תחומי שפועל בעיקר בקרב הקהילות החסידיות. בשיחה איתנו הוא מגדיר את התקופה האחרונה כ"פצע קשה ופתוח", כשהוא מתייחס לתופעת הנשירה בעקבות משבר הקורונה.

"אנחנו עוסקים בתחומי ה'חינוך והנפש'", הוא מסביר. לדבריו, כל הורה המתמודד עם נשירה בתוך הבית או בתוך המסגרת מכיר את הקושי העצום שמגיע יחד עם הבן המתמודד. "תופעת הנשירה בעקבות הקורונה הולכת ומחריפה בצורה איומה וקיצונית. ואת ההסבר העמוק לכך אני מעביר בסדרת שיעורים והרצאות לכל אותם ההורים שאינם מצליחים להירדם בלילות מצער וייסורים על נפש עולליהם".

אנו מבקשים שישתף אותנו בהיקף התופעה כפי שהוא רואה אותה: "עד לתקופת הקורנה באופן סטטיסטי תופעת "הנשירה" פגעה בעיקר בשני השכבות", מסביר הרב אייזנבאך, "הראשונה – הנשירה מהמסגרת הלימודית, כלומר ילד או נער שהתקשה בחלק הדידקטי – לימודי, מכיוון שבמסגרות הקיימות רוב שעות היום מנוצלות לטובת הלימודים, ומסיבה כלשהיא הילד לא מצליח להיות חלק מהחוויה הלימודית, וכתוצאה מכך הוא מגיע למצב של שעמום ודכדוך ומעמד נמוך בחברה". הוא ממשיך להסביר כי הסיטואציה הקשה מובילה אותו בסופו של דבר לנטוש את ספסל הלימודים לטובת סיפוק מדברים שלא ניתן לקבל אותם בתוך המסגרת הלימודית הקיימת.

לדבריו, סוג נשירה נוסף היה "נשירה מהבית", בה נער שאינו חווה ביטחון של בית בריא, וחווה ויכוחים, השפלות, עוני או חלילה אלימות, "כשהוא מתבגר ומרגיש שיש לו אפשרות להסתדר לבד, הוא מחפש למחוק את הזהות הקודמת שלו ולנתק כל קשר עם העבר ולהתחיל חיים חדשים מחוץ לבית".

"הקורונה פגעה בטובים"

"בתקופת הקורנה", אומר הפעיל, "נוסף לצערי פן נוסף ומסוכן מאוד שפגע דווקא בבחורים שמוגדרים כ"טובים". ונבע בעיקר מהשיבוש בסדר היום של הנערים".

"צריך להבין כמה יסודות במהותו של כל ילד או נער שלפני גיל ההתבגרות", הוא מסביר ממרום מאות השעות של ניסיונות להחזיר את הילדים האבודים למסגרות מתאימות, "ילד או נער, בניגוד לאדם המבוגר, אין לו את היכולת לראות ולשפוט דברים באופן צבעוני שהוא לא בהגדרה המדויקת של 'שחור או לבן', 'מותר או אסור', 'כן או לא'. כל מה שהוא: 'אולי', 'בערך', 'צריך לבדוק' או 'תלוי מתי' פשוט לא נתפס אצלו בראש".

"לכן, בגילאים הללו המסגרת של התלמוד תורה או הישיבה, כמו גם המסגרת של הבית, שהם עם הגדרות ותקנות ברורות – מה מותר ומה אסור, יש את הזמנים לכל דבר – מתי סדר א', מתי סדר ב', באיזה זמן הולכים לישון ומתי קמים, מאיזה שעה עד איזה יש הפסקה, ומי הסמכות שאמורה לאשר כל דבר… כל הפרטים האלה יוצרים את היציבות של הנער והם מאפשרים לו להתקיים ולהתקדם בחייו".

