אביחי מנדלבליט עזב אתמול בפעם האחרונה את משרד המשפטים ברחוב צלאח א דין בירושלים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בחצות בדיוק תמו 6 שנות כהונתו הסוערת, והוא הפך מאחד האנשים החשובים במדינה ישראל (יש שיגידו החשוב ביותר, בפועל) לאזרח מן השורה. בשורות הבאות ננסה לסכם את עיקרי כהונתו, ולתהות על עתידו.
מינוי של נתניהו
מנדלבליט, אלוף במיל' ופרקליט צבאי ראשי לשעבר, נבחר ב-2013 על ידי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לתפקיד מזכיר הממשלה ושימש בתפקיד במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש ובתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים וארבע.
שרת המשפטים איילת שקד, בדחיפת נתניהו, פעלה לבחירתו בשנת 2015 לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ועדת האיתור לתפקיד אישרה את מינויו ברוב קולות, למרות התנגדות יו"ר הוועדה, אשר גרוניס (ממש כמו עכשיו), שסבר שיש להטיל על מנדלבליט תקופת צינון לאחר תפקידו כמזכיר הממשלה. בהמשך החליטה הממשלה על מינויו ליועץ והוא החליף בתפקיד את יהודה וינשטיין.
חקירות אישי ציבור
החל מזמן קצר לאחר תחילת כהונתו, ועד ממש לרגעי עזיבת הלשכה בפעם האחרונה, הוא עסק כמעט ללא הרף בענייניהם המשפטים של שורת נבחי ציבור. בנימין נתניהו, אריה דרעי, יעקב ליצמן, חיים כץ, דוד ביטן, לצד ראשי ערים, חברי מועצות ועוד.
האישיות המרכזית היא כמובן נתניהו. כל צעד בתיק הזה רדף אותו. אם קיבל החלטה שטובה לנתניהו, נרדף על ידי השמאל, ואם קיבל החלטה שרעה לנתניהו, נרדף על ידי הימין. הפגנות התנהלו מדי מוצאי שבת סמוך לביתו. הוא החליט להאשים את נתניהו בשוחד רק בתיק 4000, ולא בתיק 1000 ו-2000, זאת בניגוד לעמדת פרקליט המדינה שי ניצן ולפרקליטה המלווה ליאת בן ארי שהמליצו להעמיד אותו לדין על קבלת שוחד בכל שלושת התיקים. זמן קצר לפני פרישתו ניהל מגעים עם נתניהו על הסדר טיעון, אך הם כשלו והמשפט יימשך.
עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש, סיפר כי "מנדלבליט אמר בצורה ברורה שהוא מגיש בלב כבד את כתב האישום נגד נתניהו. אני חושב שזה כאב לו ברמה האישית, הוא הכיר אותו ואני בטוח שהוא ראה בזה טרגדיה. הוא גם ידע שבעקבות זה תגיע תקופה קשה לייעוץ המשפטי לממשלה".
באופן אירוני, ביום בו סיים את תפקידו, סיים גם אריה דרעי את ענייניו המשפטיים, עם גזר הדין שניתן בבית המשפט במסגרת הסדר הטיעון. מנדלבליט היה זה שאישר את פתיחת החקירה בחשד לשוחד, בהמלצות המשטרה זה ירד למרמה והפרת אמונים בעת שכיהן כשר, וכן עבירות מס והלבנת הון, בפרקליטות זה הפך לרק עבירות מס הקשורות במכירת נכס והכנסות מחברות, ואז נחתם הסדר טיעון ולפיו דרעי יואשם ויודה בעבירות מס, יתפטר מהכנסת וישלם קנס בסך 180,000 ש"ח. באמצע התבזבזו כמעט 6 שנים מלאות. לאחרונה אמר מנדלבליט בנושא זה: "כי מההר הזה לא נולד אפילו עכברון".
חקירה קצרה יותר יחסית, היא של יעקב ליצמן, שגם סגר עסקת טיעון רגע לפני שמנדלבליט פרש. גם אצלו, חקירה שהחלה בשוחד, הפכה להמלצה על עבירות מרמה והפרת אמונים, הדחת עדות והצעת שוחד, משם זה הפך להחלטת היועץ על שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים והמסגרת הסדר ירד גם השיבוש הליכי משפט ונשאר רק תשלום קנס על סך 2,800 שקלים.
פרשה בו מנדלבליט נחל הפסד צורב, היה תיק חיים כץ, כשהחלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירה של מרמה והפרת אמונים נבלמה על ידי ועדת הכנסת, שדנה בבקשתו לחסינות, והחליטה להיענות לבקשתו, ולאחר מכן ההחלטה אושרה במליאת הכנסת. בניסיון חוזר הודיע על כוונתו להעמיד לדין את כץ ובהמשך חתם על הסדר טיעון, שבו הואשם כץ בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס כספי – אך הוא נשאר בכנסת.
