נשיאת בית המשפט העליון לשעבר וראש ועדת החקירה לאסון מירון השופטת מרים נאור הלכה לעולמה והיא בת 74. נאור הייתה נשיאת בית המשפט העליון ה-11 וכיהנה בתפקיד זה מינואר 2015 עד אוקטובר 2017 והייתה שופטת בית המשפט העליון משנת 2003.
מועדת החקירה לאסון מירון נמסר: "בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, נשיאת בית המשפט בדימוס, השופטת מרים נאור. בתקופה האחרונה התמסרה לעבודת הוועדה ולחקר האסון הקשה, וראתה בה שליחות מן המעלה הראשונה בעשייה למען הציבור, כפי שנהגה כל חייה. הייתה שופטת בכל רמ"ח איבריה, עד יומה האחרון. חברי הוועדה וצוות הוועדה המומים ומשתתפים בצער המשפחה. יהי זכרה ברוך".
היא נולדה בירושלים בשנת 1947. בשנת 1971 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחתה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון, משה לנדוי. ב-1972 החלה לעבוד בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים והתמחתה אצל מנהל המחלקה מישאל חשין. במהלך השנים התקדמה לתפקיד סגן בכיר לפרקליט המדינה. במקביל, שימשה כמורה ומתרגלת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בין היתר כעוזרת הוראה של פרופ' אליהו הרנון.
בשנת 1980 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים. ביום הראשון לכהונתה כשופטת פסלה את עצמה מלדון במשפט של תושבי ימית שהפגינו מול בית ראש הממשלה, לאור האפשרות שבעלה, אריה נאור, יוזמן להעיד במשפט. בשנת 1989 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי. בתפקידה זה הייתה בהרכב השופטים (יחד עם השופטים: יעקב צמח שכיהן כאב בית הדין, ומוסיה ארד) שהרשיע את יו"ר ש"ס אריה דרעי בפלילים.
בשנות ה-90 ישבה כדן יחיד ב"משפט הבנקאים" בו הרשיעה בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים ל"ויסות מניות הבנקים" עד שנת 1983. במקביל שימשה כאב בית הדין להגבלים עסקיים, והחל בשנת 2000 שימשה סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים.
משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003. באפריל 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט, מינוי שנכנס לתוקף עם פרישתו של המשנה הקודם, השופט אליעזר ריבלין.
לפי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון (מינוי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון לנשיא – שיטת הסניוריטי) נאור החליפה בינואר 2015 את אשר גרוניס כנשיאת בית המשפט העליון, ונשארה בתפקיד זה עד לפרישתה בשנת 2017.
בספטמבר 2017 פסל הרכב תשעה שופטים בראשות נאור את ההסדר לגיוס בני ישיבות (חוק טל) וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין (זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן). בפסיקה נקבע כי "אין קשר רציונלי בין האמצעי שננקט לבין מטרתו המוצהרת של החוק".
כמו כן, נאור גם הייתה מעורבת בפסילת התואר "סגן שר במעמד שר", בעקבות עתירה נגד מינויו של יעקב ליצמן לסגן שר הבריאות בממשלתו של בנימין נתניהו, מפני שהתואר מעולם לא עוגן בחקיקה.
היא עסקה גם לא מעט בנושאי דת ומדינה וקבעה בפסק דין תקדימי כי התנאי להכרה בגיור שנערך בחו"ל הוא שהגיור נערך בקהילה יהודית מוכרת ולאו דווקא על ידי קהילה אורתודוקסית ר"ל.
נאור הייתה חלק גם מביטול החוק המטיל מיסוי על דירה שלישית, בשל פגמים שנפלו בהליכי החקיקה, והייתה גם מהפוסקים על דחיית "חוק החרם", שבו נקבע כי אפשר להגיש תביעת נזיקין נגד מי שקרא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל. עוד היא הייתה חלק מהפוסקים על פסילתה של ההנחיה הגורפת מאסירים ביטחוניים להירשם ללימודים באוניברסיטה. נאור גם הייתה מעורבת בפסיקה שהותירה על כנה את הרחקתה של ח"כ חנין זועבי מהכנסת בגין התבטאויותיה על-רקע חטיפת שלושת הנערים ומבצע צוק איתן. לפסיקה קדמה החלטה של ועדת האתיקה של הכנסת.
פסק דין מפורסם נוסף של נאור נגע לחוק למניעת הסתננות. בפסק הדין נקבע כי שהייה של מבקשי מקלט במשך 20 חודשים במתקן חולות היא לא מידתית, וכי יש לבטל את החוק. בפסק דין נוסף קבעה נאור כי אסור להחזיק במתקני כליאה מסתננים שמסרבים להיות מגורשים למדינה שלישית.
בפסיקתה האחרונה בתור נשיאת העליון, דחתה נאור בקשה לדיון נוסף בבג"ץ המרכולים – ולמעשה אישרה כי מרכולים בתל אביב ימשיכו להיות פתוחים גם בשבת ר"ל. נאור פרשה מכס השיפוט והנשיאות ב-26 באוקטובר 2017, אז מונתה במקומה אסתר חיות.
מאוקטובר 2018 כיהנה כנשיאת בית הדין הציוני העליון של ההסתדרות הציונית העולמית. כאמור, ביוני 2021 מונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לעמוד בראשות ועדת נאור – ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. כמו כן היא הייתה יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית מדצמבר 2011 עד יוני 2012.
היא הייתה נשואה לאריה נאור, שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין, ולהם שני בנים תאומים, מיכאל ונפתלי. השניים התגוררו בירושלים.
ראש עריית ירושלים משה ליאון אמר הבוקר: "מרכין ראש בצער על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר גברת מרים נאור, תושבת העיר. לפני מספר ימים שוחחנו והודעתי לה בהתרגשות על זכייתה בפרס יקיר העיר. היא שמחה והתרגשה וסיפרה על החשיבות של העיר בעיניה. את התעודה היא לא תזכה תקבל אבל פועלה וזכויותיה ישמרו בליבנו. יהי זכרה ברוך".
