פרויקט התיעוד הענק של חיי כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש נחשף לראשונה

מה גורם לילד חב"די בן שמונה להכיר את הרבי מליובאוויטש, ולדקלם את אמרותיו, הוראותיו ושיחותיו של צדיק שנסתלק שנים רבות לפני שנולד? מה מאפשר לבחור ישיבה חב"די ('תמים' בלקסיקון הפנימי), לדעת את רבו? כיצד מחנכת חב"ד, עשרים שנה לאחר שרבה נסתלק לישיבה של מעלה, דור שלם של ילדים, בחורים ואפילו אברכים צעירים – שמעולם לא ראו את הרבי מליובאוויטש?

כשיצאנו לחפש את התשובה לסוד המסקרן, כל האצבעות הופנו לעבר בניין בטבורה של שדרת Eastern Parkway שבברוקלין – שם, נאמר לנו, טמונה התשובה.

המשרד אליו הגענו שוכן בבניין המשרדים הצמוד לבניין 'סוון סוונטי' המיתולוגי, בית הכנסת של כ"ק האדמו"ר מליובאויטש זצ"ל, וביתו של חמיו כ"ק האדמו"ר הריי"צ. גם בשעת הערב שבה הגענו אל בניין המשרדים, המה המקום אדם, ומסדרונותיו הסבוכים דמו יותר לשל כוורת רוחשת. כאן פועלת ליבת החסידות. כאן נמצא קה"ת, מכון ההוצאה לאור הגדול של תורת הרבי. כאן נמצאים גם משרדי ה'מרכז לעניני חינוך' על אגפיו השונים – החולשים על מערך שלוחי חב"ד בכל רחבי העולם. כאן ממוקמת הנהלת אתר היהדות המקוון הגדול בעולם – 'חב"ד אורג', ומוסדות רבים נוספים השייכים לחסידות. בסך הכל שוכנים בבניין כחמישים משרדים ואגפים שונים.

המבנה עתיק, אך משומר בקפדנות. על מנת להיכנס לבניין היה עלינו לעבור בשתי דלתות אבטחה כבדות, שנפתחו רק לאחר שהמארח, הרב אלקנה שמוטקין, שלח את אחד העובדים להכניסנו.

JEM, ראשי תיבות של Jewish Educational Media (מדיה יהודית חינוכית), היא חברת המדיה שבראשה עומד הרב שמוטקין. החברה, נוסדה לפני 33 שנים על ידי הרב הלל דוד קרינסקי, במטרה להעביר את התוועדויות הרבי מחב"ד באמצעות שידור חי לאלפי בתים ברחבי ארצות הברית. התכנית הייתה אחת מפעולות ה'קירוב' המוצלחות שידעה החסידות, ובתקופות השיא שלה צפו בהתוועדויות קרוב למאה אלף בתים יהודיים באמריקה. החברה פעלה במתכונת זו עד אמצע שנת תשנ"ב, כשהיא משכפלת את הצלחתה עם השנים. מכאן נגזר גם שמה של החברה, שפנתה בעיקר אל הקהל הכללי, 'מדיה יהודית חינוכית'.

בהפסקות שבין דברי הרבי, היו נראים על המסך פרסומות מקוריים לעידוד שמירת מצוות מעשיות, ולשליחת הילדים למוסדות חינוך יהודיים. התכנית, הייתה השלב הראשון לקירובם של יהודים רבים אל חיי התורה, ולדברי אנשי החברה, הייתה לה השפעה מרחיקת לכת.

הגלגול הנוכחי של הארגון, החל כעבור למעלה משלוש שנים, בשנת תשנ"ה. "זה היה זמן קצר לאחר הסתלקות הרב'ה", נזכר השבוע הרב שמוטקין, כשביקרנו במשרדו. "הצורך של החסידים בקלטות הוידאו היה ברור, אבל פתאום התברר שלמרות התיעוד חסר התקדים שהיה סביב הרבי, רובו של החומר לא נגיש לקהל החסידים".