הוא ממשיך לפרט, "גם ימי בין הזמנים מוגדרים – 'מתאריך עד תאריך', חומרי לימוד והספקים לימים אלה, מה 'מותר ומה אסור' בבית, ברחוב ובשעת טיול". הרב אייזנבאך פושט את שתי ידו על השולחן מביט בכאב ואומר: "ואז הגיעה "הקורנה" – אין סדר יום, אין הגדרות, או זמנים, אין תוכניות לימוד, אין וודאות, הכל משובש… הכל בלגן אחד גדול… אפילו הנחיות משרד הבריאות משתנים בכל רגע. כל מה שהילד הורגל עד היום, הכל כבר לא קיים".

לדבריו, "זה פגע דווקא בבחורים הטובים, דווקא במי שהיה מקפיד על קלה כבחמורה, מי שמעולם לא פספס "זמן קריאת שמע", "תפילה במניין" או "טבילה במקווה". פתאום הכל משובש, שום דבר לא ממשיך כמו שהיה – ואז מתחילה ההידרדרות והירידה הרוחנית הקשה, כי כבר ממילא פספסתי מקווה, וממילא לא קראתי קריאת שמע בזמן, אז גם ברכת המזון… ואם עד היום היה אסור מחשב אז פתאום מותר 'זום', ואין מה לעשות עם הזמן ואז יש לי חבר שמציע לי לראות איתו כמה קליפים ואחנו כבר במצב אבוד".


צילום: פלאש 90

תפילות

"נכון שרבים מתוך אילו הצליחו לחזור לעצמם, חלקם בכוחות עצמם ולפעמים בזכות ייעוץ והכוונה שהם קיבלו, אך ישנם לצערי גם רבים אחרים, שהתקופה הזאת הקריסה אצלם את כל המערכת שהם היו רגילים עד כה, ומכל מפעל חייהם לא נשאר זכר!!!", הוא מסכם בכאב, "כמו שהסברתי קודם, אין צבעוני – אם זה לא לבן אז זה שחור משחור… הם לא מצליחים להתאושש ולקום בחזרה על הרגליים".

אני שואל מה הוא מציע להורים שמתחילים לראות סימני הידרדרות אצל ילדם. הרב אייזנבאך: "העצה הראשונה שאני מייעץ להורים היקרים: אל תאבדו זמן יקר, תצמידו לנער חונך או יועץ שפשוט ידבר איתו בפתיחות על הדברים שמפריעים לו לא בצורה שיפוטית, שייתן לו את הכלים ואת הכוחות איך לחזור לעצמו". הוא מיד מוסיף: "דבר נוסף ולא פחות חשוב, 'תפילה', 'תפילה' ועוד הפעם 'תפילה', תזכרו: דמעות של אבא ואמא לעולם לא חוזרות ריקם".

מהמסע בעולם העמוס בכאב אנו יוצאים בתפילה שכל אמא יהודייה אומרת בדמעות בכל ערב שבת: וְזַכֵּנִי לְגַדֵל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, אוֹהַבֵי הַשֵם, יִראֵי אֶלֹקִים, אַנְשֵי אֶמֶת, זֶרַע קוֹדֶשׁ, בַשֵם דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִים טוֹבִים, וּבְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבוֹרֵא.

הכתבות המעניינות ביותר

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
3 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

מרגש אני לא מפסיקה לברך אתכם על הפעילות שלכם עם הבן שלי ברוך השם חזר לישיבה תודה רבה

כל הנשירה בגלל כל המשגיחים והרמים שלא מכבדים את הבחורים ורק משפילים אותם,רק אותם אני מאשימה ,צריך לתת יעוץ גם לרבנים איך לכבד,

רק תפילות ותפילות מחזיקות את הבחורים בתורה ושאף אמא לא תחשוב שזה בגלל החינוך שלה
יש הרבה משפחות מצוינות שהילדים שלהם נפלו להתפלל ולהתפלל

instagram volgers kopen volgers kopen buy windows 10 pro buy windows 11 pro

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture