מה קרה שכל החילונים נזכרו לפתע להגן על שלמה פוקס?

נסיגה במתקפה? הלוואי. אתרי החדשות והתקשורת הטלוויזיונית הישראלית רשמו היום (ב') לראשונה נסיגה מפתיעה מגישתם המתלהמת בכל הנוגע ל'לחימה בהדרת הנשים' שהפכה ללחימת ראש בראש בציבור החרדי.

מובילי דעת הקהל בציבור החילוני נחלצו להגנת האברך 'שמואל פוקס' במפנה מפתיע ומוזר ביותר. "פוקס בכה: אני לא אמחל לה", "הוא לא התכוון למשמעות הקשה כפי שהיא מתקבלת אצל החילונים", אילו הם רק חלק מהמעטפה המחשידה לפתע סביב פוקס.

ראיון עם שלמה פוקס, האברך שנעצר בקו 49 לאחר שעמד על כך שההפרדה בקו תישמר, הוקלט עבור שני הגופים הנחשבים בתקשורת החילונית, ערוץ 2 ואתר ynet, ולשם שינוי, הוגש היום בשני המקומות בצורה כנה ואוהדת, בלא שנעשו בו סילופים והטעיות מכוונות, כמיטב המסורת החילונית בה נוכחנו למרבה הצער בשבועות האחרונים.

קרא עוד ב-JDN:

[postim]

למרות שכבר באותו היום שבו נעצר פוקס על לא עוול בכפו פורסמו בתקשורת החרדית עדויות של נוסעים באוטובוס כי פוקס כלל לא דיבר עם החיילת המתלוננת – מטלון, אלא עם חיילת אחרת, ולא נמצא הזמן להקשיב לדבריו של ה'נאשם', היום באופן פתאומי, שעה קלה לאחר התפוצצות פרשת הילדה החרדית מקו 4 בירושלים, פורסמו לפתע ראיונות אוהדים שניסו לטהר את שמו של פוקס דווקא בתקשורת החילונית.

כתב ערוץ 2 משה נוסבאום ואביעד גליקמן מווינט הביאו בפעם הראשונה (!) את העדויות שלמעשה ממוטטות את כל בניין התביעה ומצדיקות את דבריו של פוקס שמובאים כלשונם במעוזי ההסתה האנטי-חרדית: "היה כאן משהו מתוכנן מראש, והנה מצאו חיילת, מצאו אברך וזהו". מעניין.

רק עתה העלו אתרי התקשורת החילוניים את אי סבירותה של התביעה כמזימה תפורה מראש.

מבדיקת JDN עולה, כי סיפור התקיפה של הילדה החרדית בת האחת עשרה בקו 4 לגאולה בירושלים בידי צעיר חילוני, לא גירד את הכותרות המשמימות ביותר באף אחד מאמצעי התקשורת החילונית, מה שנוגד את התדמית שנבנתה להם אך לפני שבועיים, כאשר התייצבו ללא הבדלי מיקרופון או מסרטה ביפי נפש נאצל לצידה של נעמה מרגוליס, בת השמונה (או התשע?) מבית שמש, שגורם קיצוני בודד ירק עליה בשל 'חוסר צניעותה'. ואילו כאן, כאשר אוטובוס שלם שיתף פעולה עם התעללות ותקיפה של ילדה קטנה – לא נשמעה אף מילה, גם לא מפי חבר כנסת, כתב או שדרן.

בכתבה נוטפת אמפתיה ורחמים שעל רקע ההסתה הנוראה אי אפשר שלא להרים גבה ושתיים, צוטט פוקס אומר, "אני יושב משמונה בבוקר עד 12 בלילה יושב בבית כנסת ולומד. היא שומרת עליי? אני שומר עליה".

עקרונותיו של פוקס מובאים ללא סילוף או השמטה, וניתנת להם במה ללא הפרעה: "ואז ראיתי עם מי יש לי עסק, אז חזרתי ללימוד שלי ונהיה שקט, אבל אז שוב היא התחילה לצעוק: זה לא יעבור בשתיקה, החרדים האלה עושים מה שהם רוצים, אנחנו נעצור את זה. תקחו אותו למשטרה, תקחו אותו". כך פוקס.

האם מדובר כאן בניסיון מפוכח להנמיך את להבות ההסתה? האם מושכי החוטים העבירו את ההודעה: "תרגיעו"? או שמא מדובר רק בטקטיקה של מילוי הפריים-טיים בחמיקה אלגנטית מהנושא שהבעיר את שכונת קטמון המעורבת בירושלים?

שאלת JDN ל-ynet בנושא לא זכתה למענה.