הצעת החוק של ח"כ יואב בן-צור עברה היום את המשוכה האחרונה בדרכה למנוע את חילול הקודש ולהגן על כבוד בתי הכנסת, אלא שנציגי אסכולת המשפט העברי ביקשו לבטל את הצעת החוק מנימוקים… הלכתיים!
על פי ההצעה שביקש בן-צור לחוקק, יתוקן חוק ההוצאה לפועל כך שבמקרה והחייב הינו בית כנסת, מסגד או כנסיה, בנוסף לתשמישי הקדושה שפטורים מעיקול, לא יתאפשר לעקל מיטלטלין מבית התפילה לטובת גביית החוב בהוצל"פ.
בכדי למנוע מצב אבסורדי שבו אדם יבצע מלאכה עבור בית הכנסת והגבאים ינצלו את המצב החוקי ולא ישלמו לו, הסכימו יוזמי החוק להוסיף להצעת החוק תיקון שיאפשר לעקל ספר תורה למרות שהוא תשמיש קדושה, במקרה שבית הכנסת חייב כסף לסופר שכתב את ספר התורה, או למתקין מזגנים שנותר עבורו חוב בגין מזגן שהתקין בבית הכנסת, והוא יוכל לעקל את המזגנים. ח"כ יואב בן-צור הדגיש: "התייעצתי עם גדולי תורה שאישרו לי שראוי לבצע את התיקון".
כאן נכנסו תחת הקורה, נציגים משפטיים האמורים בעצם תפקידם להחדיר את חוקי וערכי משפט התורה לספר החוקים המדינתי, אלא שבמקרה דנן הם גילו למדנות מדהימה כדי לבטל את הצעת החוק.
קרא עוד:
[postim]
ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים ד"ר מיכאל ויגודה אמר כי "העיקרון ההלכתי קובע שחובה ואף מצווה לפרוע חוב, גם אם החוב כלפי ספק תשמישי קדושה לבית הכנסת. אין סיבה שבית הכנסת יחסה תחת ההגנה הקיימת היום בחוק. התיקון לחוק אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה" אמר ויגודה. גם נציג הלשכה המשפטית של הכנסת לתחום המשפט העברי עו"ד ירון אונגר טען כי ההצעה מנוגדת להלכה. לדבריו, אין יסוד הלכתי לאפשר עיקול של בעל המלאכה עבור חוב הנובע מהסחורה שהוא סיפק. כל הנושים נמצאים במעמד זהה. ולכן אם ניתן לעקל ציוד שסופק לבית הכנסת, ראוי שכל נושה יוכל לעקל, ולא רק הספק.
ח"כ אורי מקלב לא יכל להמשיך ולהבליג, ואמר: "אני לא מבין למה הניחו כיפה לראש הצעת החוק. אשמח לקבל חוות דעת הלכתית בכל הצעת חוק". מקלב תהה, "למה לא קיבלנו חו"ד בחוקים אחרים. האם העזתם לבוא לדיון ולצאת כנגד ארגוני הנשים שמדברים כאן כנגד ההלכה? מה קרה שדווקא בהצעה זו קיבלנו חו"ד הלכתית? המסמך שהוגש לנו אינו מסמך הלכתי, אלא סקירה של הלשכה משפטית ולא מעבר לכך. כל ההוצאה לפועל אינה לפי ההלכה! יתירה מזאת טען מקלב, לא רק שההוצל"פ מנוגד להלכה, אלא שזה גזל בידי ההוצאה לפועל. ולכן אסור לרכוש מוצרים מהוצאה לפועל. "אני לא פחות פוסק הלכה מהיושבים האחרים סביב השולחן", אמר מקלב.
אחר הדברים הסוערים, איש לא ידע להבחין האם הצעתו של ח"כ אוסמה סעדי כי "חשוב שנדע מה השריעה אומרת על הצעת החוק" היו ברצינות או בצחוק אירוני.
בסיכומו של דיון מורכב, אישרה וועדת החוקה חוק, ומשפט של הכנסת לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק האמורה. "התורה ציוותה שלא ניתן לעקל לבעל חוב רכוש בסיסי נצרך לאדם. רוב המוצרים שנמצאים בבית הכנסת, בדרך כלל נתרמו על ידי המתפללים. לא ראוי לעקל ריהוט לטובת חוב מים" אמר מגיש ההצעה, ח"כ בן-צור, והביע סיפוק על קידומה.
(אילוסטרציה: מרים אלסטר – פלאש 90)
