לאחר כחמישה חודשים של הפסקה השיחות הלא-ישירות בין איראן לארצות הברית על חזרה להסכם הגרעין, התחדשו היום (שני) בווינה שבאוסטריה. האמריקאים מעוניינים שהשיחות, שנפתחו לראשונה באפריל והגיעו למבוי סתום בסוף יוני האחרון, צריכות להתחדש "בדיוק היכן שנעצרו" במשא ומתן שהופסק בסבב השיחות השישי שלו.
ההסכם בין איראן למעצמות נחתם לראשונה ב-2015 למורת רוחן של המדינות הנחשבות ליריבותיה של איראן – ישראל ומדינות במפרץ. במסגרת ההסכם התחייבה איראן לצמצם משמעותית את תוכנית הגרעין שלה ולפתוח אותה לפיקוח אדוק יותר מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כדי שהעולם יהיה בטוח שהיא אינה מתקרבת לפיתוח פצצה גרעינית. המעצמות הסירו בתמורה רוב הסנקציות הכבדות שהוטלו על משטר האייתולות וחנקו את הכלכלה האיראנית.
התפנית הגיעה באמצע 2018, אז הודיע נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ כי ארצו פורשת מההסכם שלדבריו היה גרוע ורק אפשר לאיראן לשקם את כלכלתה במקביל להמשך פעילות הטרור שלה ברחבי העולם.
שרי החוץ במהלך ההכרזה על תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת.
המעצמות האחרות שהיו חתומות על ההסכם – בריטניה, צרפת, גרמניה, סין ורוסיה – ניסו לשכנע את וושינגטון שלא לפרוש, אך ללא הועיל. בעקבות הפרישה של ארצות הברית, ב-2019 הודיעה איראן כי גם היא מתחילה להתיר בהדרגה את התחייבויותיה. כך החלו האיראנים לחזור באופן פומבי לפעילות הגרעינית שלהם, ולאחרונה אף החלהו להעשיר אורניום לשיעור של 60% – שיעור המקרב אותה מאוד לפיתוח של נשק גרעיני.
חוזרים לדון בהסכם מופר
כאמור, השיחות על האפשרות לחזרה להסכם הגרעין (JCPOA) התחדשו היום. זאת, כשברקע פרסום דוחות סבא"א המפרטים הפרות מצד איראן – הן של הסכם הגרעין והן של ה-NPT. בשני דו"חות שפרסמה סבא"א מפורטים ההפרות האיראניות – הדו"ח העיתי, המפרט בהרחבה הפרות איראניות של הסכם הגרעין, בדגש על המשך צבירת חומר מועשר לרמות גבוהות והמשך מניעת פיקוח ומעקב אחר צילומים שנאספים; ודו"ח המפרט סוגיות במחלוקת עם איראן על בסיס מה שנחשב כהפרה של ה-NPT, הכוללים אי-מתן הסברים לחומרים ולפעילויות שנחשפו בארבעה אתרים שלא הוצהרו לסוכנות. כמו כן פורסם ב'וול סטריט ג'ורנל' כי איראן חזרה לייצר צנטריפוגות מתקדמות במתקן קאראג', שהאיראנים טענו כי נפגע בפעולת חבלה ישראלית, ואשר סבא"א אינה מורשית להיכנס אליו.
על הרקע הזה הוזמן שוב מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, לשיחות עם ההנהגה האיראנית כדי לנסות ולהגיע מחדש לסיכומים על אודות שיתוף הפעולה שהופסק ברובו בפברואר האחרון. עד היום, מרבית ההסכמות שאותן גיבש גרוסי עם האיראנים לא מומשו, ועדיין השגתן הועילה לדחות פעם אחר פעם החלטת גינוי של מועצת הנגידים שהייתה עשויה להוות בסיס להעברת הנושא למועצת הביטחון ולטרפד את האפשרות לחידוש השיחות.
מה האיראנים רוצים?
