וועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ערכה היום (שני) מפגש היכרות עם הקהילה היהודית באיחוד האמירויות. לדברי יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) מדובר בדיון ראשון ומרגש: הקהילה היהודית באיחוד האמירויות מונה למעלה מ-1,000 איש, קיימת מספר שנים ופועלת בעיקר באבו דאבי, 25% ובדובאי 75%. חברי הקהילה היהודית עוסקים בהוראה, מכונאות, הנדסת תוכנה, רפואה ויזמות, והם הגיעו למקום מגרמניה בלגיה, צרפת, שוויץ, בריטניה, צפון אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה ומדינות ערב.
ביטן הוסיף כי עד לחתימת הסכמי השלום פעלה הקהילה היהודית בסתר, אך אתמול פורסם כי כבר בשנת הלימודים הבאה, התשפ"ב, ימנו ילדי הקהילה היהודית כ-200. מדינת ישראל התגייסה למשימה, ותסייע בהקמת בית ספר יהודי ראשון בדובאי, בסיוע גורמים נדבניים משמעותיים וחסויים.
לדברי שרת התפוצות עומר ינקלביץ', מושקעים מאמצים רבים בקהילות הקטנות ובקהילות במדינות ערב, ובקרוב ייחנך בית כנסת חדש באמירויות, ואילו אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות, הוסיפה את הציפיה לגדילת הקהילה מאנשי עסקים שיחפשו הזדמנויות ויזמות, וכן מתיירים מישראל שיגיעו ב-28 הטיסות השבועיות המתוכננות מישראל, כלומר כ-10,000 תיירים מדי חודש. היא סיפרה על שליח מקצועי שיפעל עם הקהילה, ויגיע כבר בשבוע הבא לאמירויות. בשלושת החודשים הקרובים הסוכנות תתמקד בהכרת הגופים הפעילים, הצרכים הקהילתיים ואפשרויות הפעולה. דובאי גם משמשת מרכז כנסים בינלאומיים, בהם משתתפים יהודים רבים מרחבי העולם, והדבר יוכל לשמש גשר ומקום-מפגש בין נציגי קהילות רבות.
הרב יהודה סרנה, הרב הראשי של האמירויות, סיפר על רבנים נוספים הפעילים במקום, על הקמת בית כנסת נוסף וכן על פעילות ביחד עם משרד התרבות ומומחים במדיניות ציבורית, וכן יוזמה למפגש בין צעירים ישראלים ואמירתיים. בנוסף, משרד התיירות המקומי פנה לכל בתי המלון להציע אפשרויות לאירוח כשר. הרב אלי עבאדי, רב הקהילה הספרדית במקום, יליד לבנון ומוצא הוריו מסוריה, סיפר על ייחודיות הקהילה ועל הפתיחות והסובלנות במדינה. רוס קריאל, נשיא הקהילה, פירט את הקשרים עם החברה האזרחית באמירויות, ואת האופטימיות שלו על שיתוף הפעולה העתידי. הוא הצביע על הצורך בקשרים עם ישראל.
לדברי מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) מדובר ב"יום הסטורי, בעיקר בגלל שהיום מציינים את הפליטים היהודים מעיראק ואיראן. בכנסת עלינו להבין את הצרכים של הקהילות, ומה עלינו לעשות כדי לחזק את הקשר בינינו", אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) התרגש מהדיון שהזכיר לו את נפילת מסך הברזל, ואת הפיכת הפעילות היהודית – לגלויה, ואילו יוסף טייב (ש"ס) ציין את חשיבות פתיחת בית הספר היהודי לחינוך ולזהות, ואת ההכרח להכיר בין צעירי המדינות.
מזכ"ל הסוכנות, ג'וש שוורץ, הזכיר את קיומה הוותיק של הקהילה העתיקה בבחריין, המחוברת מאד לשלטונות, ואילו לפי אריק פינגרהאט, מנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, "הפדרציות היהודיות בצפון-אמריקה מוכנות לסייע בבניית הקהילה היהודית של האמירויות בכל דרך שנוכל. נרתום את הידע ואת שיתופי-הפעולה העומדים לרשותנו ואנחנו גאים להיות מבין הראשונים שמסייעים לבניית הקהילות היהודיות באיחוד".
לדבריו, כמה משלחות מהפדרציות–היהודיות כבר נסעו לאיחוד האמירויות לפני הסכמי אברהם, "וכולן ראו פוטנציאל גדול בהתקדמות עתידית ביחסים בין איחוד האמירויות הערביות ומדינת ישראל, תהליך הנורמליזציה הזה היו מעבר להערכות האופטימיות ביותר. אנו מברכים את הנהגת איחוד האמירויות, במיוחד כבודו מוחמד בן זייד אל נהיאן, את הנהגת מדינת ישראל, ובמיוחד את ראש הממשלה נתניהו, ואת הנהגת ארצות הברית של אמריקה, ובמיוחד את הנשיא דונלד טראמפ, מזכיר המדינה פומפאו, והשגריר פרידמן".
עופר בבלי, מנכ"ל המשרד הישראלי של הפדרציה היהודית של שיקגו, המגייסת מדי שנה כ-30 מיליון דולר המועברים לישראל ולקהילות יהודיות, הדגיש את אחריות קהילתו לקהילה באמירויות, ונכונותו לשתף את ניסיונם. ד"ר מורן זגה, מרצה בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה וחוקרת האמירויות, סיפרה על תהליך ארוך שעברו האמירתיים ביחס ליהדות, בעיקר בגלל השם הרע שיצא למוסלמים בעקבות פיגועי התאומים. במדינה הוקמו כנסיות ומקדשים בודהיסטיים רבים, ומכאן הסובלנות כלפי היהדות. היא ציינה את החשיבות הנדרשת לרגישויות של האמירתיים, ולבניין הקשרים בין ישראל לבינם.
