אחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל היא מחירי מזון גבוהים. תחום המזון הינו מרכיב משמעותי בהוצאה שנתית של משק בית ממוצע – כ-18% ממנה מופנה לרכישת המזון. מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים בכ-40% בממוצע בהשוואה למדינות ה-OECD וביותר מ-50% יחסית למדינות האיחוד האירופי.
הפחתת מע"מ על מחירי מזון נהוגה במדינות רבות בעולם והיא יכולה להוות פתרון מיידי – חלקי, בהוזלת מחירי המזון גם בישראל. הרעיון של מע"מ "דיפרנציאלי" עולה מדי כמה שנים, אך באופן מסורתי מעורר התנגדות מצד האוצר.
עלות המהלך לקופת המדינה יכולה להגיע למיליארדי שקלים. לפי הערכות, הפחתת המע"מ על המזון ב-50%, תעלה למדינה כ-9 מיליארד שקל. זאת אולי הסיבה לכך שעל אף שמע"מ דיפרנציאלי מקובל במדינות מפותחות רבות, האוצר מתנגד לו.
בעיית יוקר המחייה בתחום המזון בישראל נובעת בין היתר ממדיניות המיסוי בישראל, בניגוד למצב ברוב מדינות אירופה וארצות הברית שלא ממסות מוצרים אלו.
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, "המע"מ על מזון הוא מס לא שוויוני ונחשב למס רגרסיבי, כלומר מס שמגדיל את אי השוויון במשק.
"שיעור ההוצאה על מזון מתוך ההכנסה הפנויה גבוה יותר בעשירונים התחתונים, והמשמעות היא שנטל המע"מ על מזון גבוה במיוחד, באופן יחסי, דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות".
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ומי ששימש בעבר ככלכלן הראשי במשרד האוצר, סבור כי מדובר ברעיון גרוע. "מע"מ דיפרנציאלי נהוג במדינות רבות של אירופה וארה"ב, והוא כלי נפוץ בידי מקבלי החלטות לנסות לטפל ברמת המחירים בטווח המיידי.
בשום מקום כלכלנים לא חושבים שזה דבר טוב. כלכלנים בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בארה"ב אומרים לנו שמזל גדול שאצלכם בישראל אין את זה, הסביר שראל בשיחה עם וואלה.
"הורדת מע"מ על מחירי מזון זה מהלך שכמעט בלתי ניתן לשינוי מבחינה פוליטית, ובדרך כלל הופך לפרמננטי, גם כאשר מחליטים שרוצים לבטל אותו. למה זה לא טוב? ברגע שיש ביקוש והיצע ומסבסדים איזשהו מוצר, חלק מהסבסוד לא יגיע לצרכנים, אלא יגיע לכל שרשרת המכירה, החל מהסופרמרקט ועד החקלאים והמובילים, היבואנים והיצרנים.
שראל פוסל את התאוריה המקובלת שהפחתת המע"מ על מחירי המזון תוביל להורדת אי השוויון ואומר כי "כשמסתכלים במספרים ולא באחוזים, אז כמעט בכל הקטגוריות של מוצרי המזון העשירונים העליונים מוציאים יותר מהעשירונים הנמוכים, אפילו במוצרים בסיסיים כי הם קונים בכמויות גדולות יותר, במקומות יקרים יותר וגם מוצרים יקרים יותר. למשל, שמפניה וקוויאר הם גם מזון – אבל רק אחוזונים עליונים קונים אותם".
