מי שמהווה את אחד המועמדים הבולטים בבחירות לנשיאות צרפת שייערכו ב־10 באפריל הקרוב, הוא אריק זמור, בן 63, יהודי, בן להורים שהיגרו מאלג’יריה.
בנובמבר האחרון הכריז על מועמדותו לנשיאות, עיתון 'מעריב ריאיין אותו ושאל אותו על יחסו למוסלמים, ליהודים בני דתו ועל תוכניותיו בשביל צרפת.
בימים האחרונים הטיל עליו בית המשפט בצרפת קנס של עשרת אלפים אירו לאחר שכינה את המהגרים הקטינים שנקלטו ללא משפחותיהם "רוצחים, שודדים וגנבים". בנוסף, הקהילה הפוליטית וכלל הציבור גינו אותו על הכרזתו כי "יש להוציא את התלמידים עם הצרכים המיוחדים למערכת חינוך נפרדת".
ראשי הקהילה היהודית בצרפת ואנשי רוח יהודים צרפתים, כמו הפילוסוף ברנאר־אנרי לוי, הביעו חשש שפעילותו והתבטאויותיו של זמור גורמות להתגברות האנטישמיות במדינה.
לדבריו, הוא רחוק מלשנוא מוסלמים ומדינות מוסלמיות. "אבי וסבי דיברו ערבית מצוינת", הוא מספר.
אתה נגד נשיאת סממנים דתיים ברשות הרבים, זה כולל גם חבישת כיפה? "כן. אנחנו לא נהגנו לחבוש כיפה ברחוב, והיום ממילא יהודים לא חובשים כיפה ברחוב, כדי שלא יתקיפו אותם".
"אני תומך בדבריו של הציר קלרמון־טונר באסיפה הלאומית אחרי המהפכה הצרפתית, 'עלינו לשלול הכל מהיהודים כאומה ולתת להם הכל כיחידים'", הוא מוסיף. "זה צריך להיות נכון גם כלפי המוסלמים".
לדבריו, "צרפת לא צריכה להיות תלויה באירופה". עם זאת, הוא לא מתנגד לשמירה על מסגרת אירופית לצרכיה של צרפת ריבונית. אבל לתפיסתו, הישיבות במוסדות האיחוד צריכות להתנהל בצרפתית. הוא עצמו אינו דובר אנגלית.
מדוע החלטת בגיל 63 להפוך לפוליטיקאי?
"אין לי שום אמביציות אישיות. אני לא מחפש תפקיד או משרה. היה לי מקצוע של עיתונאי פוליטי ועניין רב בספרות ובהיסטוריה. הופעתי בהצלחה בתקשורת. אני לא מחפש מקצוע חדש. למרות שאני בא ממשפחה ענייה, לא הייתי בדיוק בתחתית הסולם. החיים שלי בסדר גמור. אבל החיים של צרפת לא בסדר ".
מה יהיה יחסך למדינת ישראל אם תיבחר?
"לגבי מדיניות ישראל, עבורי זה פשוט. ישראל מגינה על עצמה ועל האינטרסים שלה, והיא צודקת בהחלט ויש לה הזכות לכך. לכל המדינות יש זכות להגן על האינטרסים שלהן, ולא אני יהיה זה שאמתח ביקורת על זכותה של ישראל ".