בשלב זה לא ניתן להעריך האם האיראנים החליטו לחזור לשיחות בכוונה להגיע להסכם, או לחילופין, כדי להוכיח שוושינגטון אחראית לכישלון להשיגו. גורמים אירופים מדגישים כי גם לאחר סבב פגישות עם ראש צוות המשא ומתן החדש של איראן, עלי באקרי, לא ברורה להם עמדת הנהגת איראן החדשה הן לגבי התנהלות השיחות – האם תמשכנה מהנקודה שבה הופסקו, או שאיראן תבקש לפתוח מחדש סוגיות שכבר נדונו והוסכמו – והן לגבי עצם הרצון לחזור להסכם.
האיראנים מצדם אמנם מצהירים על עניינם לחזור להסכם, אך מהדלפות לתקשורת מסתמן כי את הסבב הקרוב איראן מתכוונת למקד בסוגיית ההסרה המלאה של הסנקציות – כולל אלה שהוטלו בעבר על יד ממשלי הנשיאים אובמה וטראמפ ואינן קשורות ישירות לסוגיית הגרעין – מבלי להתייחס כלל לנושאי תוכנית הגרעין.
טראמפ מכריז על נסיגת ארה"ב מההסכם ב-2018.
בתקשורת האיראנית הוצגו גם דרישות לאפשר לאיראן לוודא שאכן הסנקציות הוסרו עוד בטרם תידרש לנקוט צעדים שיסיגו לאחור את ההתקדמות בתוכנית הגרעין, וכן להתחייבות מהממשל האמריקאי כי ארצות הברית לא תפרוש לעולם מההסכם – דרישה שהייתה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות שהביאו להקפאת המשא ומתן ביולי.
במאמר שפרסמו חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (inss), סימה שיין ואלדד שביט, הם מנסים לנתח את מפת האינטרסים לקראת חידוש השיחות: "התרחיש הסביר לחודשים הקרובים הוא של היעדר הכרעה תוך שימור המעטפת הדיפלומטית של השיחות", אמרו החוקרים.
ההבנה שהסיכויים לכישלון השיחות רבים יותר מאשר האפשרות לגבש הבנות כבר מציפה בממשל ומחוצה לו רעיונות חלופיים, שספק אם הם ישימים. בין היתר, וושינגטון בחנה, גם מול ישראל, את הרעיון של הסכם ביניים, הרעיון כמובן נדחה על ידי הישראלים. למרות זאת, ממשלת ישראל בתקופת נפתלי בנט נוקטת בהימנעות מוויכוחים פומביים עם הממשל האמריקאי שמקדם לבנתיים מהלכים דיפלומטיים בלבד.
המרדף של ארה"ב אחרי הסכם
במכון למחקרי ביטחון לאומי (inss) הראו את מאמצי ממשל ביידן במטרה להניע מהלך דיפלומטי מול איראן. לפי המכון, הממשל האמריקאי קיים פעילות דיפלומטית אינטנסיבית לקראת חידוש השיחות במאמץ להפגין ככל האפשר אחדות דעים בינו לבין שותפותיו למשא ומתן ובינו לבין גורמים במזרח התיכון. במסגרת זו, קיים הנשיא ביידן בסוף אוקטובר ובשולי פסגת ה-20G מפגש עם מנהיגי צרפת, גרמניה ובריטניה, שהוקדש באופן חריג רק לדיון בסוגיית איראן.
הסוגיה האיראנית עלתה גם בשיחה בין הנשיא ביידן עם נשיא סין שי וכן בשיחות בין מנהל המשא ומתן האמריקאי, רוב מאלי, לבין גורמים רוסיים. פעילות דיפלומטית ענפה זו אכן הביאה את שותפותיה של וושינגטון להסכם הגרעין, וביניהן רוסיה, לקרוא לאיראן לחזור להסכם, ואף הניעה את שר החוץ של גרמניה, הייקו מאס, לקרוא לאיראן להמשיך את השיחות מהנקודה שבה הופסקו.
במקביל, שר החוץ הצרפתי, ז'אן איב לה דריאן הזהיר את איראן לבל תגיע לשיחות עם "עמדות מביכות". במקביל ביקר מאלי בישראל, בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות. ברקע המאמצים הדיפלומטיים, הממשל האמריקאי מקפיד להתנהל בזהירות מול איראן וֱבאמצע אוקטובר הוא אף נמנע מתגובה צבאית על תקיפה שביצעה איראן נגד בסיס אמריקאי באזור טנף שבסוריה.
