ללום, רציתי לתרום לך, אבל אולי זה פלילי

אוי, כמה טרגדיות, כמה צרות, כמה סבל אנשים עוברים. כל שבוע מתווספים עוד ועוד עלונים מלאים תיאורים קורעי לב של מצוקות ובעיות. לכל שרשרת הקשיים הרבים הללו, הצטרפה השבוע שוועתו המרגשת של עוד יהודי במצוקה, המתחנן בכל לב: אנא, אחים יקרים, עזרו לי.

סיפורו של המסכן המשווע לעזרה יוצא דופן בטרגדיותו. מדובר ביהודי בשם יואב ללום, המתעסק בחיפוש סיפורים מסמרי שיער על אפליה עדתית בקבלת תלמידות לסמינרים של בית יעקב.

בין היתר, מספר הנ"ל במסמך התחנונים שפרסם: "בשנה האחרונה, למן תום המאבק בעמנואל, הוצפתי בגילויי אהדה נדירים מאלפי משפחות. אהבה זו נתנה לי את הכוח להמשיך. כעת משהגיעה סוגיית האפליה פעם נוספת לבית המשפט, אני מבקש מכם אחים ואחיות יקרים, לצעוד צעד אחד קדימה ולפרוט אהבה זו לתמיכה מעשית". את התמיכה המעשית מבקש האומלל לקבל בשני מישורים. קודם כל "העבירו אלי כל ראייה בכתב או בהקלטה על גילויי אפליה שבה נתקלתם.

"לצערי", הוא מנמק את בקשתו, "בבית המשפט לא ייראו כל אותן אלפי דמעות של הילדות המופלות, אשר הרטיבו את שולחן העבודה שלי בשנים האחרונות. בבית המשפט קשה לתת ביטוי לכל אותם שיברונות לב שעברו עשרות הורים לבנות שנדחו על לא עוון בכפן, אך ורק בשל מוצאן.

"לאחר מאות מקרים של אפליה עדתית שאותם ליוויתי בשנים האחרונות, אני מבין היטב עד כמה קשה בקשתי. אני מכיר היטב את החששות מהתנכלויות ומרדיפות מצד מנהלי המוסדות. ולמרות זאת, אתם חייבים להבין: אין לנו ברירה. הדרך שבחרנו ללכת בה היא דרך קשה אבל אין דרך אחרת. עם זאת אני יכול להבטיחכם נאמנה כי נעשה הכל כדי לשמור על חסיונכם, ואם לא תרצו בכך, זהותכם לא תיחשף".

אין ספק, הבן אדם נמצא במצוקה נוגעת ללב. אמנם הוא קצת מתבלבל פה ושם: "בשנה האחרונה", "אלפי משפחות", "מאות מקרים", "בשנים האחרונות", "אלפי דמעות", "עשרות הורים" כל כך הרבה גרסאות סותרות בשניים-שלושה משפטים? אבל, אין אדם נתפס בשעת צערו.

סוף כל סוף לא קל לאדם, שהיו על שולחנו מאות מקרים של אפליה עדתית בהם טיפל במסירות ובנאמנות, לגלות פתאום שכולם ברחו לו בלי להשאיר שם, כתובת, טלפון, כלום. זה מאוד לא נעים. הרי אנשים שפויים יכולים לשאול אותו: תגיד, כבודך, למה אתה פונה לחפש בצורה נואשת עשרות אנשים אנונימיים שנתקלו באפליה עדתית, כאשר אתה בעצמך טיפלת, על שולחנך, במאות כאלו?

בקשתו השנייה של האומלל פשוטה יותר, אנושית יותר, מקובלת יותר: כסף. או כפי שזה מכונה בפיהם של שנוררים שאינם מקופחים על רקע עדתי: געלט. יהודים יקרים, הרימו תרומתכם בבקשה. שילחו לי כסף. אנא מכם, כל תרומה תתקבל בתודה. מה יש, אסור להרוויח קצת כסף, ככה כלאחר יד? להלן רשימת האפשרויות להעביר את הכסף: מזומן, שיקים דחויים, כרטיסי אשראי, הוראת קבע. תרמו יהודים, תרמו.

