הירושלים קמו הבוקר לעיר לבנה, צחה משלג, הילדים בטח רצו לשק ולבננות בובות שלג מעוטרות וחגגו את החופש מהלימודים (לא ברור עדיין אם בגלל הסכסוכים במערכת החינוך או בגלל השלג, האם אין חופש חל על חופש?), מי שפחות נערך ותכנן את סדר יומו בילה כמה שעות בצירים התקועים, הבוגרים בוודאי זוכרים את הסערה שהתחוללה כאן אך לפני מספר שנים, המוגרים יותר זוכרים כנראה את הסערה שהייתה כאן לפני 30 שנה, והזקנים שבחבורה אולי אפילו זוכרים את הסערות שהתחוללו כאן לפני כ-70 שנה.
לטובת אלה שזוכרים פחות, וגם לאלה שזוכרים יותר, צללנו לארכיון השלג, וליקטנו לכם את סיפורם של ארבעת הסערות המרכזיות ביותר שהתרחשו כאן במאה האחרונה, והשגנו לכם גם צילומים נוסטלגיים משלג בשחרו לבן.
הסערה הגדולה ביותר
בשנת תשי"א (1950) אירע אירוע השלג המשמעותי ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות בשנת תר"ל (1870), אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. שלג ירד ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במחנות אוהלים.
בחודש טבת -תחילת ינואר, החלו מטחי ברד בתל אביב ומעט פתיתי שלג ירדו בגליל העליון ובהרי ירושלים. בט' שבט (27 בינואר), החל לרדת שלג בהרי הצפון ובירושלים. הוא אמנם נערם לגובה רב, אך הפשיר במהרה והותיר אחריו קור כבד. הקור התרחב לשאר הארץ ושלג החל לרדת גם בשומרון ובהרי יהודה. למחרת ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ ובתל אביב ירדו פתיתי שלג למשך דקות אחדות. ב-29 לחודש חזר לרדת שלג בחיפה וזה כיסה את מרבית העיר בלבן.
כשבוע מאוחר יותר, בי"ט-כ' שבט (6 וב-7 בפברואר), החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. גובהו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-65 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד, כמו כן ירד שלג בפתח תקווה, כפר סבא, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב וכן סביב הכנרת. בכ"א שבט הגיע השלג גם לים המלח, כאשר נערמו 8 סנטימטר של שלג.
רבים מילידי הארץ לא ראו כלל שלג עד אותו יום, וכמוהם גם רבבות עולים חדשים שהגיעו לארץ במסגרת העלייה ההמונית, ששהו בדיור עלוב במעברות וללא ציוד חורף ובגדים מתאימים. כמו כן דווח על שלג ביריחו, תופעה נדירה ביותר, ועל התמוטטות שרידי בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים.
האסון הגדול ביותר שגרם השלג הפתאומי אירע במחנה העולים בעין שמר, שם נהרגו ארבעה עולים כאשר תקרת חדר האוכל קרסה תחת כ-18 טון שלג. גם בירושלים במפעל ש. פרידמן לתנורים שבגבעת שאול, התמוטטה תקרת בית החרושת ואדם אחד נפצע קשה מאד.
זרם החשמל נותק במקומות רבים מאוד ומעל מחצית קווי הטלפון נותקו. התחבורה הציבורית בתוך הערים שותקה ובין הערים פעלה באופן חלקי בלבד. ה"מצור" על הערים ובפרט על מחנות העולים שבפרבריהן גרם למחסור של כמה ימים במזון ומצרכים חיוניים.
נזק נגרם גם לכלכלת הארץ, שהתבססה על חקלאות ובפרט על פרדסים שבהם קרסו אלפי עצים ופרי רב קפא והושחת באופן בלתי הפיך.
סערה של 11 ימים בלי שלג
כשנה לאחר מכן, בחודש טבת תשי"ב (דצמבר 1951) פקדה את ישראל סופת רוח וגשם חריגה בעוצמתה. הסופה, שנמשכה כ-11 ימים ברציפות, פגעה במרבית חלקי המדינה למעט הנגב הדרומי וגרמה להצפות נרחבות ולנזקים כבדים ברכוש. פגיעה קשה במיוחד נגרמה לעשרות מעברות עולים ברחבי המדינה וכן לעיר תל אביב-יפו, שכמה משכונותיה הוצפו.
