ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן, בראשות ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), אישרה היום (שלישי), ברוב קולות את בקשת הממשלה כי תוקף הסמכת שב"כ לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הקורונה יוארך עד 16.6.20, או עד השלמת חקיקה בנושא, לפי המוקדם מביניהם. הוועדה גם קבעה כי אם עד 8.6.20 לא תונח על שולחן הכנסת הצעת החוק המסדירה את הנושא, יפקע התוקף של ההחלטה בעניין הסמכת שב"כ.
עוד אישרה הוועדה, ברוב קולות, את בקשת הממשלה לצמצם את הסמכת שב"כ, כך שיסייע במקרים פרטניים וייחודיים בלבד, בהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות. הוועדה חידדה את נוסח ההחלטה וקבעה כי "אמות המידה המקצועיות הקונקרטיות לסיוע במקרים פרטניים וייחודיים כאמור, ייקבעו על דעת מנכ"ל משרד הבריאות, בהמלצת ראש אגף שירותי בריאות הציבור, ובתיאום עם ראש השירות". אמות המידה יעוגנו בנוהל אשר יפורסם לציבור באתר משרד הבריאות, וכמו כן, כחלק מהדיווח אותו מקבלת הוועדה כל 6 ימים בנושא, יועברו גם פירוט הסיבות בגינן ביקש משרד הבריאות את הסיוע במקרים הפרטניים והייחודיים כאמור.
יו"ר הוועדה, פתח את הישיבה ואמר "הדיון פתוח בגלל החשיבות הציבורית שיש לנושא זה והצורך לדון באיזון שיש לקיים בין הזכות לפרטיות והזכות לחיים. לדיון יהיו שלושה חלקים: הצגת הצורך כשלעצמו בהמשך ההסתייעות בשב"כ, לאחר מכן נדון בחלופה – אפליקציית "המגן 2", והחלק השלישי יהיה דיון לגופה של הבקשה המונחת לפנינו, שהיא, לכאורה, מצומצמת יותר מההחלטה שנדונה בפני ועדה זו לפני כשלושה שבועות. אין מדובר בדיון על הסדר החקיקה הראשי, אם וכאשר יונח בפנינו, אלא בהסדר ביניים של עד שלושה שבועות לבקשת הממשלה. הגם שמדובר בזמן קצר, צריך להבין שמדובר בצעד חריג ביותר, הבקשה מעלה קושי מהותי ומשמעותי, ולכן אנחנו נתייחס במלוא הרצינות לשאלות שבפנינו".
פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הציגה את הצורך של משרד הבריאות בהמשך הסיוע משב"כ, ואמרה כי בעוד משך זמן החקירה האפידמיולוגית השתפר מאוד, ועומד כיום על יום ורבע עד להשלמתה, הרי שמגבלות הזיכרון האנושי הן מה שנותן יתרון ל"כלי" של השב"כ, שכן אדם לא יכול לזכור או אף להיות מודע לכל מי שבא איתו במגע במהלך שבועיים הקודמים למועד שאובחן כחולה, בעוד שהטלפון כן יכול.
פרופ' סדצקי הדגישה כי צריך להניח שהווירוס יכול לשוב בכל עת וחייבים להתאמץ לקטוע שרשראות הדבקה גם בזמן של תחלואה נמוכה. עוד אמרה כי בזמן של תחלואה נמוכה, בניגוד לשלב בו כלל הציבור חשש מהנגיף, הרי שכעת אנשים חוששים מהנזק הכלכלי שייגרם להם ולבאים איתם במגע משהייה בבידוד, ופחות משתפים פעולה עם החקירות האפידמיולוגיות ועם הבדיקות.
