קריסת הבניין במיאמי: חקירה ראשונית מעלה שהקריסה התרחשה בשלושה שלבים: תחילה, קרס חלקו המרכזי של הבניין בן 13 הקומות, אחריו קרס חלק נוסף של הבניין שממוקם מאחורי חלקו המרכזי – ושש שניות לאחר מכן, קרס באחת חלקו המזרחי של המבנה.
מהנדסים שהחלו לחקור את האירוע הקשה העריכו שהקריסה החלה מאחת הקומות התחתונות – וייתכן שמקורה הוא בחניון התת-קרקעי. עם זאת, עדיין לא ברור מה גרם לקריסה.
הניו יורק טיימס דיווח כי כבר לפני 3 שנים, התריע יועץ בתחום הבנייה מפני כשלים בטיחותיים במבנה וקרא לתקנם. לפי הדיווח, עבודות התחזוקה אמורות היו סוף סוף לצאת לדרך, אך הבניין קרס בטרם הספיקו להתחילן.
היועץ, פרנק מורביטו כתב בדוח כי "על אף שחלק מהנזקים במבנה הם בדרגה קלה בלבד, יש לתקן את רוב הידרדרות הבטון במבנה במועד". עם זאת יצוין כי גם הוא לא נתן כל אינדיקציה לכך שהבניין בסכנת קריסה.
בהמשך לדיווח בניו יורק טיימס, חשף האתר NPR שנציג מטעם עיריית סרפסייד בשם רוס פרייטו נפגש עם הדיירים כחודש לאחר פרסום הדוח והבטיח להם שהבניין "במצב טוב מאוד".
הדיווח, המבוסס על שיחה עם אחת הדיירות שנכחה באותה פגישה, סותר את דבריו של ראש עיריית סרפסייד, צ'ארלס ברקט, שטען שכנראה אף אחד לא קרא את הדוח של המהנדס באותו זמן. גם ראש המחוז טענה שהרשויות לא הכירו את הדוח, אך הדיווח טוען אחרת.
"ישבנו שם עם נציג העירייה", סיפרה סוזנה אלברז, הדיירת שחשפה את הפגישה. "הוא הבטיח לנו שהמבנה לא היה במצב רע. השקענו 15 מיליון דולר בתוכנית השיקום שהמהנדס המליץ עליה, אבל אף אחד מעולם לא אמר לנו שהבניין היה במצב כל כך חמור".
בתוך כך, מדענים ומהנדסים של מכון התקנים והטכנולוגיה האמריקני נשלחו לזירה כדי לנסות ולאתר במקום רמזים שישפכו אור על הנסיבות שהובילו לקריסת הבניין – קריסה שהיא ככל הנראה הקטלנית ביותר שאירעה באמריקה, שלא כתוצאה מפעולת טרור או תופעת טבע.
בפלורידה חוששים שבניינים רבי קומות לא מעטים בדרום המדינה, הסמוכים לחופי האוקיינוס, עלולים להתגלות כבלתי עמידים לאחר שנחשפו לסופות הוריקן ולרוחות עזות שנשאו עימן מלח מהים.