הסערה החריגה החלה בד' טבת ונמשכה עד ט"ו טבת. הרוחות העזות שנשבו במהירויות של עד 80 קילומטר לשעה הפילו ועקרו ממקומם מאות אוהלים ומבני מגורים ארעיים במעברות, הפילו אלפי עצים, רעפי גגות, תריסים ולוחות מודעות וניתקו חוטי חשמל וטלפון בכל רחבי המדינה.
בתל אביב בלבד נפגעו יותר מ-2,000 קווי טלפון. עקב ההצפות ניזוקו ואף קרסו תחתיהם מבנים ביישובים הוותיקים ונותק לזמן ממושך קשר התחבורה לעשרות יישובים. דרכים נחסמו גם עקב נפילת עצים. אלפי תושבים פונו ממקומות מגוריהם.
בימים הראשונים לסערה נפגעו בעיקר הגליל, אזור המרכז, הרי יהודה וירושלים. משבת, ט' טבת ולאחריו, פגעה הסערה פגיעה קשה ביישובים רבים באזור המרכז ובתל אביב.
בחלק מהמקומות ירדו במשך יום אחד מ-5 ועד 20 אחוזים מכמות המשקעים השנתית הממוצעת בהם. השיא היה בראשון לציון, שבה ירדו ב-20 בדצמבר 174 מילימטר גשם. עד ה-24 בדצמבר ירדה ברחובות ובלוד כמות גשם העולה על הממוצע השנתי: ברחובות – 562 מילימטר (ממוצע שנתי 495) ובלוד 513 מילימטר (ממוצע שנתי 505). בתל אביב ירדה ב-12 ימי גשם רצופים עד 24 בדצמבר כמות גשם השקולה ל-75% מכמות הגשם השנתית הממוצעת בעיר.
בנוסף לנזקים במעברות בירושלים ובסביבתה הוצפו בעיר בימי הסערה מרתפים והיה צורך לשאוב את המים מתוכם ב פונו תושבים מבתים בשכונת מוסררה שיציבותם התערערה, ובתים אחדים שם אכן התמוטטו. שובשה גם תנועת הרכבת לעיר.
בשבת ט' טבת הוצפו הדרכים לרוב היישובים בנגב המערבי. הכביש בכניסה לבאר שבע קרס. גשר ואדי באר שבע הוצף במים במפלס של חצי מטר מעל גשר הכביש. כביש תל אביב-באר שבע הוצף ליד עקרון (היום – מזכרת בתיה) למחרת.
השנה הגשומה ביותר
חלפו 40 שנה עד לסערה המשמעותית הבאה, חורף תשנ"ב (1991-92) בישראל היה החורף הגשום ביותר בארץ ישראל ב-90 שנות מדידה באזור זה, וגם אחד הקרים באזור זה ממועד תחילת המדידות. במהלך חודשי החורף המרכזיים התחוללו ברחבי מדינת ישראל סערות שלוו בקור ובשלגים בעוצמה נדירה.
חודש דצמבר 1991 (טבת תשנ"ב) היה חודש דצמבר הגשום ביותר ברחבי הארץ מאז תחילת המדידות. במקומות רבים ברחבי הארץ הגיעו בחודש זה כמויות המשקעים מתחילת החורף לכמות השווה לממוצע הרב שנתי (במצטבר מאוקטובר). ברוב תחנות המדידה נמדדו מעל 300 מ"מ גשם, ובלטה בחריגותה תחנת המדידה חבצלת שליד רחובות, אשר בחודש זה בלבד ירדו בה 692 מ"מ גשם (יותר מהממוצע הרב שנתי כולו לתחנה זו). בנוסף הטמפרטורות במהלך החודש היו נמוכות באופן משמעותי מהממוצע.
בסערה שנמשכה מסוף נובמבר עד ל-3 בדצמבר התרחשו הצפות במקומות רבים, בין השאר בנחל אילון ובבקעת בית נטופה. כמויות המשקעים שנמדדו היו גבוהות מאוד – מעל 400 מ"מ שנמדדו במישור החוף המרכזי-דרומי. ובאזור צומת ביל"ו נמדדו בין כ"א כסלו עד- כ"ו טבת כ-900 מילימטר גשם.
עם הגעתו של אפיק הרום הגשמים התחדשו והשלימו בדצמבר 1991 כמויות גשם חודשיות חסרות תקדים לדצמבר ברבות מהתחנות בארץ ובפרט במרכזה.