רונה קייזר, ראש אגף מערכות מידע ומחשוב במשרד הבריאות, הציגה את אפליקציית "המגן" הנוכחית, ואת הדור הבא שלה, כאפשרות חלופה לסיוע מהשב"כ. קייזר סיפרה כי לאפליקציה 1.58 מיליון הורדות, אך הנתון החשוב הוא כ-870 אלף משתמשים פעילים. מדובר על שיעור "אימוץ" של כ-17% מבעלי הטלפונים החכמים, לאפליקציה וולונטרית לחלוטין, מה שמציב את ישראל במקום ה-6 מבין 39 מדינות בהן יש אפליקציות פעילות בנושא (ולדוגמה הביאה גם את סינגפור, מדינה הידועה במשמעת שלה, בה שיעור האימוץ הוא 26%).
קייזר סיפרה כי הדור הבא של האפליקציה יכלול אלגוריתם מבוסס על בלוטות', אשר מבלי לדווח על מיקום, יכול לציין איזה מכשיר אחר היה בקרבה של פחות מ-2 מטר ולמשך יותר מ-15 דקות לחולה המאובחן, וכך להבין מי נחשף לחולה, גם ללא הפגיעה בפרטיות הכרוכה בחשיפת המיקום המדויק.
לשאלת האפקטיביות של המגן, בגרסתה החדשה, ענתה קייזר כי יחד עם פרופ' סדצקי הוגדר יעד של כ-4 מיליון משתמשים בשביל חלופה יעילה, וכיום הם ממתינים לתקציב לקמפיין עידוד הורדה ושימוש באפליקציה. עם זאת, הודתה קייזר, מדובר על שיעור אימוץ גבוה במיוחד, שלא בטוח שמאמצי הסברה יספיקו עבורו, כאשר הציבור כעת נמצא במקום שכבר אינו חושש.
בחלקו השלישי של הדיון התבקשו המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי ועו"ד דינה זילבר, להציג את בקשת הממשלה המונחת בפני הוועדה, וכן להתייחס ללוח הזמנים של הליך החקיקה הראשית. עו"ד זילבר ציינה כי היום הוא היום האחרון לקבלת הערות הציבור לתזכיר החוק, שהופץ ב-19.5, ועד הבוקר כבר התקבלו כ-1000 התייחסויות, אותן הם יעבדו. עו"ד זילבר ציינה כי הם מקווים תוך כשבוע להספיק לדון בנושא בממשלה ולהניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת, והדגישה כי גם בחוק מדובר בהוראת שעה מוגבלת בזמן. יו"ר הוועדה שאל את עו"ד זילבר אם אפשר לסמן את 2.6.20 כתאריך יעד, וזו ענתה כי היא מקווה שכן.
עו"ד נזרי התייחס לבקשת הממשלה מהוועדה ואמר "אחרי דיונים הבאנו הצעה מצומצמת שהשימוש בשב"כ יקרה במקרים פרטניים וייחודיים שבהם לא ניתן להסתפק בחקירה האפידמיולוגית. מטבע הדברים משרד הבריאות רוצה כמה שיותר כלים וכמה שפחות סיכונים, אבל יש עולם שלם של איזונים ושיקולים מסביב. אמרנו שאנחנו לא ששים לשימוש בכלי השב"כ והירידה במספר החולים אפשרה, בניהול סיכונים, לבקש לצמצם. ככל שבעתיד יהיה חשש משמעותי לעליית התחלואה, ולא נגיע לחלופה אפקטיבית, אז תהיה החלטה חדשה אשר תובא בפני הוועדה".
ד"ר תהילה אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בכל הכבוד למדינת ישראל ולמנהלי המאבק בקורונה, אין אף מדינה דמוקרטית שבחרה להשתמש בשירות החשאי שלה ולייצר מעקב המוני. עכשיו יש זמן לייצר נוהל שבו חוקרים אפידמיולוגיים יוכלו לפנות לחברות סלולר, לחברות אשראי, ולקבל את המידע בצורה מסודרת וגלויה. עכשיו זה הזמן להיגמל מהשימוש בשב"כ".