שמוטקין, שהיה אז אברך צעיר, החליט להרים את הכפפה. הוא נזכר בצעד הראשון שעשה, בחודשי הקיץ של שנת תשנ"ה, וחיוך קל מתפשט על פניו. "הייתי די טרי בתחום", הוא אומר. אבל הצורך להביא את קטעי הוידאו לחסידים בער בו. הוא ידע שבארכיון חברת השידורים JEM יש קלטות שלמות מהתוועדויותיו של הרבי, ופנה אל הרב הלל דוד קרינסקי. האחרון, נענה בשמחה להצעה ואפשר לשמוטקין לעשות בקלטות כרצונו. "זה היה חובבני למדי", הוא מגחך על הימים של אז. "ישבתי לבדי במשך מספר שבועות ועברתי על כל הקלטות, לאחר מכן בחרתי קטעים נבחרים בנושא מסוים, ערכתי להם תרגום, ונסעתי עם החומר שבידי למעבדת וידאו ידועה במנהטן, על מנת שיצרו מקטעי וידאו שבחרתי קלטת אחת. כשקיבלתי את הקלטת היא שוכפלה לאלף עותקים, שכעבור פחות משבועיים אזלו לחלוטין". מכאן, הדרך לקפיצה הגדולה הייתה קצרה.

מלחמה על הזיכרון

כיום, מחזיק JEM ברשותו במה שנחשב בחב"ד לאוצר היקר ביותר עבור החסידים: כל צילומי הוידאו, קלטות השמע, והתמונות מהרבי זצוק"ל, שתועדו במשך למעלה מחמישים שנה, החל מיום בואו לארה"ב. הרב שמוטקין, איש מספרים מושבע, יודע לנדב נתונים מדויקים על גודל הארכיון, ומותיר אותנו פעורי פה. ככה זה כשמדובר במנהל המוסד שמופקד על המטרה החשובה ביותר עבור החסידים, שימור דברי הרבי, והעתקתם לדור הבא. בארכיון שלו, הוא מתחיל למנות, יש קרוב ל-10,000 שעות של וידאו מהתוועדויות ואירועים שונים עם הרבי מחב"ד (לשם המחשה, 415 ימים רצופים הם פרק הזמן שיידרש לכם על מנת לצפות בכל קטעי הוידאו האלו.) 15,000 שעות נוספות של אודיו בלבד, וקרוב לחצי מיליון תמונות שונות, מכל שנות הרבי. כך, להוציא שבתות וחגים, מסכת חיי כ"ק האדמו"ר מתועדת במקום הזה לפרטיה.

"כשהסתיימה מלאכת האיסוף מהצלמים, פנינו לחפש גם בין החסידים שתיעדו את הרב'ה באמצעים פרטיים שעמדו לרשותם", הוא מספר. התוצאות היו משביעות רצון, אך מבחינתו, עבודת האיסוף לא נשלמה עד היום. "אנשים שולחים לנו כל הזמן עוד ועוד קלטות וסרטי צילום, ודברים חדשים נחשפים. כך למשל, לפני מספר חודשים התקבלה במערכת לראשונה קלטת אודיו ישנה ובה נשמעה פגישתו של הרבי עם הרב יהודה ליב לוין זצ"ל, רבה של מוסקבה בשנות הזעם הקומוניסטי. הרב לוין, דמות ידועה בעולם היהודי של אז, אולץ בידי הרוסים לבקר באמריקה בשנת תשכ"ו, ולהגן על ארצו. ביקורו היה מלווה באנשי הק.ג.ב שנצרו את צעדיו ומילותיו. הרב לוין רצה מאוד להיפגש עם הרבי, שמעורבותו החשאית בחייהם של יהודי רוסיה הייתה מן המפורסמות. הפגישה נערכה בשעת לילה מאוחרת, והרבי והרב לוין שוחחו ברמזים, מפני אנשי המשטרה החשאית שהתלוו לפגישה. תוכן הפגישה היה נסתר מהחסידים, ורק עכשיו התגלה".