תיק ביטן מתנהל בימים אלו בבית המשפט, באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ב-9 פרשות, שבמסגרתן נחשד בלקיחת שוחד בסכום מצטבר של 992 אלף ש"ח. כתב אישום יוגש, בכפוף לשימוע, גם נגד 20 חשודים נוספים.
כהונתו של מנדלבליט אופיינה בקושי לקבל החלטות קשות, והשארתן למועד מאוחר יותר. בחלק מן ההחלטות, המועד הזה לא הגיע עד היום. כך, מנדלבליט יפרוש מתפקידו כאשר טרם התקבלה ההחלטה בעניין התאגידים בתיק 2000 ו-4000, זאת למרות שהמשפט נגד בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’ וארנון (נוני) מוזס מתנהל כבר מינואר 2020.
קרב עם אוחנה
מנדלבליט כיהן תחת (יש שיגידו מעל) 5-6 שרי משפטים: איילת שקד, אמיר אוחנה, אבי ניסנקורן, (אופיר אקוניס), בני גנץ וגדעון סער. עם חלק הוא יסתדר יותר, עם חלק פחות, וזה בלשון המעטה.
התקופה הסוערת ביותר היה בעת כהונת אמיר אוחנה. שקד, שכיהנה כשרת משפטים, פוטרה על ידי נתניהו אחרי שהימין החדש לא עברה את אחוז החסימה, והח"כ היחסית זוטר עד אז, הפך לשר הבכיר. הם תקפו זה את זה, במרומז ובאופן ישיר, כמעט בכל נאום באותה תקופה, מיעטו להיפגש והרבו להתמעת.
העימות סוער ביותר ביניהם היה סביב מינוי פרקליט המדינה בתום כהונת שי ניצן. מנדלבליט דרש למנות במקומו את המשנה ליועמ"ש שלמה למברגר, אך אוחנה הודיע על מינוי המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן ארי-גינזברג, לממלאת מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט טען כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו". בג"ץ הקפיא את המינוי בצו ביניים וכעבור יומיים הודיעה בן ארי שהיא חוזרת בה מהסכמתה לקבל את התפקיד.
כחודש וחצי לאחר מכן, מינה אוחנה את דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט, אך לאחר המינוי הודיע מנדלבליט כי לא יתנגד באופן אקטיבי. לאחר שמינויו של אלדד פקע בתום שלושה חודשים, הודיע מנדלבליט שהוא עצמו ימלא את מקומו של פרקליט המדינה, אך נתקל בהתנגדותו של שר המשפטים שאמר שליועמ"ש אין סמכות למנות את עצמו לתפקיד ושמנכ"ל המשרד סיגל יעקבי תקבל את הסמכויות. אחרי שניסנקורן נכנס לתפקיד, הוא העביר את הסמכויות למנדלבליט, עד שהחליף אותו עמית איסמן כממלא מקום פרקליט המדינה ואז כמינוי קבוע.
"מנדבליט חטא לתפקידו ולאזרחי ישראל, פגע אנושות בדמוקרטיה ובשלטון החוק והיה עסוק בעיקר בביצור שלטונו ושלטונה של מערכת המשפט מול "יריביה" במערכת הדמוקרטית", תקף אתמול יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ'.
הקורונה
אחד האתגרים הקשים שבפניהם ניצב היה הטיפול המשפטי בהתמודדות הממשלות עם נגיף הקורונה. הממשלה נדרשה להפעיל כלים ייחודיים שלא הופעלו בעבר בתחום ההגנה על בריאות הציבור. את קבלת ההחלטות בתקופת הקורונה, כולל הייעוץ המשפטי למקבלי ההחלטות, הגדיר מנדלבליט כ"מלחמה לכל דבר ועניין. זאת הולכת להיות מלחמה של אי ודאות, וכולנו מקווים שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה".
אין אמון
סקר שמפרסם השבוע המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי עם סיום כהונתו של מנדלבליט, אמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה ירד ל-31%, הנתון הנמוך ביותר שנמדד. על פי הסקר שנערך על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי אמון הציבור ביועמ"ש הוא הנמוך ביותר שנמדד ועומד על 31% (ירידה מ-42% ב-2020 ובממוצע על עמד על 49% בכל המדידות הקודמות).
פילוח מידת האמון של הציבור היהודי, מעלה כי בעוד עד שנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים הייתה דומה, הרי שבשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים גדולים: במדידת 2020, לאחר החלטתו של ד"ר מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו, האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין. הפעם, גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשמאל.
מנדלבליט מסיים את הכהונה בגיל 58 בלבד, כך שמבחינתו אם ירצה, יוכל לכהן לאחר תקופת הצינון בת 18 החודשים כשופט בבית המשפט העליון במשך עשור. באוקטובר 2023 יפרשו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון. לא מופרך כלל, שאת המקום של אחת מהן, ימלא מנדלבליט.
לא יעזור לו כלום, הוא יזכר לדראון עולם, אדם כפוי טובה, גולם קם על יוצרו, תופר תיקים נגד ראש ממשלה שבחר בו שפל ונבזה