העיתונאים מראיינים שוב ושוב על עצמם ומייללים מרה על גורלם. כולנו מזדהים עם הכאב, אבל עם יד על הלב, זה משעמם נורא וגם לא באמת חשוב / נתן גלנט בטור ששם בפרופורציות הראויות את הסאגה הבלתי נגמרת של השידור הציבורי