צילום: דוברות הכנסת
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את התקנות שאושרו בממשלה בדבר הגבלות על השימוש בתחבורה הציבורית בתקופת הסגר. התקנות נכנסו לתוקף כבר ערב החג, ב-18 בספטמבר, ויהיו בתוקף עד ה-15 בספטמבר.
כבר בתחילת הדיון התייחסה ח"כ אסנת מארק, שעמדה בראשות הישיבה, לעובדה כי הרכבת הקלה בירושלים הוחרגה מההגבלות ודרשה לבחון זאת. חברי כנסת נוספים דרשו תשובות בעניין ובתחילה סירבו לאשר את ההחרגה. האישור התאפשר לאחר שמנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, התחייב בפני הוועדה להפעיל מנגנון לוויסות מספר הנוסעים ברכבת הקלה. בנוסף לכך, במהלך הישיבה התברר כי פחות מ-5% מהנוסעים בתחבורה הציבורים עוברים בדיקת חום לפני העלייה לאמצעי התחבורה.
בפתח הדיון הסביר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, את הרקע לתקנות שהן העלייה בתחלואה. באשר להחרגת הרכבת הקלה אמר גרוטו, כי הייתה כוונה להגבילה, אך התברר שזה לא מעשי. ממלא מקום מנהל רשות התח"צ במשרד התחבורה, רן שדמי, הסביר כי הרכבת הקלה בירושלים לא עמוסה ולא נדרש להפעיל בה מגבלת כמויות.
ח"כ מארק אמרה כי גם באוטובוסים נפתחות הדלתות מדי פעם ועולים אליהם מתחנות פתוחות. היא הוסיפה כי אם מדובר בסכנת הדבקה בנסיעה צפופה אז צריך לבחון סגירת הרכבת. ח"כ עידן רול אמר כי זה לא הגיוני שסוגרים פעוטונים ששם הסכנה פחותה יותר, ואת הרכבת הקלה משאירים פתוחה.
מנהל אגף רכבות ומסילות ברזל במשרד התחבורה, אליאס מטר, הסביר כי לפני הקורונה נסעו ברכבת הקלה כ-170 אלף איש ביום וכעת היא נמצאת ב-65% תפוסה. ההגבלות על המגזר הציבורי, על מערכת החינוך וסגירת קבלת קהל במגזר הפרטי, לפי הערכתו, יביאו את התפוסה אל מתחת ל-50% ולכן היה חשוב למשרד לשמר את פעילותה של הרכבת הקלה. ח"כ אסנת מארק שבה ושאלה איך אפשר יהיה להוריד תחלואה אם דווקא בירושלים אין הגבלה.
מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, התחייב בפני חברי הוועדה לעשות הכל לוודא שהתפוסה ברכבת הקלה לא תעלה על 50-60 אחוז. עם זאת, ח"כ עידן רול אמר כי על עסקים קטנים מטילים אין ספור מגבלות וגם במקרה הזה צריך למצוא פתרון. בתחילה סירבו חברי הכנסת לאשר את הסעיף, המדבר על הגבלת מספר הנוסעים בכלי תחבורה יבשתית ומחריג את הרכבת הקלה. בעד ההצעה הצביעו ח"כ מארק וח"כ השכל, ונגד הצביעו ח"כ רול, ח"כ יבגני סובה, ח"כ אימאן חטיב יאסין וח"כ תמר זנדברג.
צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
לאחר ההצבעה הזו הבטיח מנכ"ל משרד התחבורה לחברי הוועדה לוודא שברכבת הקלה לא יהיו מעל 60% נוסעים מהתפוסה, באמצעות מנגנון שמאפשר לה לדלג על תחנות עם עודף ביקוש. מלכה אמר כי המשרד יתקן זאת בתקנות בעתיד, ככל שידרש, ויחל להפעיל את השימוש במנגנון כבר כעת, למרות שהדבר לא אושר במפורש בתקנות. נציג הלשכה המשפטית במשרד, עו"ד עופר לוי, הסביר את המנגנון ואמר, כי אם ביום מסוים תעבור הקיבולת את רף 50 האחוזים ניתן יהיה לקבוע שביום למחרת היא תדלג על אזורי הביקוש כדי לבצע את הוויסות. לבקשת ח"כ השכל התקיימה הצבעה חוזרת על הסעיף והוא אושר, על רקע הבטחת מנכ"ל משרד התחבורה.
המנכ"ל מלכה מסר נתונים נוספים, לפיהם עד היום הותקנו כ-600-700 מחיצות לנהגי אוטובוס, מתוך 8,000 אוטובוסים. לדבריו, "יש כמה צווארי בקבוק. יש רק יצרן זכוכית אחד בישראל. יצאו מעל 4,000 הזמנות לערכות. יש לנו בעיה שהמחיצות הראשונות שסופקו היו לא בטיחותיות. הייתה השתקפות על הזכוכית. מבין המחיצות שהותקנו נשברו 14. אנחנו עובדים במרץ לעשות התקנות כמה שיותר מהר".
בהמשך הדיון ביקשה ח"כ זנדברג לדעת כמה מהנוסעים נבדקים בדיקת חום לפני העלייה לכלי התחבורה הציבורי, ומנהל אגף הרכבות ומסילות הברזל במשרד התחבורה, אליאס מטר, הודה כי מדובר בפחות מ-5% מהנוסעים. כמו כן עלו שאלות באשר לפיקוח על כך ומנכ"ל משרד התחבורה אמר כי מפקחי המשרד בודקים זאת. באשר לשמירת מרחק של 2 מטרים מאדם לאדם באוטובוס, אמר המנכ"ל מלכה כי הכוונה היא שבכל ספסל יישב נוסע. ח"כ מארק וח"כ יצחק פינדרוס הציעו לסמן את המושבים. עוד אמר ח"כ פינדרוס כי נושא פרסום השינויים הוא קריטי, שכן חייבים ליידע את הציבור על שינוי בלוחות הזמנים שכנראה יהיה תכוף.
פרופ' גרוטו התייחס להדבקה בתחבורה הציבורית ואמר כי אין לו נתונים. הוא הוסיף, כי "כשאדם מאומת יש שתי דרכים לבצע חקירה. אחת זה איכוני שב"כ וזה יכול להיות הרבה יותר מדויק. דרך שנייה זה לתשאל אותו. אנחנו מתשאלים לבדוק את המקומות בהם היה בארבעה הימים אחורה, ואם הוא אומר שהוא נסע בכמה קווי אוטובוס לעיתים מכניסים אוטובוסים שלמים לבידוד שלא לצורך. ברכבת זה הרבה יותר מסודר. יש ואוצ'רים אז אפשר בקלות לאתר את האנשים. לגבי שאר המקומות אפשר להתבסס רק על תחקור האדם עצמו, שזה מאוד מורכב".
כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את התקנות, שיהיו בתוקף עד 15 באוקטובר 2020.
