בצל דיבורים תוכניות על שיפור פני וחיי הנגב, מתברר שבשטח ובפועל הדברים לא כל כך תואמים את הרצונות, לאחר 54 שנות פעילות סוגר מפעל הטקסטיל הוותיק 'כיתן' את שעריו, סוגר את התקווה האחרונה שנותרה לעשרות העובדים אשר עומדים מבוהלים חוששים ומיואשים בפתח המפעל וממאנים ללכת הבייתה, לאחר שנתיים של ניסיונות החייאה כלכלית למפעל.
קרא עוד:
[postim]
המפעל הוותיק היווה את מקור לחמם של העובדים כאשר עשרות שנים עבדו במקום במסירות וללא הפוגה, כעת בסגירת המפעל העובדים אובדי עצות, אחד מהעובדים אמר לפני עשרים ושניים שנים עליתי לארץ ועשרים ושניים שנים אני עובד כאן במפעל, אני מעוניין לעבוד אני מעוניין לפרנס את משפחתי, אני לא יודע לאן לפנות, אנחנו כמו צאן שמובל לטבח, בוכה העובד הוותיק, יש כאן עובדים בני שישים אין להם דוקטורט שמחר הם יכולים ללכת לאוניברסיטה ללמד, הם עשרות שנים טיפחו את המפעל, יש לעובדים משפחות צרכים כמו כל אזרח אחר, לאן נלך שואלים העובדים המתקשים להשלים עם רוע הגזירה אשר נכפתה עליהם.
יושב ראש וועד עובדי המפעל חנניה אוחיון אמר לכלי התקשורת 'העובדים מכריזים בזאת על סכסוך עבודה, אנו מקבלים את העובדה שהמפעל כבר לא יכול להתקיים כאן בארץ, אבל זה לא מצדיק את אי תשלום פיצויים על פי הקבוע בחוק, אני אישית כבר 32 שנה במפעל צר לי על הסגירה אבל לפחות פיצויים, אם לא יינתנו הפיצויים אנו נמנע את שחרור הסחורות שעדיין ישנם במפעל' אמר חנניה אשר עמד בראש העובדים שהתגודדו בפתח המפעל.
מהנהלת המפעל אשר הוקם לפני 54 שנים ובשיא פריחתו העסיק 1,700 עובדים שהצטמצמו ל 40 עובדים אשר שרדו במפעל עד לדקה האחרונה והכואבת נמסר, 'בכוונתנו לשלם לכל מי שנידרש את מלוא הסכום אשר מגיע לו', דני שטרית בעל האחריות על מפעל כיתן בהסתדרות מרחב הנגב אמר 'נערכו הרבה ניסיונות למנוע את הסגירה רוב העובדים פרשו והגיעו להסדרים עם המפעל, מי שנשארו אלו 40 עובדים אשר מיאנו להאמין שהגרוע מכל הולך להתרחש על המפעל עד שהנהלת המפעל הפתיעה עם מכתבי הפיטורים, אנו נמשיך לעמוד לימין העובדים', ניסה שטרית להרגיע את הרוחות.