פרופ' קרין נהון, המרכז הבינתחומי בהרצליה: "אנו מדברים היום על הארכה ואני רוצה לדבר על יעילות הכלי. מדובר על כ-16,700 חולים מאומתים מתוכם 24% איתר השב"כ בעוד 28% אותרו בחקירות אפידמיולוגיות. אין שום מספר שמדבר על החפיפה, כמה באמת השב"כ מאתר מעבר לחקירה האפידמיולוגית, ואז נדע מה ההבדל. בנוסף, לא מדברים פה על חסרונות ה"כלי" של השב"כ ויש כאלה, כאשר כבר אין סגר, והוא בכלל לא יעיל במקומות הומי אדם, למשל. באחוזים אלה ובמספר החולים כיום, אנחנו מדברים על משהו כמו 2 חולים ביום שמאותרים ע"י השב"כ, האם זה באמת מצדיק את השימוש בכלי?"
עו"ד עמיר כהנא, האוניברסיטה העברית: "החלופות רובן וולונטריות, וקידום חלופות וולונטריות דורש השתתפות ואמון מהציבור. יש לתת את הדעת שהשימוש המתמשך במעקב מדינה באמצעות שירות חשאי, זה מייצר אפקט מצנן אצל הציבור. אנשים מסתובבים ללא הטלפונים וזה מאיין את הכלי אבל גם מרתיע אנשים מלהתקין כל אפליקציה שתוצע להם ע"י המדינה".
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הניחה בפני חברי הוועדה את סקירתה המשפטית על בקשת הממשלה, ובה הדגישה כי מעבר לצורך לבחון את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, הרי שאם יסברו חברי הוועדה כי זה עדיין קיים, הרי שעדיין אמות המידה להפעלת אמצעי השב"כ צריכות להיות מפורטות יותר מאלה בבקשת הממשלה. בדיון ציינה היועצת המשפטית לוועדה, בין היתר, כי מהות ההסמכה של השב"כ בהחלטת הממשלה מתייחסת למעורבותו של גורם ביטחון מסכל בעניינים שהם אזרחיים במהותם. הסדר זה, אשר נקבע לגביו שהוא הסדר ראשוני, ולכן נכון שגם כעת ועדת המשנה היא זו שתקבע את אמות המידה ולא תסמיך את הממשלה לקבוע זאת בנוהל או להותיר זאת בנוסח עמום כמוצע בהחלטת הממשלה.
בנוסף, ציינה היועצת המשפטית כי נכון שהגורם הקובע את הצורך להסתייע בשב"כ באותם מקרים הפרטניים והייחודיים מסורה למשרד הבריאות ולכן אין זה נכון ששירות הביטחון הכללי יהא שותף בשאלת הצורך להפעלת האמצעים. היועצת המשפטית ציינה כי יהיה נכון להמשך את המתווה בעניין זה כפי שפעל עד היום לפיו משרד הבריאות הוא זה שקבע את הצורך להסתייע בשירות הביטחון הכללי.
בנוסף, היועצת המשפטית לוועדה ציינה כי אנו כעת ב"תקופת גישור" עד להסמכה בחקיקה ראשית ומן הראוי שהנושא יוסדר בפירוט לפחות בהחלטה עצמה ולא בנוהל שנמצא ברמה נורמטיבית נמוכה יותר מההחלטה. המשנים ליועץ המשפטי לממשלה ציינו כי לדעת היועץ המשפטי לממשלה נוסח ההחלטה תואם את החלטות בג"ץ, ואין צורך בקביעת אמות מידה ספציפיות בהחלטה, והנוהל אשר ייקבע יפורסם לציבור.
הדיון בשלב זה עסק בקריטריונים ספציפיים, כגון חולה המסרב לשתף פעולה – קריטריון לו התנגד סגן היועץ המשפטי של השב"כ, או אילו מצבים רפואיים לא מאפשרים חקירה אפידמיולוגית (מוגבלות קוגניטיבית, מצב בו החולה כבר מורדם ומונשם), אך לבסוף השתכנע יו"ר הוועדה, כי לא ניתן בעת הזו לייצר רשימה סגורה של מקרים אשר תכסה כל צורך אפשרי.
