התכנון, החפירות, והאיום לבצע פיגוע • חקירת אדריכל הבריחה מהכלא

עדותו של אדריכל הבריחה מכלא גלבוע, מחמוד עארדה, מבכירי מחבלי הג'יהאד האסלאמי שבבתי הכלא בישראל מתפרסמת הערב (שלישי), קצת יותר מחודש אחרי הבריחה. לפי התמלילים בפורסמו ב'כאן חדשות', עארדה, שיזם, תכנן ופיקד על מבצע הבריחה מהכלא סיפר לחוקריו בשב"כ את פרטי התכנון ומדוע החליט לחפור את המנהרה דווקא עכשיו.

עארדה: "התחלתי לחפור ב-14.12.20. זה יום כמו שנולדתי בו מחדש. באותו יום היה 'טיפול שורש' – החיפוש הכי קשוח בכלא. עברתי לתא 5, שהיה קרוב יותר לחומת הכלא מהתא הקודם, ואז התחלתי לחפור".

חוקר: "איך הזזת את הבלטה?"

עארדה: "את השלב הזה עשיתי לבד. אמרתי לבחורים בתא שאני עושה מחבוא לטלפונים – והייתי מוציא את הבחורים מהתא בזמן החפירה. השארתי רק אחד מהם כשומר"

המחבל הוסיף לספר לחוקרים כי הקפיד לא לחפור את המנהרה באמצעות כפיות, משום שחשש שאחרי הבריחה, שב"ס ימנע משאר האסירים להשתמש בכפיות.

חוקר: "באילו כלים חפרת?"

עארדה: "לפני כמה זמן החליפו את הארונות בתאים לארונות ברזל. בזמן ההחלפה נפלה חתיכת ברזל בצורת משולש מפינת אחד הארונות. הסוהרים לא שמו לב. היה לי גם בורג לפריצת מתכת שמצאתי בחצר הכלא, הוא כמו סכין. השתמשתי באבן גדולה כפטיש, ובבורג כאזמל. השלב הראשון לקח כ-60 יום. ידעתי מה יש מתחת לתאים בגלל שבעבר ניסיתי לחפור מנהרה לבריחה מכלא שאטה"

חוקר: "יש לך ניסיון בחפירת מנהרות?"

עארדה: "חפרתי בכלא שאטה בשנת 2014 – ושם תפסו אותי. גם שם חפרתי מתחת לשירותים. אני כבר 15 שנה יודע שמתחת למקלחות בכל התאים הרצפה חלשה ואפשר לחפור מנהרה, אבל לא עשיתי כלום כי מצבנו היה טוב. היו אוניברסיטה, אוכל טוב, ביקורים ופלאפונים, והפוליטיקאים לא התערבו בחיי האסירים. רק כשהתנאים הורעו, התחלתי לחשוב על בריחה. תמיד אומרים שכל פוליטיקאי יהודי צריך להעניש את האסירים כדי להיבחר לכנסת"

חוקר: "לא פחדת שיתפסו אותך חופר את המנהרה?"

עארדה: "לא. מה היו עושים לי? היו מענישים אותי כמה שנים? אני גם ככה מאסר עולם. אין לי מה להפסיד"

חוקר: "מה היה האורך של המנהרה?"

עארדה: "לא יודע בדיוק, זחלנו על הבטן. אולי 25 מטרים. חפרנו מתחת לארבעה חדרים עד היציאה"

חוקר: "מתי סיימתם לחפור?"

עארדה: "יום לפני שברחנו"

חוקר: "איך ידעת שזה הסוף?"

עארדה: "ראיתי את השמש וכך הבנתי שזה הסוף"

עוד סיפר המחבל עארדה כי תכנן להשאיר מכתב בכלא, לפני הבריחה, אך לא הספיק. עארדה: "רציתי לכתוב שאני מצטער על כל הסוהרים ואנשי הסגל. הם מתנהגים טוב, אבל מבצעים הוראות של פוליטיקאים. רציתי לכתוב שאנחנו הולכים לרשות הפלסטינית ושלא יענישו את האסירים, כדי שלא ניאלץ לעשות משהו"

חוקר: "מה הכוונה ב'לעשות משהו'?"

עארדה: "פחדתי שניאלץ לבצע פיגועים אם יענישו את האסירים בבתי הכלא"

בליל הבריחה, עארדה היה האחרון להיכנס למנהרה מבין ששת הנמלטים. חוקר: "בזמן שחיכית לתור שלך, מישהו מהסוהרים עבר ליד התא?"

עארדה: "רק עברו במסדרון, אבל לא בדקו. הם האירו על התא בפנס, אבל לא חשדו במשהו"

הוא סיפר כי ידעו שיש מגדל שמירה ביציאה מפיר המנהרה, ובכל זאת – לקחו את הסיכון ונמלטו. חוקר: "לא פחדתם שבמגדל יהיה סוהר?"

עארדה: "ראינו שלפעמים יש שם סוהר ולפעמים לא. הייתה לנו תוכנית וזה לא השפיע עלינו"

בסופו של דבר, עארדה ושותפו יעקוב קאדרי הגיעו לנצרת. לדבריו, הם ניזונו מאוכל שמצאו באשפה ותכננו לעבוד בעיר עד שהמצב יירגע. אחר כך, תכננו להגיע לג'נין. כזכור, השניים היו הראשונים שנתפסו, חמישה ימים אחרי הבריחה.