כעבור תקופה קצרה, התברר לצעיר הנמרץ שהעסק לא כל כך פשוט. חומר הגלם החשוב, אלפי קלטות הוידאו הנושנות, החלו לאבד מאיכותם. זאת לאור העובדה שמלכתחילה איכויות ההקלטה, בוצעו על ידי חסידים בצורה חובבנית. הצרה לא הייתה נחלתם של החב"דניקים בלבד: ארכיונים רבים החלו להתמודד עם התופעה באותם ימים, וכולם תרו אחר פתרונות מהירים. הטכנולוגיה החדשה הותירה הרחק מאחור את השיטות הישנות, והיה זה עניין של זמן בלבד עד שייהפכו לבלתי שמישות. גם פתרונות משביעי רצון, עוד לא פותחו אז.

הרב שמוטקין הבין כי אם יתמהמה או ימתין למציאת פתרונות בידי הארכיונים האחרים, יאבד חומר חשוב ויקר, והוא החליט לפתור את הבעיה בכוחות עצמו. הוא גייס עובדים מקצועיים, והללו החלו ללמוד את דרכי העבודה, ובעיקר, ליישם.

ההתמודדות הבאה שהמתינה לפתחו, הייתה העלויות האדירות, שהגיעו לסכומי עתק. קלטות הוידאו מאותה תקופה, היו בעלי עמידות נמוכה, והשנים הרבות נתנו בהם את אותותיהם.

נסו לקחת קלטת וידאו המעלה שכבת אבק בת שלושים שנה, ולהמירה למדיה הדיגיטלית במעבדה המתאימה, באיכות שלא תיפול מהעותק המקורי. "במקרים מסוימים", מתארים באוזנינו דקל חמטיאן ושלמה מרוזוב, האחראים ב-JEM על מלאכת השחזור, "העלות הגיעה לאלף דולר עבור עשרים דקות של בודדות של פס וידאו"! "התמודדנו", הם מוסיפים, "עם אחד-עשר פורמטים שונים של קלטות, כאשר לכל אחד מהם בעיות משלו, ועלינו היה למצוא את דרכי הטיפול הטובות ביותר עבור כל אחד מהם".

ואת הקלטות הישנות, זרקתם? אני מתעניין. "מה פתאום? רעד מרוזוב. "הקלטות נשלחו לחברה המתמחה באחסונן בתנאים ובטמפרטורה המתאימה. אנחנו לא יכולים לצפות אילו טכנולוגיות יביא העתיד".

שמוטקין גייס לעזרתו מספר אילי הון חב"דיים, ובסיועם החל להיאבק על שימור הארכיון. חמישה מיליוני דולרים הושקעו בסופו של דבר בהמרת הארכיון למדיה הדיגיטלית בסטנדרטים הגבוהים ביותר, וזו מבטיחה את קיומו לשנים ארוכות.

"בהמשך, בעלי ארכיונים שונים שהחזיקו בתיעוד חב"די קלטו שאין להם את היכולות והאמצעים לשמר את הקלטות שבידיהם, ואט אט התחילו להעביר ל-JEM את אוצרם. ארכיון מיוחד ולא מבוטל של קטעי וידאו ותמונות שהועבר בשלמותו וצורף לארכיון שלנו, היה של המוסד WLCC, בראשות הרב חיים ברוך הלברשטם והרב שלום בער עבער", מספרים אנשי JEM.

על הצלחת עבודת השימור של החברה תספר העובדה הבאה. לפני חצי שנה, בוועידה בקליפורניה של אגודת הארכיונאים בארצות הברית, הוזמנו אנשי JEM להעניק למנהלי הארכיונים העולמיים פרק בשימור החומרים, מניסיונם העשיר. החברה קנתה אפוא לעצמה שם של כבוד בעולם הארכיונים.