בכ"ה טבת (1 ינואר) התחילה סערה נוספת, שלגים ירדו במקומות נמוכים: החל מ-200-300 מטר בצפון ובמרכז. שלגים ירדו במקומות הבאים: הר הגלבוע, נצרת, כרמיאל, גבעת המורה בעפולה, דימונה, ערד ועוד. בירושלים נערמו כ-30 ס"מ, בפסגות הגליל 75 ס"מ ובהר הנגב בין 10-20 ס"מ. פתיתי שלג שלא נערמו נצפו גם בחיפה, מישור החוף הצפוני ועמקי הצפון.
בדרום הארץ הרוחות הצפוניות מערביות נשאו את השלג עד הרי אילת. במישור החוף והשפלה ירד "ברד רך". לאחר מכן פקדה רמה סיבירית קפואה את ישראל והגשם חדל עד אמצע החודש, אז החלה מערכת ממושכת נוספת.
בח' שבט הוכרו 11 אזורים בארץ כמוכי אסון טבע, בעקבות הצפות שאירעו בהם. בכ"א שבט (26 בינואר) התחילה תקופת גשם ארוכה במיוחד של כשבועיים. חודש ינואר הסתיים כגשום מהרגיל באופן בולט וקר מאוד. מזג האוויר פגע ברשתות החשמל בערים רבות.
גם חודש פברואר היה חודש קיצוני מאוד מבחינת מזג האוויר והיה קר במידה ניכרת וגשום מאוד. במהלך החודש היה ריבוי של ימי גשם – מעל ל-20 ימי גשם בצפון ובמרכז. בעקבות כמויות המשקעים הרבים נפתח סכר דגניה בה' אדר א' (9 בפברואר) ו-250 מיליון קוב מים זרמו לנהר הירדן.
במהלך החודש היו אף 3 אירועי שלג, ביניהם 2 חריגים מאוד. השלג הראשון היה בר"ח אדר א' ונערם לכ-5 סנטימטרים.
בה'-ו' אדר א') היה אירוע שלג קיצוני מאוד בצפון ישראל. שלג זה היה חריג מאוד ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני (נמל חיפה, עכו, נהריה), עמק יזרעאל, עמק החולה, טבריה עילית, הגליל המערבי, ועוד. גם במרכז הארץ היו אירועים חריגים, כאשר אף ירד שלג ברעננה ובהרצליה, ואף היו תנאים לשלג בתל אביב אך הם הוחמצו עקב העדר משקעים במרכז, אך העיר התכסתה במעטה ברד לבן במקום. כן ירד שלג בערד, דימונה ומצפה רמון. בבאר שבע ירד שלג קל לכ-15 דקות, ואף בקדש ברנע זכו לשלג. גם לערבה ולהרי אילת השלג הגיע, ואף הצטבר לגובה של חצי מטר בחלק מהמקומות.
גם לקראת סוף החודש, הגיע גל חורפי במיוחד, שהביא שלג רב ברחבי הארץ. שלג כבד ירד בהרי הגליל ובירושלים. החזאים צפו שירד שלג בכל המקומות בארץ בגובה של כ-300 מטרים ומעלה מעל פני הים. כמו כן, סכר דגניה נפתח שוב, כדי להקדים תרופה למכה. בקריות אזורים שלמים הוצפו עקב גשמים עזים, ותושבים אף נזקקו לפינוי. החודש הסתיים באסון, כשקיר בבית קפה בירושלים קרס, והביא למותם של 22 אנשים, ופציעתם של עשרות.
הסערה האחרונה
לצעירים שביננו, הנה סופה שכולכם זוכרים היטב, שנת תשע"ד למעשה היא הייתה סופה בכל המזרח התיכון וכונתה בתקשורת העולמית סופת 'אלכסה'. היא התרחשה בין ז'-י"א טבת (10-14 בדצמבר 2013) בחלקו המערבי של המזרח התיכון. הסופה, הנדירה בעוצמתה יחסית לאזור, הייתה מלווה בירידת משקעים רבים ובטמפרטורות נמוכות הנחשבות לקיצוניות באזור. הסופה גרמה למספר הרוגים ולנזקים גדולים ברכוש במדינות האזור.
