בקרב בלימה: השחקן היהודי שהפך לנשיא מנסה להציל את אוקראינה

במרכז הדרמה הבינלאומית בגבול רוסיה – אוקראינה, שמחזיקה את כל העולם במתח מפריצת מלחמה בין המערב לרוסיה, עומדים מנהיגים רבים. רובם נמצאים בזירה הציבורית שנים רבות, עומדים בראש מדינות גדולות, מוכרים יחסית, אבל במרכז של המרכז נמצא איש אחד, יהודי, שחקן לשעבר, צעיר, פוליטיקאי די טרי, במדינה קטנה וענייה, שמנסה בכוחות לא לו להציל את ארצו – נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.

זלנסקי, בן 44, נבחר לתפקיד רק לפני פחות משלוש שנים, ולפני זה לא היה בכלל בפוליטיקה. הוא נולד למשפחה יהודית בקריבי רוג, שאוקראינה הסובייטית דאז.  למרות שכאמור לא עסק בזה עד לבחירתו לנשיא, מצעירותו רצה להיות דיפלומט, וכן למד משפטים בסניף האוניברסיטה הלאומית של קייב לכלכלה בקריבי ריה.

מחשבות לחוק ומעשים לחוד. הוא אף פעם לא עבד באופן מקצועי בתחום המשפטי וגם בדיפלומטיה לא עסק עד שהפך בין לילה לדיפלומט הכי בכיר במדינה. מגיל 17 עסק בתחום הבידור והמשחק, והפך עם השנים לאחר מבכירי התחום במדינה ולמוכר בכמעט בכל בית אוקראינה.

יצוין כ-4 שנים לפני שנבחר, גילם את דמותו של נשיא אוקראינה, כשהוא מורה להיסטוריה בתיכון בן 30, שהופך במפתיע לנשיא, לאחר שהתפרסם סרטון ויראלי שמראה תיעוד שלו כשהוא מדבר נגד הממשלה והשחיתות באוקראינה.

ואז זה קרה. הוא ייסד את המפלגה הפוליטית 'משרת העם' וניצח בבחירות לנשיאות בסיבוב הראשון עם 30 אחוזי תמיכה ועלה לסיבוב השני שבו התמודד מול הנשיא המכהן פטרו פורושנקו, שגרף 15 אחוזי תמיכה בלבד בסיבוב הראשון. הוא נבחר לנשיא אחרי שזכה בסיבוב השני ברוב של יותר מ־73% מהקולות. עם בחירתו הוא היה לנשיא הצעיר ביותר בתולדות אוקראינה (בן 41), ליהודי הראשון בתפקיד, ולנשיא הפופולרי ביותר בעת בחירתו מבחינת אחוז הקולות.

זלנסקי נחל הצלחה מרשימה גם בבחירות הפרלמנטריות, כאשר מפלגתו "משרת העם" הפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, עם 43.16 אחוזי תמיכה והיה למנהיג הפוליטי הראשון בתולדות אוקראינה המודרנית שהשיג רוב מוחלט ממושבי הפרלמנט (בשל שיטת הבחירות, בה נתונים כמחצית ממושבי הבית לבחירה ישירה, ובמסגרתם השיג רוב מוחץ, בנוסף ל-43% מן המושבים הנבחרים בבחירות יחסיות). לפיכך יכל להרכיב ממשלה ללא צורך בקואליציה.

מחימום להרתחה

בניגוד לאיך שזה נראה עכשיו, עם בחירתו הייתה תקווה שהוא יהיה חתום על חימום היחסים עם רוסיה. בשל קרבתו לכמה אמני תרבות רוסיים, הוא קיבל מהם שלל ברכות לאחר שנבחר לנשיאות ורבים הביעו תקווה לחידוש התחממות היחסים בין שתי המדינות. בעבר דיבר נגד כוונת משרד התרבות האוקראיני לאסור אמנים רוסים מלהופיע באוקראינה. באשר לסכסוך עם רוסיה, בחצי האי קרים, זלנסקי טען בעבר כי הוא מאמין שאוקראינה תוכל לחזור ולשלוט באזור רק אחרי שהמשטר הרוסי יעבור שינוי.

ביולי 2019 קרא לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להיפגש במינסק לנהל דו-שיח ומשא ומתן למציאת פתרונות למשבר אוקראינה. השניים דיברו ביניהם בטלפון באותו החודש. בספטמבר 2019 יזם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עסקת חילופי שבויים שבמסגרתה שוחררו 35 אסירים אוקראיניים, ביניהם גם 23 המלחים שנעצרו בעקבות התקרית במצר קרץ'. בנובמבר אותה שנה משא ומתן עם רוסיה אפשר גם את החזרת הספינות שהוחרמו. בדצמבר 2019 הוביל מהלך שבו נפטוגז האוקראינית חתמה על הסכם גז חדש עם גזפרום הרוסי, במסגרתו רוסיה תספק לאירופה גז דרך אוקראינה לחמש השנים הקרובות.

אבל אז הכל השתנה. כזכור, במרץ 2014 הכריזה רוסיה על סיפוח קרים שבאוקראינה לשטחה, צעד שהביא בתגובה להטלת סנקציות כלכליות של רוב מדינות המערב כלפי רוסיה. עימותים בין המורדים לממשל האוקראיני המשיכו בעצימות נמוכה עד 2021, כשהמורדים מסתייעים בתמיכה רוסית, בעוד אוקראינה מקבלת תמיכה גוברת מהאיחוד האירופי וארצות הברית.

