הפרשן הפוליטי עמית סגל חושף בטורו השבועי המתפרסם היום (שישי) בעיתון ידיעות אחרונות כיצד הממשלה כמעט נפלה על ידי כך שהיא לא מצליחה להעביר את חוק התקציב, שכבר אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
לפי הדיווח, חבר הכנסת מאזן גנאים ממפלגת רע"מ, הנחשב לחוליה החלשה במפלגה והוא אינו מרוצה יותר מידי מהישיבה בקואליציה, הגיע לפני ההצבעה עם הצעה לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת.
גנאים, שכבר היה בעבר ראש העיר סחנין, ביקש לשוב לתפקיד – והגיש את ההצעה הבאה לחברי המפלגה הערבית שנותרה באופוזיציה: אצביע נגד התקציב, בתנאי שהמועמד מטעמכם לא יתמודד מולי לראשות העיר בבחירות הבאות.
ברשימה המשותפת ניסו להוציא לפועל את העסקה, אך המועמד התעקש כי הוא יתמודד שוב. בסופו של דבר, גנאים נכנס למליאה וברגע האחרון הצביע בעד התקציב. כותב עמית סגל: "גם בשנה הבאה יש הצבעה על התקציב, ותמיד תהיה לנו סכנין".
בכך, בחולשת הממשלה, מסביר הפרשן הפוליטי הבכיר מדוע במפלגות ה'ימין' שבקואליציה שותקים מול ההתנהלות הערבית, למעט של ח"כ מנסור עבאס שהוא כן התבטא השבוע בעד מדינה יהודית.
לדוגמה, ביום שלישי האחרון התראיין מזכ"ל מפלגתו אברהים חיג'אזי ל"כול אל־ערב" ואמר על המחבלים: "למה הם נמצאים בכלא הישראלי? הם עשו מעשה. האסיר הגן על הארץ שלו". בתחילת השבוע נפגש חבר הכנסת מאזן גנאיים עם מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית ראאד סלאח, מסית ידוע שזה עתה שוחרר. הוא הצטלם בגאווה לצד מי שהאשים את היהודים בהכנת לחם וגבינה מדמם של ילדים, ושניחם משפחת מחבל באומרו ש"הוא הצטרף לשאהידים".
כותב עמית סגל: "נפתלי בנט דמם, אביגדור ליברמן שתק, בני בגין הצליף בלשון הזהב שלו בבנימין נתניהו על נאום באנגלית, אבל שתק למראה השבחים בערבית. הם גיבורים על חלשים, לא על האצבע ה־61".
למה ניר אורבך שותק???(הוא אמר נראה אותם מבקרים אסירים ביטחוניים מה בדיוק רעד סלח?אסיר ביטחוני משוחרר…)
כי השוחד של התפקידים שונאת נתניהו מעביר אותם על דתם