בעמדנו ביום י"ד באייר, פסח שני, בו נוהגים רבים לערוך את יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס בטבריה, נשאלת השאלה, האם באמת יום ההילולא שלו חל ביום י"ד באייר? והרי במקורות לא מובא כלל אימתי חל יום ההילולא שלו? ובכלל, מיהו רבי מאיר הטמון בטבריה? האם רבי מאיר בעל הנס הוא רבי מאיר התנא, או שמא שני רבי מאיר המה? אימתי נודע לראשונה על קברו של רבי מאיר בעיה"ק טבריה? ומתי נתגלה הקבר? ואולי רבי מאיר בעל הנס בכלל לא קבור בטבריה אלא בעיר אחרת? על אלו ועוד ננסה ליתן את הדעת בקצרה במאמרנו זה.
קברו של רבי מאיר בעל הנס
קברו של התנא רבי מאיר בעל הנס מוזכר לראשונה בדבריו של הנוסע רבי שמואל ב"ר שמשון, אשר עלה לארץ בשנת ד"א תתק"ע (לפני כ-800 שנה) עם שיירת עולי גולה מצרפת ומאנגליה, עליה נמנו יותר משלוש מאות רבנים, ביניהם רבים מבעלי התוספות. בספר המסעות שלו (אשר אושר בחותם של מלך ירושלים בימים ההם) הוא כותב: "ומבית שאן הלכנו לטבריה, ולפני בואנו העיר ראינו קברו של רבי מאיר…"
גם הנוסע ר' מנחם ב"ר פרץ החברוני, אשר הגיע ארצה לפני יותר משבע מאות שנים, כותב ברשימת המסעות שלו: "…ומשם הלכתי לטבריה, וראיתי חמי טבריה וכו', וראיתי קבר ר' חייא ובניו, ומשם הלכתי ובאתי למקום שרבי מאיר קבור שם אצל בית הכנסת שלו" וכו'.
ואף גם, ב"איגרת יחוס האבות" לנוסע אלמוני (מלפני 400 שנה ויותר), כמו כן בספר "יחוס הצדיקים" להנוסע רבי גרשון משקרמילה (הודפס במנטובה בשנת ה"א שכ"א) מוזכר רבי מאיר כמי שטמון בטבריה, ושניהם כותבים באותו לשון "אצל חמי טבריה – רבי מאיר".
מקור נוסף, מעניין, מוצאים אנו כי קברו של רבי מאיר מצוי בטבריה בסמוך לחמי טבריה (כפי שאכן רואים היום). ברשימה קדומה אשר כתב רבי שלמה דוראן (בנו של הגאון בעל התשב"ץ והרשב"ץ) הוא מביא: "רחוק מטבריה מול חמי טבריה קברו של רבי מאיר התנא הידוע כ"אחרים אומרים", מפני שלמד מאלישע אחר. והישמעאלים קורין אותו מאיר אלחנק, כלומר מאיר החונק" וכו'.
ומן הנכון לציין את המקור הידוע, הלוא המה דברי האר"י הק' ז"ל, אשר כידוע גילה קברים רבים בערי הגליל בהיותו כאן בארץ ישראל. וכך כותב תלמידו רבי חיים ויטאל זי"ע בספר 'שער הגלגולים' (הקדמה ל"ז), כי "רבי ומורי יודע קבר כל צדיק", וכאשר הוא כותב את רשימות קברי הצדיקים בארץ ישראל, הריהו כותב על העיר טבריה: "לדרום טבריה תוב"ב בלכתך אל מרחצאות של החמין יש שם קברות צדיקים, וכבר הוזכרו שמותם בספר היחוס, והם רבי מאיר, ורבי ירמיה".
מוסיף ומביא רבי חיים ויטאל בשם רבו האר"י הק', כי רבו הוסיף ואמר לו על צורת קברו של רבי מאיר ואף "הודה לו על רבי מאיר שהוא קבור מעומד כמו שאומרים בני אדם…" ואמנם, בהקשר לכך ניתן לציין, כי גם כיום רואים את הציון של רבי מאיר בעל הנס בטבריה בתוך בית המדרש שלו כשהוא בנוי בצורה מאונכת ומאורכת מקומת בית המדרש אל קומת המערה שמתחתיה – דבר המהווה יסוד מוצק לדברי האר"י.
רבי מאיר, ורבי מאיר בעל הנס
ואם מהדברים הללו משתמע במקצת כי רבי מאיר בעל הנס הטמון בטבריה, הוא התנא רבי מאיר. הרי שעל יסוד זה יש עוררין, הכותבים מפורשות כי ר"מ התנא ורבי מאיר בעל הנס שני אנשים המה. ולא עוד, מוסיפים הם להעיר כי רבי מאיר התנא הוא זה אשר קבור בטבריה, ואילו רבי מאיר בעל הנס קבור במקום אחר ולא בטבריה.