מנגד, גם איראן משקיעה מאמצי הכנה דיפלומטיים ערב פתיחת השיחות: סגן שר החוץ האיראני וראש משלחתה לשיחות וינה קיים סבב שיחות במדינות אירופה, ומאמץ מיוחד משקיעה איראן בניסיון להבטיח כי רוסיה וסין יתמכו בעמדותיה כשבמסגרת זו קיים נשיא איראן שיחות עם מקביליו במוסקבה ובבייג'ינג. כמו כן, כבר מספר חודשים מתנהל דיאלוג בין איראן למדינות המפרץ ובימים הקרובים יקיים אחיו של יורש העצר האמראתי ויועצו לביטחון לאומי ביקור ראשון מסוגו בטהראן.
מפת האינטרסים
האינטרס האמריקאי נותר להשיג פתרון דיפלומטי שיבלום את ההתקדמות האיראנית בתוכנית הגרעין. זאת, לאחר שמהלכיה של טהראן בתחום העשרת האורניום לרמה גבוהה קיצרו מאד את לוח הזמנים שהנחה את הסכם הגרעין – שמירת איראן במרחק שנה מהחלטה לייצור כמות מספקת של חומר למתקן גרעיני.
מכלל העמדות שהשמיעו האיראנים לא ניתן להעריך האם המשטר החליט לחזור לשיחות וינה בכוונה אמיתית לנהל משא ומתן כדי להשיג בסופו הסכם שיחזיר את המצב לקדמותו על פי תנאי הסכם הגרעין משנת 2015, או לחילופין, שבטהראן כבר הוחלט שלא תהיה חזרה להסכם המקורי וההגעה לשיחות ווינה היא היענות ללחצים שהופעלו על טהראן ותכליתה להוכיח בסיומן שוושינגטון היא האשמה בכישלונן (הצפוי לכן מראש).
מכל מקום, איראן מגיעה לשיחות בתחושה ברורה שהצליחה לגבש מנופי לחץ, כך שהזמן פועל לטובתה. אמנם בניגוד לעבר, הממשל האמריקאי מגיע לשיחות לאחר שהצליח לגבש הבנה בזירה הבינלאומית, ובקרב מדינות המפרץ בפרט, כי חזרה להסכם הגרעין היא הפתרון המועדף, אך הוא משדר קוצר רוח וברור כי הוא מעוניין מאד להסיר את הנושא מסדר היום כדי להתפנות לעיסוק בסוגיות בוערות יותר מבחינתו.
שיין ושביט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (inss) העריכו שבנסיבות אלה, התרחיש הסביר לחודשים הקרובים הוא של היעדר הכרעה תוך שימור המעטפת הדיפלומטית של שיחות וינה. לאחר סבב השיחות הקרוב, כשהמשלחת האיראנית תציג את עמדותיה המקסימליסטיות ותערער על חלקים מההסכמות שהושגו בסבבי השיחות הקודמים, הצדדים ישובו לארצותיהם להתייעצויות והמשך המגעים יהיה בשנת 2022. מוערך כי תחלוף כחצי שנה טרם שניתן יהיה לקבוע האם יהיה טעם בהמשך השיחות.
מצב ביניים
ההבנה כי בנסיבות הנוכחיות הסיכויים לכישלון השיחות רבים יותר מאשר לאפשרות להגיע להבנות בדבר חזרה מלאה להסכם הגרעין כבר מציפה, בממשל ובקרב שותפים נוספים לדיאלוג עם איראן, רעיונות שונים, שלא ברור עד כמה הם ישימים, כדי להימנע מצורך לאמץ צעדים העלולים לחולל הסלמה ושיעילותם מוטלת בספק.
בין היתר, נמסר כי וושינגטון בחנה, כולל מול ישראל, רעיון להסכם ביניים – "פחות תמורת פחות" (less for less), שבמסגרתו איראן תקפיא את כל החריגות מהסכם הגרעין שביצעה (העשרת אורניום לרמה גבוהה, עיסוק באורניום מתכתי, העשרה בצנטריפוגות מתקדמות), וארצות הברית תאפשר בתמורה ייצוא נפט איראני ושחרור חלק מהכספים האיראניים המוקפאים מחוץ לאיראן. בשלב זה, איראן מתנגדת פומבית לרעיון.