150 שנות וידאו

התחנה הבאה שאליה נטלו אותנו אנשי JEM, היא במוקד פעילות ב- East New York Street הנמצא במרחק עשר דקות נסיעה ועמידה מייגעת ברמזורים של קראון הייטס. בעוד המשרדים באיסטרן פארקוויי צפופים להחריד, היות שחסים על כל פיסת קרקע, הקומפלקס כאן נהנה מרחבות יתרה. את פנינו מקבל הרב מענדל גוראריה, מוותיקי אנשי החברה.
המבנה שוקק חיים. בחציו האחד, עמל צוות הארכיון על שימור התמונות הרבות מהרבי זיע"א, שמספרן קרוב לחצי מיליון. במאגר התמונות, יש להבהיר, לא נכללות אלפי תמונות של כ"ק האדמו"ר מחב"ד, המופצות בחנויות או אצל רוכלים שונים. כאן נאספות רק תמונות מקור, שמפותחות מסרטי הצילום שבידי החברה. בדומה לקלטות הוידאו, איבדו סרטי הצילום הישנים את איכותן, ומאנשי החברה נדרשו פתרונות יצירתיים כדי להפיק מהם את המרב. "יש כמה סוגים של סרטי צילום", מתאר שלומי מרוזוב, מעובדי המקום, "ולכל אחד טכניקה משלו. דוגמה אחת, היא השהיית הפילים מספר ימים בתנור, מה שמייצב בחזרה את הנגטיב המקורי של התמונה. דוגמה נוספת, בעיקר לתמונות בצבעי שחור ולבן, היא רחיצת הפילים בנוזל מיוחד שממלא את החריצים, והכנסתם תוך כדי הפעולה אל מכשיר הפיתוח. בהמשך, נסרקות התמונות אל המחשב, ועוברות תחת ידם של שורת מומחים שונים, עד שלתמונה מוענק המראה האמתי, בחדות ובבהירות הנכונה.

אגף נוסף כאן, הוא אגף האודיו, האחראי ליבול הדיסקים העצום שמפיקה החברה. הצצה לפעילותו, מעניקה לנו הרב יצחק צאפ, עורך מגזין הוידאו השבועי של ארגון 'תורת חיים'. "על דמותו של כ"ק האדמו"ר זצ"ל ניתן לעמוד רק באמצעות תורתו", אומר הרב צאפ. הוא מזכיר את מאמר חז"ל: "מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה".

חמש-עשרה שנים רצופות יוצא בכל שבוע מגזין הוידאו 'תורת חיים' של חברת JEM. המגזין, הוא הדיסק המוכר שנצפה בבתי הכנסת של חב"ד בכל מוצאי שבת, ובכל בתי חב"ד בעולם. התכנית השבועית כוללת ארבעה קטעי וידאו מכ"ק האדמו"ר מחב"ד שנבחרים על ידי צוות תלמידי חכמים, כך שיתאימו לקהלים השונים הצופים בו. דברי הרבי, שנאמרו בדרך כלל באידיש, מלווים בתרגום באמצעות כתוביות על המסך הניתנות לבחירה בשבע שפות שונות. "האם השפות הרבות הן עדות לקהלים המגוונים הצופים בדיסק?" אני שואל את אנשי JEM, ונענה בחיוב. עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, צרפתית, הונגרית וספרדית, הן רשימת השפות שבהן צופים יהודים שונים ב'תורת חיים'.

קטעי הוידאו חוזרים על עצמם עם השנים?" אני שואל, ונענה בצחוק קל. אורכה של כל יחידת וידאו שבועית הוא כרבע שעה, הם מסבירים לי. בסך הכל מכיל כל דיסק שעה תמימה, מתוך ארכיון שמכיל עשר אלף שעות כאלו. אני שולף את המחשבון ומגלה שבנתונים אלו הדיסק יכול להמשיך לצאת עוד מאה וחמישים שנה, עד שייאלץ לחזור על עצמו. "משיח יהיה כאן הרבה קודם", גוער בי הרב צאפ. הוא חבדני"ק נאמן, מאמין בכל יום שיבוא.