לאחרונה רוסיה אספה כ-100,000 חיילים וציוד צבאי ליד גבולה עם אוקראינה, שהיווה גיוס הכוח הגבוה ביותר מאז סיפוח חצי האי קרים לרוסיה בשנת 2014. הצעד גרם למשבר בינלאומי ועורר דאגות לגבי פלישה אפשרית. צילומי לוויין הראו תנועות של שריון, טילים וכלי נשק כבדים אחרים. הכוחות הוסרו חלקית עד יוני. המשבר חודש באוקטובר ובנובמבר 2021, כאשר למעלה מ-100,000 חיילים רוסים נאספו שוב ליד הגבול עד דצמבר.

עוד בתחילת נובמבר הצהיר שירות ביון החוץ של אוקראינה כי מידע על העברת חיילים רוסים נוספים לגבולות אוקראינה הוא לא יותר מ"מרכיב של לחץ פסיכולוגי". עם זאת, שבוע לאחר מכן, לשכת נשיא אוקראינה הכירה בכך שהפדרציה הרוסית מתחזקת "קבוצות ספציפיות של חיילים" ליד הגבול. שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה דחק בפריז ובברלין להתכונן לתרחיש צבאי אפשרי של פעולות רוסיה בכיוון האוקראיני.

על רקע זה, אוקראינה העצימה בחדות את המאמצים הדיפלומטיים. וולודימיר זלנסקי דן עם ראש המועצה האירופית שארל מישל "במצב הביטחוני לאורך גבולות אוקראינה". ארצות הברית ורוסיה הודיעו על קיום שיחות דו-צדדיות בז'נבה, בנוסף הוכרז כי רוסיה תקיים שיחות עם נאט"ו בבריסל. נשיא ארצות הברית ביידן הזהיר ואמר כי פלישה רוסית לאוקראינה תהיה הרסנית עבור רוסיה.

פינה מקום לניצולי שואה

זלנסקי הוא יהודי הנחשב לאוהד ישראל. בנאום ההשבעה הכריז זלנסקי: "אנחנו צריכים להיות כמו ישראל בהגנה על האדמה שלנו". הוא אינו מסתיר את זיקתו ליהדות ואת העובדה שביקר בישראל מספר פעמים.

באוגוסט 2019 יצא ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו, לביקור רשמי באוקראינה במהלכו נפגש עם זלנסקי. בינואר 2020 זלנסקי הגיע לביקור בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי שנערך בירושלים וערך פגישות עם בכירים ישראלים וסיור ביד ושם, אך בסופו של דבר לא השתתף בפורום עצמו כדי לפנות מקומות ישיבה לניצולי שואה שלא הוזמנו לטקס.

באוקטובר 2021 ביקר באוקראינה נשיא ישראל יצחק הרצוג, בביקור החוץ הראשון שלו מאז החל את כהונתו, במהלכו בין היתר נפגש עם זלנסקי והשתתף באירוע לציון 80 שנים לטבח באבי יאר וחנוכת אנדרטאות חדשות לזכרו.

בדצמבר 2021 בטקס לציון 30 שנה ליחסים בין המדינות אמר שגריר אוקראינה כי מדינתו מכירה בירושלים כבירת ישראל ושלאחר שהממשל האוקראיני יאשר זאת תיפתח נציגות בירושלים.

זלנסקי הצהיר בראיון שהעניק ל"טיימס אוף ישראל", על כוונתו להקים את 'ירושלים הקטנה' כהגדרתו בעיר אומן. בין היתר סיפר הנשיא כי ישפץ וישחזר את בית הכנסת, יקים מוזיאון היסטורי ויבנה פארק גדול בעיר, אליה נוהרים מידי שנה עשרות אלפי יהודים.

לדבריו, הוא רוצה להפוך את העיר אומן, לשם נוהרים רבבות להשתטח על ציונו של רבי נחמן מברסלב, במשך כל השנה ובפרט לקראת ראש השנה, ל'ירושלים הקטנה'. "אנחנו רוצים ליצור שם עיירה קטנה ואותנטית. בחרנו את השם 'ירושלים הקטנה' כרעיון, כדי להפוך אותו למקום אותנטי בצורה מקצועית מאוד", הצהיר.

"יאיר לפיד" אוקראיני

"ולדימיר זלנסקי הוא דוגמה חיה למורכבות של החברה האוקראינית", אומר ל'חדשות JDN', דר' דימה קורס, מומחה לרוסיה והמרחב הפוסט-סובייטי, עמית מחקר פוסט-דוקטורט ומרצה במחלקה למזה"ת ומדעי המדינה, אוניברסיטת אריאל. "אך", הוא מוסיף, "גם לכך שמדובר בחברה דמוקרטית – עם כל האתגרים שהיא עומדת בפניה, כגון פסיביות פוליטית של האזרחים, השפעה בלתי סבירה של אוליגרכים והימין הקיצוני".

"כך, זלנסקי מנהיג כרגע את אוקראינה הניצבת בפני האיום הרוסי, כאשר הוא נאלץ לנווט בין הנראטיב הלאומי האוקראיני, כולל תומכיו מהקצה הימני, לבין עובדת היותו יהודי אתני, יליד האזור עם אחוז גבוה של תושבים עבורם השפה המועדפת, "שפת האם", היא השפה הרוסית דווקא".

"במונחים המוכרים יותר לקורא ישראלי, ניתן לתאר את זלנסקי, עם כל ההסתייגויות המובנות, כ"יאיר לפיד" אוקראיני. בתור פוליטיקאי, נשיא אוקראינה הגיע מהמרכז הפוליטי, לא ימין ולא שמאל. בדומה ללפיד, רוב הקריירה של זלנסקי התקיימה בתחום התקשורת, ובאופן ספציפי – סאטירה טלוויזיונית. בדומה ללפיד, זלנסקי יכול עקרונית ליצור קואליציות כמעט עם כל כוח פוליטי באוקראינה".