הבחירות לתפקיד נשיא המדינה יתקיימו רק בחודש תמוז (בעוד למעלה משמונה חודשים), אך מאחורי הקלעים השטח בוער: לא פחות מחמישה מועמדים ניצבים על קו הזינוק, והשבוע, ניתן האות לפתיחת המרוץ באופן רשמי.
קרא עוד:
[postim]
שעה קלה לאחר שהתבררו התוצאות בפריימריז על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה, דיבר המנצח יצחק (בוז'י) הרצוג בפני תומכיו, ופנה לזקן המפלגה, ח"כ בנימין אליעזר, בחיבה גלויה: "פואד, המטה לרשותך, יש מירוץ עוד מעט, בקרוב נגיע לבית הנשיא לברך אותך".
ההתייחסות הפומבית של הרצוג לסוגיה, הציפה את הנושא הרוחש פעילות מאחורי הקלעים. המועמדים שיתמודדו לתפקיד, נכון להיום, הם: שר החוץ לשעבר, דוד לוי; יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ רובי ריבלין (המתמודד בפעם השניה לתפקיד); שר המשפטים לשעבר, ח"כ מאיר שטרית; יו"רית הכנסת לשעבר, דליה איציק; ושר הביטחון לשעבר, ח"כ פואד בן אליעזר.
הקרב המתנהל מאחורי הקלעים, מעסיק בשבועות האחרונים גם את הפוליטיקאים החרדיים, שנפגשו ביחד ולחוד, עם המועמדים ובאי כוחם. נראה כי מי שהיה עד לא מכבר בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד, ח"כ רובי ריבלין שהתמודד בסיבוב הקודם מול הנשיא פרס, איבד את סיכוייו בחודשים האחרונים, לאחר שחתול שחור עבר בינו לבין ראש הממשלה. היחסים המתוחים ביניהם הובילו גם להדחתו מתפקיד יו"ר הכנסת, וריבלין נאלץ לשבת, כמעט לבדו, כח"כ מן המניין מסיעת הליכוד בספסלי הקואליציה השוממים מח"כפשים, זאת למרות שקיבל את המקום השביעי בפריימריז של המפלגה.
התוצאות של הפריימריז לימדו את ריבלין כי הוא איבד את כוחו במוקד הכח המשמעותי ביותר שלו: ציבור המתנחלים. ריבלין, שבתקופת כהונתו כיו"ר הכנסת הקפיד לשמור על ממלכתיות, איבד את האהדה הגדולה אשר לה זכה במשך שנים מציבור המתנחלים, מה שהופך את סיכוייו להיבחר לנשיאות המדינה לקלושים עד בלתי קיימים. גם יחסיו עם ראש הממשלה ידעו ימים יפים יותר. בקדנציה האחרונה תקף ריבלין הצעות חוק מבית מדרשה של סיעת הליכוד, ואף הרגיז את רעיית ראש הממשלה כשאמר בפתח ישיבת קואליציה: "אצלי, אשתי לא ממנה אנשים".
האם ירוץ ללא תמיכתו הרשמית של הליכוד? סביר להניח שכן. יש לכך תקדימים פוליטיים, וריבלין יבנה על הקשרים האישיים שיצר עם לא מעט מחברי הבית. העובדה היא שההצבעה החשאית משחקת לטובתו, אך לנוכח ריבוי המועמדים – רבים הם הסיכויים שריבלין לא יעבור את משוכת הסיבוב הראשון ויגנוז לחלוטין את חלום הנשיאות.
>> הכל אישי
מועמד נוסף ששמו עולה ויורד בשנים האחרונות, הוא דוד לוי, מי שכיהן בעבר כשר החוץ, וצפוי ליהנות מתמיכת מפלגת השלטון. לוי, בן 74, פרש מהחיים הציבוריים לפני 15 שנה, ולהבדיל מאישים אחרים, הוא לא שב אפילו פעם אחת בכדי "להציל את המפלגה". נתניהו עשה לא מעט מאמצים בכדי לסמן שהוא רואה בלוי מועמד מועדף. לאחר פרישת כחלון, ביקר נתניהו בביתו של לוי בבית שאן, וסימן כי הוא מחויב לחלוטין לציבור המזרחי ולדגלים החשובים לו.
