מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין, אמר היום (שלישי) בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "את הטיפול במגפה צריך להוביל משרד הבריאות. אנחנו יכולים לסייע, ועושים זאת הרבה מאד. אינני חושב שעלינו לעסוק במשימות אכיפה, אני לא חושב שהצבא צריך לעסוק במדיניות אזרחית, זה לא התפקיד שלנו. אחת שנקבעת מדיניות כזו על ידי הדרג המדיני, ומדיניות בריאותית על ידי משרד הבריאות, אנחנו צריכים לסייע למערכות האלה".
"בגל הראשון, כשפעלנו אל מול המגפה, עסקנו הרבה בסיוע אזרחי וחילקנו הרבה מאד 'דגים'. הטיפול היה אפקטיבי, אבל עם הזמן עברנו לבנות חכות ולעבוד במרחב האזרחי באופן הרבה יותר אפקטיבי. כשאני מסתכל היום על מערכות המידע של המערך האפידמיולוגי במשרד הבריאות, הן טובות בעשרות מונים בזכות העבודה המשותפת שלנו איתן. הקורונה חיזקה מאד את השרירים של כל המערכות האזרחיות, ואני שמח שפיקוד העורף וצה"ל היו קטליזטור משמעותי בחיזוק השרירים האלה".
על העורף כחזית אמר כי "המלחמה הבאה תהיה שונה ממלחמות שאנו זוכרים ומכירים. ההגנה על הגבולות היא הגנה חזקה. מצד שני, האויב בחר ברקטות וטילים כמרכיב העיקרי של בניין הכוח שלו. אל מול זה, הדבר המשמעותי ביותר הוא היערכות והתכוננות העורף. עלינו לשפר את מוכנות העורף להתמודדות עם מתקפת רקטות וטילים כפי שצפויה לנו במערכה הבאה. אם נתכונן נכון, נוכל לצמצם באופן דרמטי את מספר הנפגעים בעורף".
דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן אמר בכנס כי "אמון הציבור בצה"ל הוא רכיב בביטחון הלאומי. הוא יציב וגבוה לאורך שנים, ונובע קודם כל מהפעילות של הצבא, המוכנות למלחמה. יש קורלציה ביחס לינארי מובהק בין שקיפות לאמון. אני לא מקפיד עליה רק במקומות בהם זה פוגע בביטחון כוחותינו, בביטחון המידע בצה"ל או במקומות שאני חושב שהשקיפות נותנת פרס לאויב ופוגעת בצבא".
"צה"ל נרתם בכל מה שהוא יכול היה כדי לסייע למדינה במשבר הקורונה. במקום שהבנו שהסמכויות מתערבבות וקשה שהחיילים לא ייגררו למשימות שיטור, ניתקנו את החיילים מהמשימות הללו. אנחנו חייבים לשמור על צה"ל נקי מכל המקומות שיכולים לגלוש בגלל הקורונה לחוסר קונצנזוס".
בכנס השנתי שעוסק בביטחון לאומי ודמוקרטיה התייחס תא"ל זילברמן גם להודעה בדבר הטעות או חוסר הדיוק בדבר מספר המתגייסים החרדים פגעה באמון הציבור, השיב: "הצבא הוא גוף גדול, עשרות אלפי אנשים ואף יותר. במקרה שאנחנו טועים אנחנו חייבים מהר ככל הניתן, ובצורה הכי חדה, להודות בטעות. זה חוסן של ארגון, כל ארגון ובוודאי של צה"ל".
סביב השאלה האם הייתה ידיעה שלא הרגיש בנוח לדברר ידיעה מסוימת, אמר: "היו מספר כאלה, אני חושב שזה טבעי. בסוף תפקידי הוא לייצג את הצבא ועשייתו. לא עם מאה אחוז מהדברים שהצבא עושה אני מסכים – אני מסכים עם אחוזים מאוד מאוד גבוהים, וכשיש מצב כזה אני פועל לפי הממלכתיות, מה נכון לצבא".
אלוף (מיל') יצחק בריק, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ונציב קבילות חיילים, אמר כי "סקרי האמון של הציבור בצבא אינם מבטאים את המציאות העגומה בשטח בשנים האחרונות. יוצרים אשליה שגורמת לאדישות ושאננות של הציבור והדרג המדיני והביטחוני והיעדר טיפול בבעיות קריטיות. המלחמה הבאה תהיה שונה מכל מלחמות ישראל כי היא תהיה מלחמת העורף, והצבא שוקע בתרדמת עמוקה ולא נערך למלחמה בצורה ראויה".
"כוכבי נמצא במצב לא פשוט. הקורונה היא כלום לעומת המלחמה הבאה – אם תפרוץ, היא תחזיר אותנו 30 שנים אחרונה. לא יהיה חשמל, לא תהיה תעשייה ותעסוקה, לא יהיו בסיסים, ואף אחד לא מדבר על זה. כוכבי מבקש ממשרד האוצר משהו כדי להתקדם ומסורב. יצרו לצבא דימוי של הצלחה, שלא מחזיק מים".
עוד הוסיף בריק: "קיצור שירות הבנים בחודשיים נוספים גורם לסדיר נזק אדיר. ארבעת החודשים שקיצרו לפני חמש שנים גרמו לקיצור ההכשרות, להיעדר תגבורות של תומכי לחימה, ועכשיו, חודשיים נוספים זה הרס מוחלט".