בישראל הסופה הכתה החל מיום חמישי ט' טבת בעיקר בצפון הרחוק, במזרח ובמרכז כולל ירושלים ויהודה ושומרון. בחלקו המרכזי והדרומי של הנגב ובערבה, היא כמעט לא הורגשה. בכפר סבא ירדו 303 מ"מ גשם בארבעת ימי הסופה, ובאזורי הארץ הגבוהים: ברמת הגולן, אזור גוש עציון, אריאל, הר חברון, הרי ירושלים ובכללו ירושלים ויהודה ושומרון ירד שלג. השלג נערם בירושלים לגובה של למעלה מ-50 סנטימטרים ובשכונות הגבוהות אף 70 סנטימטרים, בקריית ארבע נערם השלג לגובה של 80 סנטימטרים, ביישוב הר ברכה נערם שלג לגובה 90 סנטימטרים, ובגוש עציון נמדדו 120 ס"מ של שלג. מדידות גובה הערמות השלג שברו שיאי הערמות לאירועים קודמים בחודש דצמבר מאז 1879. גראופל (ברד רך) ירד בחלקים מגוש דן והשפלה. בהר הנגב לא ירד שלג משמעותי.
נזקים כבדים אירעו באזורי הארץ הגבוהים. השלג הכבד הוביל במהרה לחסימת צירי תנועה עירוניים ובין-עירוניים בדרום הר חברון, גוש עציון וירושלים, ולאחר מכן גם בבנימין, השומרון, הגליל העליון והחרמון. המשך ירידת השלג ועומקו הובילה לקשיים משמעותיים בפתיחת צירי התנועה ליישובים הרריים מבודדים. כל כבישי הגישה לירושלים ממערב (כבישים 1, 443 ו-375) נחסמו החל מערב ה-13 בדצמבר. מאות עד אלפי אנשים נלכדו ברכבם במבואות ירושלים, עקב חסימת הדרכים. חלק מאנשים אלו פונו למרכזי חירום שהוקמו במבשרת ציון, במחנה עופר ובבנייני האומה.
גם לאחר סיומה של הסערה נשארו חלק מהכבישים חסומים למספר ימים, בשל ההערמות הכבדה. חסימת חלק מהכבישים על ידי ערמות השלג שפולסו לצידי הכבישים ועצים שהתמוטטו הובילה לעומסי תנועה כבדים בירושלים בשבוע שלאחר הסערה. קרח הצטבר בלילות על חלק מהכבישים שפולסו, והביא לתאונות דרכים עקב החלקה ולחסימת חלק מהכבישים בשעות הלילה.
בחלק מהיישובים הושבתה מערכת אספקת המים עקב הפסקות החשמל וקפיאת המים בצינורות. במקומות רבים קרסה גם מערכת הטלפון הקווי בעקבות הפסקות חשמל וקריעת קווי טלפון עיליים, ובמספר מקומות גם מערכת התקשורת הסלולרית.
בפעם הראשונה זה שנים רבות צוותי החירום נזקקו לעזרתו של צה"ל, אשר שלח תגבורת באמצעות נגמ"שים של חיל הרפואה אשר היוו כוח פורץ לנזקקים בדרכים החסומות עקב השלג הרב.
במהלך ליל שבת י"א בטבת, לאחר שנסתיימה הסופה, נמדדו בהר בנטל ברמת הגולן 13.6°C מתחת לאפס – עשירית מעלה יותר משיא כל הזמנים בארץ ישראל, שנמדד בפברואר 1950. היישוב שנמדדה בו הטמפרטורה הנמוכה ביותר הוא קיבוץ מרום גולן ב-16 בדצמבר 2013 והיא 13.6°C מתחת ל-0.
בישראל נספו ארבעה אנשים עקב אירועי הסופה: גבר בן 36 מראשון לציון שנפל מסולם בעת שעלה לגג ביתו כדי לתקן דליפה, תינוק שנספה בעקבות שרפה שפרצה בחדרו מתנור חימום בלוד, ושני צעירים מרהט שטבעו בנחל צאלים. בנוסף, מתחילת הסערה הגיעו לבתי החולים יותר מ-40 איש עקב הרעלת פחמן חד-חמצני (CO), בעקבות שימוש בתנורי חימום המופעלים בעץ או תוצרי נפט, ללא אוורור מספק.
הסופה גרמה לנזקים ברכוש הנאמדים ביותר ממיליארד שקלים. בין היתר ניזוק בצורה קשה ענף החקלאות, שהנזקים בו נאמדים ביותר מ-100 מיליון שקלים. ראש עיריית ירושלים דאז, ניר ברקת, העריך שהנזק לירושלים הוא כ-290 מיליון ש"ח.
כתבה מעניינת ומושקעת! תודה רבה
יפה מאוד מעניין
כתבה נהדרת!החכמתי.תודה