כבר הוזכר לעיל המקור בשם ספר "איגרת יחוס האבות" וספר "יחוס הצדיקים" הכותבים כי רבי מאיר קבור ליד חמי טבריה. אלא, שבספרים אלו עצמם לא מוזכר כלל כי ר"מ זה הוא רבי מאיר בעל הנס אלא מוזכר רבי מאיר סתם. ולא עוד, אלא שהם בעצמם כותבים על קברו של רבי מאיר בשני מקומות נפרדים…
בקורות העיר טבריה הריהם מזכירים את התנא רבי מאיר סתם, ואילו את קברו של רבי מאיר בעל הנס הריהם מזכירים כי קברו מצוי בגוש חלב הסמוכה לצפת. הרי שלדבריהם ר"מ התנא ורבי מאיר בעל הנס שני אנשים המה.
ועל כולנה, ראויים לציון דבריו של הנוסע רבי שמואל ב"ר שמשון (שכבר הוזכר לעיל), שאפשר וגם הוא מתכוין בדבריו כי יש שני רבי מאיר. ולא עוד, אלא שעל פיו רבי מאיר גם לא קבור בגוש חלב. שכן הוא כותב במסעותיו: "מצפת באנו לכפר נברתא ומצאנו שם קבר של רבי מאיר, ומשם הלכנו לגוש חלב…" הרי שהוא מזכיר את קברו של רבי מאיר לא בטבריה ולא בגוש חלב אלא בכפר נברתא. אם כן, ר"מ התנא ורבי מאיר בעל הנס תרי אינשי נינהו.
ואם כבר התייחסנו לדבריו של הנוסע הראשון רבי שמואל ב"ר שמשון, מדבריו ניתן גם להבין מדוע נקבע יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס ליום י"ד באייר. שכן הוא כותב בלשונו: "כאשר הלכנו לעבר מירון לעשות הילולא בקברו של הרשב"י בל"ג בעומר, וכמו ד' ימים קודם ראינו קברו של רבי מאיר…" הרי שאת קברו של רבי מאיר בעל הנס מצאו ארבעה ימים קודם י"ח באייר, והוא ביום י"ד באייר. ואפשר שלכן קבעו את יום ההילולא ליום זה.
לדעות אלו אשר קובעות כי תרי ר' מאיר נינהו מצטרפת דעה חדשה לגמרי, הגורסת כי רבי מאיר שקברו בטבריה אינו רבי מאיר התנא, ואינו רבי מאיר בעל הנס, אלא הוא רבי מאיר קצין, חבירו של רבי מאיר ב"ר יצחק ש"ץ, בעל פיוט האקדמות… שגם הוא היה מלומד בניסים… וכך כותב על הדבר נוסע אלמוני בשנת ה"א רפ"ב:
"וקרוב לקבר רבי עקיבא בטבריה יש ציון של אבנים זקוף במישור, ושם מתקבצים להתפלל ערב ובוקר, ואומרים כי שם נקבר אחד ששמו ר' מאיר, שנשבע שלא ישב עד כי יבוא שילה ונקבר מעומד…" – ואגב, מבלי להכנס לדמותו של ר"מ עצמו, הרי שדברי הנוסע הזה מהווים סימוכין למה שהבאנו בשם האר"י הק' ז"ל שאמר לתלמידו רח"ו כי רבי מאיר קבור מעומד.
בספר "כמעיין המתגבר" כותב (בעמ' רנ"א) כי רבי מאיר התנא אינו רבי מאיר בעל הנס. שכן כידוע חז"ל לא השתמשו מעולם בשם התואר "בעל הנס", אלא היו אומרים "מלומד בניסים", כמו על רשב"י (מעילה יז, ב); אמרו, מי ילך ויבטל הגזירות? ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בניסים. ועל נחום איש גמזו (משנת ר"א פרשה ט'); פעם אחת צרכו ישראל לשלוח דרון למלכות. אמרו, עם מי אנו שולחין? אמרו, עם נחום איש גם זו, שהוא מלומד בניסים.
ואף גם אמרו "מלומדת בניסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא (תענית כה, א); תנא: אף היא להביא מרדה נכנסה, מפני שמלומדת בניסים, אבל לא היו אומרים 'בעל נס' או 'בעלת נס'. ולא עוד, הכיצד ניתן לומר על רבי מאיר את הלשון "בעל הנס", והרי מדבריו בהלכה ואגדה לא משמע כן, באשר הוא בעצמו היה צריך להמלט מאימת הרומאים לבבל.