ספר החיים

הדיסקים השבועיים הם רק קצה הקרחון. שלושים עובדים מועסקים במפעל, שלא מפסיק לייצר. מיזם מרכזי נוסף בחברה, הוא פרויקט 'מפגשים עם הרבי', המתעד באמצעות ראיונות וידאו את זיכרונותיהם של אנשים מכל גוני הקשת, שנפגשו עם הרבי באופן בלתי אמצעי. עד כה נערכו קרוב לאלף ראיונות, ועוד היד נטויה. מי שמפקח על אגף זה בהצלחה, המקיים מחקר מקיף חוצה יבשות, שפות ועדות, הוא הרב יחיאל קייגען. מנהל המשרד בישראל הוא הרב זושא וואלף.

פרויקט נוסף של JEM הוא סדרת 'פארבריינגען עם הרבי' (פארבריינגען – כינוי להתוועדות באידיש החב"דית) שכוללת כמות נכבדה מהתוועדויות כ"ק האדמו"ר במילואן, בתרגום מלא לעברית ואנגלית. פרויקט אחר הוא ליקוטם של סיפורי ניסים המסופרים על הרבי מחב"ד, כאלו שמסופרים על ידי האנשים שחוו אותם בעצמם.

עוד פרויקט המצריך עבודת נמלים, הוא תיעוד של הקשרים אותם פיתח הרבי מחב"ד עם גדולי התורה, אדמו"רים וראשי ישיבות, מנהיגים ועסקנים בציבור החרדי ובציבור הכללי. למעלה מ-12,000 מסמכים המתעדים מסכת קשרים עם מאות ואלפים במשך ארבעים שנות הנהגתו, מרכיבים פסיפס מדהים של העצות הברכות שהעניק האדמו"ר לאלפי רבבות ישראל.

אולם גולת הכותרת בימים אלו במאמצי JEM היא הוצאתו לאור הצפויה של ספר רב מימדים שיספק תמונה מדויקת על מקורות חיי הרבי בימי עלומיו לפני בואו לארצות הברית. השנים האלו נחשבות לשנים המסקרנות בחייו של הרבי מחב"ד, ובספר שיצא לאור לקראת סוף השנה ייחשפו מסמכים נדירים שחלקם הוענקו בבלעדיות ובפרסום ראשון ל'משפחה'.

מי שאחראי על הפרויקט הוא הרב לוי יצחק גרייזמאן, מנהל מערכת ההוצאה לאור הספרותית, שעמל על הספר כבר חמש שנים והוא יודע לספר על חמש עשרה שנות מחקר שקדמו לעבודה על הספר, שביצע צצות בן עשרים חוקרים ופרופסורים מוסמכים שליוו את השלבים השונים בעבודת המחקר. במטרה להגיע לכל פיסת מידע אמינה על השנים ההן. רק כשהגיעו אנשי JEM למסקנה שברשותם כל המידע הקיים במלואו וביכולתו להעניק תמונה מדויקת על קורות הרבי באותן שנים, נגשו לעבודת הכתיבה.

כשאנחנו מבקשים לעבור על 1,100 הדפים שיכלול הספר, אנחנו נדרשים לכבות את המצלמה, הם לא לוקחים סיכון לפני שהם חושפים בפנינו את העבודה המונומנטלית, שכאמור חלקה הראשון צפוי להתפרסם בסוף הקיץ.

גולת הכותרת של הספר היא 847 המסמכים הנדירים שכלולים בו, אלו – בטוחים ב-JEM יהיו בשורה של ממש לחסידים ולאוהדי חב"ד, כמו גם לקהילת המחקר העוסקת בדמותו של הרבי מחב"ד

התמונות באדיבות חברת השימור והתיעוד של חיי האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל – jem