בתחילת השבוע פורסם כי רבה של מרוקו, הרב יאשיהו פינטו, נדבק בנגיף הקורונה, כשרופאיו במרקו, חששו לבריאותו לאור היותו חולה אונקולוגי, ועקב מצבו הבריאותי הכללי.
בתחילת השבוע מסר הרב שיעור מתוך מיטת חוליו כאשר בהמשך התגלעו אצל הרב קשיי נשימה, ובעקבות כך השיעורים היומיים הקבועים המשודרים ברחבי תבל, בוטלו.
במהלך היממה האחרונה החריפו קשיי הנשימה, והמדדים הרפואיים התדרדו, כאשר בשעות האחרונות, שלח הרב אגרת ובה הוא כואב את מצבו, מתנצל לפני תלמידיו על כך שהוא לא מסר את השיעור, והמשיך בדברי חיזוק המלמדים על הדרך להערך לקראת ימי השובבים.
בתחילת אגרתו כתב הרב:
"יש בליבנו צער ויגון, שלא מוסרים שיעור בימים האחרונים. והשיעורים הם החיות שלנו וזה מה שמחזיק אותנו בבריאות ובכל מסלול החיים"
כאן פירט הרב פינטו את הסיבות בגינן הוא לא מסוגל למסור את השיעור:
והנה שני דברים מונעים מאיתנו למסור שיעור:
א. אם מרגישים שלא ראויים לדבר דברי מוסר ודברים שאנו מתחזקים בהם. כי הדברי מוסר, מכוונים אותם לעצמנו ומי שרוצה יחד עימנו להתחזק, אנו מדברים בקול לבני עדתינו.
ב. כאשר אנו בחולי או בחום ופוחדים שתצא תקלה תחת ידינו, כדברי הגמרא, שליח צבור שנכשל בתפילה ידאגו כל הקהילה.
ולכן בימים אלו, שסובלים אנו מהנגיף המר והנמהר והחולשה של החולי שסובלים ממנו מכביד עלינו מאוד ומצער אותנו צער גדול. אבל לתקן באנו ולא לקלקל, ואם אפשר להוסיף שורות לכתבים למען יחקקו לזכרון עולם, וישתו העדרים מתורת חיים של אבותינו ורבותינו זצוק״ל, זכות רמה היא ותעלה לזכרון לפני כסא הכבוד"
בשלב זה המשיך הרב בדברים הנוגעים לימים הקדושים של השובבי"ם הממשמשים ובאים:
"הנה נכנסים לימי השובבי״ם, ימים נוראים שהם כעין עשרת ימי תשובה, לעניינים של מידת היסוד. וככל שנוסיף ונחדד עוד מנהגים והנהגות, על מה שדרשנו וכתבנו בשנים שעברו, זכות לנו ולבני קהילתינו ודברים אלו מטהרים את העולם.
הנה מובאת עצה טהורה מבעלי שם, אשר עבדו את הקב״ה בקדושה ובטהרה, ובנו מסילה לימי השובבי״ם בעבודת השם, זכה וברה. הנה יום שישי, ישלים שנים מקרא ואחד תרגום. ויש צדיקים שנהגו לפני חצות היום ויש צדיקים שנהגו להשלים אחרי חצות היום.
וענין שנים מקרא ואחד תרגום ביום שישי, מעוטר בטלית ובתפילין, מעלתם גדולה ביותר.
וכשיסיים שנים מקרא ואחד תרגום, יפריש כמה פרוטות לצדקה, כמנין שמו. למשל אברהם, יקח כמספר אברהם ויפרוש לצדקה, ואחרי כן ילמד חמש פסוקים מכל אות ואות משמו, על סדר א-ב.
ובכדי להבין הדבר, אם שמו אברהם, חמש פסוקים מהתורה המתחילים באות א׳ וחמש פסוקים מהתורה המתחילים באות ב׳ וחמש פסוקים המתחילים באות ר׳ וכו׳.
ואחרי כן יעבור למשנה. ויקח משנה המתחילה ב-א׳ ומשנה המתחילה ב-ב׳ ומשנה המתחילה ב-ר׳ וכן הלאה. ואחרי כן יקח מאמר מהגמרא המתחיל ב-א׳ ומאמר המתחיל ב-ב׳ ומאמר המתחיל ב-ר׳. וכן מאמר מהזוהר הקדוש המתחיל ב-א׳ ומאמר המתחיל ב-ב׳ ומאמר המתחיל ב-ר׳.
וכח לימוד זה מועיל מאוד בימי השובבי״ם, לתקן את מדת היסוד ולכפר על העונות והפשעים של ימי הנעורים. והנה עוד בימים האלו, טרם באו ימי השובבי״ם, ירא השם יכין ויסדר על פי שמו את הפסוקים והמשניות, הגמרות והזוהר, כך שהלימוד יהיה דבר דבור על אופניו בנקל."
בסיום אגרתו כתב הרב פינטו: ובכח כל הלימוד והמעשים הקדושים האלו, נזכה לתקן עולם במלכות ש-די ולמתק הדינים ולהרבות הזכויות.
באימה וחרדה ויהיו דברי אלו אשר התחננתי לפני השם,
יאשיהו יוסף.
הציבור מתבקש להתפלל לרפואת רבי יאשיהו יוסף בן זהרי