רבי מאיר בעל הנס הוא ר' מאיר
ברם. לצד הדעות הללו הגורסות כי תרי רבי מאיר נינהו, מצויה רשימה אותה כתב הנוסע ר' יעקב, אשר היה שליחו של רבי יחיאל מפריז, ושם נמצא כתוב: "בטבריה קבור רבי עקיבא ותלמידיו, ורבי חייא ושני בניו, ור' יוחנן בן זכאי ותלמידיו, ורב כהנא, והרב ר' מאיר בעל הנס למול חמי טבריה…"
הרי שמדברים אלו רואים אנו בפירוש, כי זה הטמון בטבריה הוא רבי מאיר בעל הנס הטמון למול חמי טבריה. והוא הקבר אליו עולים גם כיום במעלה הכביש בסמוך לחמי טבריה, ושם עומד בית המדרש של רבי מאיר.
גם דבריו של הרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע מורים כן. בסוף ספר "פרי הארץ" (להרה"ק רבי מנדלי מויטבסק זי"ע), במכתבים אותם כתבו רבי מנדלי ורבי אברהם לאחר שהגיעו לארץ ישראל בעלייתם ארצה בשנת תקל"ז, כותב רבי אברהם זי"ע (במכתב ג') בלשונו הקדוש:
"גם בטבריא ת"ו היינו על קבר ר' יוחנן בן זכאי עם תלמידיו, ר' עקיבא עם כ"ד אלף תלמידים, ור' חייא ובניו, ורב המנונא סבא, ור' מאיר בעל הנס, וכמוהם לאין מספר". הרי שמהדברים הללו מוכח בפירוש כי בטבריה קבור רבי מאיר בעל הנס.
וכדברים הללו כותב גם בספר "גבולי ארץ ישראל", כי רבי מאיר התנא הוא רבי מאיר בעל הנס, "והוא קבור בטבריה, לצד דרום, דרך חמי טבריה. והוא מחוץ לחומת העיר [דבר שקיים גם כיום – ח.ש.], על גיף ימא".
הילולת רמבעה"נ ביום י"ד באייר
בעמדנו ביום י"ד באייר, פסח שני, בו נוהגים רבים לערוך את יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס בטבריה, מן הנכון לציין, כי עצם קביעת ההילולא ביום זה שרויה היתה מאז ומתמיד במחלוקות ובפולמוסים חריפים, שכן לא מצינו בשום מקור אימתי נסתלק רבי מאיר בעל הנס למתיבתא דרקיעא.
בספר "הזמנים" (אות רע"ז) מסופר סיפור נורא אשר התרחש בדווקא ביום י"ד באייר, יום בו עשו הילולא על קברו של רבי מאיר בעל הנס: מאות אנשים התקבצו ליומא דהילולא ביום י"ד באייר, ביניהם הגיעה אשה אחת ובנה החולה עמה. לפתע ראתה האשה כי בנה מתחיל להכחיל וכי נשימתו כבדה עליו. נתבהלה האשה מאד והחלה לזעוק בקול רם: "אנא ה' הושיעא נא, אלקא דמאיר ענני". כך צעקה ג' פעמים, אלא שהבן, המשיך לשכב כאבן שאין לה הופכין, ונראה כמי שמת.
ניגשה האשה במר לבה אל הציון הקדוש וזעקה; "הן זהו בני יחידי ומה יהיה מעתה?" לפתע נתעורר הילד וקרא אל אמו כי תביא לו מים לשתות. בלכתם משם סיפר לה כי בחלומו ראה והנה סב זקן נותן לו את ידו ומברכו לרפואה, ואף זכר כי הזקן אמר לו ג' פעמים "אלקא דמאיר ענני", ומתוך כך נתעורר לחיים…
בספר "מנהגי ארץ ישראל" כותב (בשם לוח ירושלים תרנ"ו): "בליל י"ד (פסח שני) תיעשה הדלקה והילולא בטבריה על קבר רבי מאיר בעל הנס". ובשם ספר "מסעי הירח" הוא מביא: "ליל פסח שני הלכנו עוד הפעם לרמב"ה זי"ע אשר מקרב שנים תיקנו חכמי ורבני טבריה לעשות הילולא ולהדליק נרות בשמחה ובשירים כאשר עושים בצפת".
ואולם, מדבריו של הגאון רבי יוסף חיים מבגדד זצ"ל, בספרו 'בן איש חי' (הל' שנה ראשונה – חנוכה) עולה כי, מעולם לא חגגו את יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס ביום י"ד באייר. שכן הוא כותב: "ומנהגינו להדליק שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א, ביום ראש חודש טבת". וכי למה אז? הן יום הילולתו נחוג בקהילות רבות ביום י"ד באייר? משמע מדבריו אלו כי אין כל קביעות לערוך את יום ההילולא של רמבעה"נ ביום י"ד באייר – פסח שני.