ובכן, מר ללום, פנייתך ממש נוגעת ללב. היינו שמחים לנצל את התפוצה הגדולה של 'יתד נאמן', כדי לעזור בהפצת מספר חשבון הבנק שלך להעברת התרומה. אבל לצערנו לא נוכל לעשות זאת. בטופס הוראת הקבע שצירפת לפנייתך הנרגשת, נכתב שהכסף נתרם לחשבון הבנק של 'ישיבת הליכות ישראל'.

אנו חוששים להמליץ להעביר לך כסף דרך חשבון בנק של ישיבה. אתה מבין, זה מריח לא טוב. בדרך כלל כסף לישיבות משמש ללימוד תורה. התרגילים האלו מסוכנים. יכול להיות אפילו שהם ממש פליליים. במיוחד בתקופה שמחפשים את החרדים בזכוכית מגדלת.

אבל אל דאגה, לא נשיב פניך ריקם. להלן מצורפת עדותה הכתובה של ילדה המספרת על גילויי האפליה שנתקלה בה. על רקע עדתי, כמובן.

לכבוד הרב הצדיק יואב ללום 
מאת רחל כהן בת 14 ירושלים

אנחנו משפחה מאוד-מאוד חרדית. חוץ מאחי הגדול שנהיה חילוני אחרי שזרקו אותו מהישיבה בגלל שתפסו אותו מסתכל באינטרנט. אבא שלי אומר שהרבנים אשמים בזה שהוא נהיה חילוני, בגלל שאם הם היו מבינים שאי אפשר בדור שלנו להילחם נגד כל דבר, הוא לא היה מתמרד. אבל חוץ ממנו כולם חרדים בלי שום בעיות.

אפילו אחותי הגדולה שהתחתנה לפני שנה עם עורך דין מצטיין מהאקדמיה החרדית, ולא לבושה ממש לפי כל התקנון של הסמינר, יותר חרדית מכל המורות שהיו לה בסמינר. כשבעלה רוצה לקחת אותה לאכול במסעדה עם חברים, היא לא תסכים לפני שתהיה בטוחה שזאת מסעדה כשרה למהדרין מן המהדרין וכל האוכל רק מבד"צים.

אבא שלי תמיד מספר שהוא כל כך הצליח עם הילדים שלו, רק בגלל שאצלנו בבית מאוד מקפידים לשמוע בקול הרבנים. ועשית ככל אשר ירוחם. דעת תורה אצלנו זה ייהרג ואל יעבור. אבא שלי מה זה מכבד רבנים. כל דבר הוא יודע איזה רבנים אומרים ככה ואיזה רבנים אומרים ככה, ומי צודק בכל פעם. תמיד הוא נותן את הכבוד הכי גדול שיש לרב שהכי צודק.

כשמישהו מהילדים מביא הביתה איזה פסק הלכה שאמרו בתלמוד תורה שלו בשם גדולי ישראל, מיד אבא שלי נעמד כמו נמר להגן על כבודם של הרבנים. אם אלו סתם דברים בעניינים לא חשובים, כמו איזה מכשירי טלפון לקנות או איזה עיתון אסור לקרוא, הוא מאוד מתרגז על אלו שפוגעים בכבוד הרבנים ונותנים להם להביע דעות בנושאים שהדור הצעיר מבין בהם הרבה יותר טוב.

מאוד כואב לו שמזלזלים בגדולי ישראל ונותנים להם להביע דעות שהם לא צריכים להביע, ועוד בדברים שהם בכלל לא מבינים בהם. הוא מאוד מקפיד לכבד את גדולי ישראל וחשוב לו להעביר את זה גם לכל המשפחה.

וגם כשמביאים הביתה פסקי הלכה של גדולי ישראל שחתמו על נושאים ממש הלכתיים, הוא מאוד מקפיד לברר שבאמת מדובר ביוזמה של גדולי התורה בעצמם ולא באיזשהו תרגיל מכוער או בזיוף של מישהו מהאנשים שהשתלטו על החצר ועושים שם מה שהם רוצים.

אז תגיד לי אתה הרב ללום, זה יפה ככה שלא רוצים לקבל תלמידה כמוני לסמינר, רק בגלל הרקע העדתי?