המשנים ליועץ המשפטי לממשלה גם הדגישו כי משרד הבריאות מבקש להרחיב את השימוש, בעוד שב"כ מבקש לצמצם ועל כן חשוב התיאום בין אלו האמונים על הצורך הרפואי, למי שיש לו את הידע באופן הפעלתו ויעילותו של ה"כלי", דבר אשר היה מקובל על יו"ר הוועדה.
ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו אמר בדיון כי "אני מלווה את נושא איכון הטלפונים ע"י השב"כ מהדיון הראשון ועד היום. ראש הממשלה דהר להכניס את השב"כ, וגם את המשטרה, ללא קשר למצב החולי. הדיון היום הוא על צמצום, כשכבר שבועיים אחרי ההסמכה המקורית דיברנו שיש מקום לבטל אותה. אנשים לא מבינים, ולא רוצים להבין כנראה, שלראש הממשלה אין כוונה להפסיק את האיכונים. כשדנו בחוק הסמכת המשטרה קיימנו דיון מהותי ומצוין, והתברר שהמשטרה נכנסה לעשרות אלפי טלפונים של אזרחים ומצאה רק 3 חולים שהפרו את חובת הבידוד. כל הדיבורים על גל שני הם רק כדי להכשיר את אמצעי השב"כ על האזרחים וניסיון ליצור דיקטטורה דמוקרטית".
ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיב לו כי "תפיסתי, כפי שהתברר בדיון קודם, היא שונה מתפיסתו של ח"כ אבידר. שיעור החולים המאותרים באמצעות הכלי הוא משמעותי, אפילו על-פי דבריה של פרופ' נהון. היה שיעור גבוה שאותרו באמצעות הכלי ובכך צמצו את החשיפה למגיפה. פניית הממשלה היא לצמצם את השימוש בכלי, לאותם מקרים בהם לא ניתן לקיים חקירה אפידמיולוגית. לשאלה העקרונית, האם צריך להשתמש בכלי למאבק במגיפה – אני אומר כן. אם הטכנולוגיה מאפשרת התמודדות עם מגיפה, הרי שבמדרג החובות והזכויות של המדינה, הבטחת הזכות לחיים עומדת במקום גבוה יותר מפגיעה בפרטיות של פחות אנשים. כאשר תובא לנו חקיקה, שנגזרת מפסיקת בג"ץ, נצטרך לקיים דיון רציני בשאלת החלופות והאפקטיביות. אני בעד הארכת המועד ולשאר ההיבטים נגיע בחקיקה"
היו"ר האוזר סיכם כי "קיימנו דיון באשר לבקשת הארכת ההסדר שפועל מזה 9 שבועות, ל-3 שבועות נוספים, עד למועד שבו מעריכה הממשלה שתאושר חקיקה בנושא. כפי שציין ח"כ סער, מבחינת אפקטיביות ה"כלי", קרוב ל-17 אלף חולים מאותרים בישראל, מתוכם אותרו באמצעו הכלי למעלה מ-4000 חולים, כלומר כרבע מהמאותרים. זה אחוז גבוה של שרשראות הדבקה שלא היו נקטעות אחרת".
"בכוונת הממשלה להביא הצעת חוק להסדרת הדברים עד ה-2.6, כפי שהוערך כאן, ואנחנו מתבקשים להאריך את ההסדר עד 16.6 . אציע לחבריי לאשר את הבקשה, אך לאור הערכת הזמנים, לקבוע כי אם לא תונח הצעת החוק עד שולחן הכנסת עד 8.6, ההיתר שלנו יפוג, שכן כנראה שלממשלה כבר אין צורך בכך. אם במהלך החקיקה יהיה צורך בעוד זמן, נדון בו בסמוך לכך. אני מבקש גם להאיץ את הפעולה בנושא החלופות, לרבות אם יש צורך בכסף נוסף לקדם זאת, ואנו נתעמק בדברים בהליך החקיקה הראשית".
היו"ר העלה את הצעתו, כאמור, וזו אושרה ברוב קולות, כאשר היו"ר וח"כ סער הצביעו בעד וח"כ אבידר התנגד.