חג חדש לא שמענוהו…
בספר "טעמי המנהגים" (עמ' רס"ב) מביא דברים חריפים ונוקבים ביותר על יום ההילולא ביום י"ד באייר, כלפי אותם החושבים כי ביום זה נסתלק רבי מאיר בעל הנס לישיבה של מעלה: "באתי להעיר שיום פטירת התנ"א רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום, וחדשים מקרוב באו ובדו מלבם חג חדש, כאילו יום פסח שני הוא היא"צ של רבי מאיר בעל הנס, וידועה כוונתם בזה שיסדו את עסקם בדררא דממונא, והמבין יבין".
גם הראשל"צ בזמנו, הגאון האדיר רבי אברהם אשכנזי זצ"ל, בהסכמתו לקונטרס "כבוד מלכים" (להגאון רבי שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת) כותב על כך, לאחר שהוא מוצא טעם לשבח בעריכת ההילולא ביום ל"ג בעומר לכבוד רשב"י הוא כותב: "וזה לא יגהה מזור, על מה שחדשים מקרוב שמעתי שעושין על קבר התנ"א רבי מאיר בעל הנס זיע"א ביום י"ד באייר, וזהו חג חדש לא שמענוהו" וכו', עכ"ד.
ראויים לציון דבריו הנוקבים, יורדי חדרי בטן של הגה"צ הרה"ק איש האמת רבי מרדכי חיים סלאנים זצוק"ל. כאשר שמע בפעם הראשונה כי מתעתדים לערוך הילולא ביום י"ד באייר (פסח שני) על קברו של רבי מאיר בעל הנס, כתב מנהמת לבו קול כרוזא קרא בחיל:
"…ועשו 'מנהג' אותיות 'גהנם'… בפומביות ובתערובת כזה, שבוודאי אין רוח התורה והחכמים האמיתיים המבינים נוחה מזה. וכבר כתבנו בשנה שעברה לבטל המנהג הזה מכל וכל, ולא יעברו על בל תוסיף בחג הבדוי הזה שקראו להם הבריונים החג המסורתי, והוא באמת החג המסורסי שהוא מסורס מדעת החכמים המבינים. לכן כהיום הננו מוחים בהחג הזה ובסדר הזה, ומגלים דעתינו בזה שלא באלה חלק יעקב ושלום על ישראל" עכ"ל.
גם חכמי הספרדים בדורות עברו, אשר חגגו ושמחו במקהלות ברוב עם ביום זה, לא הנהיגו לשמוח ביום זה בעבור יום ההילולא של התנ"א רבי מאיר בעל הנס, כי אם בעבור חגיגת חנוכת הבית אותה ערכו בבית הכנסת שעל הציון הקדוש. וכה הם כותבים במכתבם אל הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני זצ"ל, בעל 'שדי חמד' (מערכת ארץ ישראל, אות ו'):
"והנה במקום מצבת רמבה"ן ייסדנו שם בעה"י בית הכנסת ובית המדרש ולומדים שם בקבע בשם כל ישראל המחזיקים בידי לומדי התורה. ומאת ה' היתה זאת חנוכת הבית המקודש בית הכנסת ובית המדרש הנ"ל היא היתה ביום 'פסח קטן', והיה אסיפה גדולה דקרו ותנו בתורתו של רבי מאיר בעל הנס, ואחרי כן היה ששון ושמחה עד להפליא, וענו כולם ואמרו כן נעשה ביום זה בכל שנה [לזכר חנוכת הבית – ח.ש.], וכן נזכה לחזות בנועם ה' בבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן".
מחקרו התורני של חיים שרעבי התפרסם בירחון "מדי חודש". להצטרפות כמנויי דואר פנו ל: 0772014200
פעם הזכירו אצל הרבי מלעלוב זצ"ל, שבטבריה חוגגים הילוללא על ציון רבי מאיר בעל הנס וכלל לא בהיארצייט וזה סתם שטות , הגיב ע"כ הרבי ואמר אם יהודים נהוגים כך ומתפללים על הציון למה לומר שאין בכך כלום.
שפעם אחת התבטא בעניין (הילולת רבי מאיר בעל נס בי"ד אייר) ואמר שאין לך מקור הגיב ע"כ הרבי מלעלוב זצ"ל מדוע אתה אומר כך אם יהודים מתפללים יש בכך משהו.
זה עוד הוכחה, האשכנזים עובדים עם השכל והחקירות ופלפולים ולא מגיעים להילולא. והספרדים עם האמונה הפשוטה נוהרים לשם
חבל על ההפרדה בין יוצאי אשכנז ליוצאי ספרד ואפריקא, לכולנו אותו אבא, כולנו ילדי אם.