מספר יצחק מאיר כיצד נולד הלחן:
פעם בהולכי ברחובות ירושלים נזדמן בדרכי זקן אחד, זימן אותי אצלו ושאל;
– אתה שר שרים, נכון?
מעט בצינעה ובעיקר בסקרנות הנהנתי לחיוב.
– ובכן, פעם פגשתי את הרב אלישיב, המשיך אותו הקשיש לספר, הרב אלישיב הוא איש הלכה הוא גאון בפסיקה, לא איש של זמרים ושירים, נכון?
– שוב הנהנתי בחיוב וחיוך כמי שחש שגוף העניין עוד לפניו
– איך אנשים עוברים על הלכה פסוקה ומפורשת בשולחן ערוך "מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה"? תמהה הרב.
בשלב זה תפס בזרועי אותו זקן וציוה; אחריותך לדאוג שתמיהת הרב אלישיב תיפסק. זכה את עם ישראל לקיים הלכה זו, נגן מנגינה לאותו מזמור.