האינטרס של נתניהו, אם כך, ברור. נותר רק לתהות מה לליברמן ולמועמדות הזאת? במסגרת ההסכמות שבין הליכוד לישראל ביתנו, הוחלט שמבחינה תפעולית הסיעות יפעלו בנפרד, אבל יאחדו כוחות בשתי הצבעות – הבחירות ליושב ראש הכנסת והבחירות לנשיאות.
התשובה נמצאת ברמה האישית. בתו של לוי, אורלי אביקסיס, מכהנת כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, ראש המטה של ליברמן; שרון שלום, נשוי לבתו של לוי, ונראה שישראל ביתנו היא יותר משפחת לוי ביתנו, כך שהאינטרס של ליברמן למנות את האבא של המשפחה – ברור לכולם.
גם העובדה שליברמן, שעסוק בימים אלו בכבישת הקונצנזוס הישראלי, מבין שלוי מייצג את המזרחיות שכל כך חסרה לו, עשויה לתרום לא מעט להחלטה של ליברמן לתמוך במועמדותו.
מי שיכול פתאום לטרוף את הקלפים הוא בנימין (פואד) בן-אליעזר ממפלגת העבודה, זקן חברי הכנסת ומי שיכול להשיג קולות מכל סיעות הבית – אפילו את תמיכתו של נתניהו שעמו הוא מיודד. כרגע נדמה שהמשחק הוא בתוך הליכוד, אבל שנים של השקעה פוליטית מצדו של בכיר עסקני מפלגת העבודה יוכלו להפתיע את כולנו בקיץ הבא.
גם שמעון פרס עוד לא אמר את מילתו האחרונה: בחוק יסוד: נשיא המדינה נקבע כי תקופת כהונתו של הנשיא היא שבע שנים, וכי הוא אינו יכול להתמודד לכהונה נוספת – כדי למנוע מצב שבו נשיא מכהן ייאלץ לנהל קמפיין פוליטי. בשבועות האחרונים היה מי שניסה ליזום הצעת חוק שתאריך את כהונתו של פרס. הנשיא המכהן, למותר לציין, מדגיש להקפיד כי הוא לא עוסק בכך. ימים יגידו.
חברת הכנסת לשעבר דליה איציק כותבת בימים אלה ספר זיכרונות, אבל אי-אפשר לומר שהפוליטיקה מאחוריה. איציק, שכיהנה כיושבת ראש הכנסת לפני ריבלין, בהחלט רואה את עצמה כמועמדת לנשיאות. האם יהיה מאחוריה הכוח הפוליטי הדרוש? במערכת הפוליטית מטילים ספק, אבל מי ששוחחו איתה התרשמו כי היא מאמינה שיחסיה החמים עם חברי הכנסת יבואו לידי ביטוי במועד הבחירות, ושדווקא הריחוק שלה מהכנסת יוכל לעזור לה, כיוון שהוא יוריד מעל סדר היום משקעים ויריבויות ישנות. במפלגות החרדיות כבר קיבלו פניות מצידה של איציק, ולא שללו את הנושא על הסף.
>> השפעה מכרעת
בש"ס כך נראה עיקר ההתלבטות יהיה בין דוד לוי לפואד. ש"ס כמפלגה מזרחית תהיה מחויבת לתמוך במועמד מזרחי, ולוי נראה כאופציה מתאימה. יש לו את כל התכונות המתאימות: מזרחי, שומר מסורת, איש הפריפריה ובעל עבר מכובד. לנוכח ריבוי המועמדים, נראה שלעמדת המפלגות החרדיות תהיה השפעה מכרעת על זהות הנשיא הבא, וגישושים ראשוניים בין ראשי הסיעות כבר נערכים.
האם ישכילו המפלגות החרדיות לתמוך במועמד אחד ולקנות להם ידיד בבית הנשיא, או ששוב הסכסכנות והפלגנות ישתלטו על השיח? בעוד מעט פחות משמונה חודשים נקבל את התשובה.