מכה אחרי מכה, אנחנו שומעים בשבועות האחרונים משלל חברות במשק על עליית מחירים, לצד הבשורות הרעות מהממשלה שלא רק לא עושה דבר כדי לטפל ביוקר המחיה, אף מייקרת אותה בעצמה, כמעט ולא חולפת יממה בלי "בשורה" על התייקרות נוספת, לצד הבלחות של חדשות קצת טובות על חברות שדוחות או מוותרות על הפקעת המחירים.
לפי בדיקת שנעשתה על ידי 'חדשות 12', יותר מ-16 אלף שקל, זה הסכום שנדרש למשפחה ממוצעת בישראל בחודש כדי להתקיים וזה לא כולל את סעיף הדיור (יצוין, שמדובר בחישוב של משפחה ממוצעת בישראל. לפי הנתונים, משפחת כזאת כוללת 3.73 נפשות – תעשו את החשבון למשפחה חרדית ממועצת, שלפי האומדנים עומד על בין 6 ל-8 נפשות בממוצע למשפחה). לפי החישוב מדובר, ההוצאות החודשיות למשפחה בת ארבע נפשות עומדות לעלות בכ-700 שקל בחודש.
החלק של הממשלה
חלק מהעליות המחירים הן ביוזמת הממשלה, בשליטתה או לפחות בהשפעתה. למשל המסים החדשים על החד פעמי והשתייה המתוקה, שמגיעים בהחלטה ישירה של הממשלה ומשרד האוצר. יש דברים שהם אולי לא באופן רשמי באשמת הממשלה, כמו העלייה במחירי הדלק, אך באפשרותה לוותר על חלק מהמיסים המנופחים שמגיעים אליה מהשוק הנוזל השחור. גם את מחיר החשמל והארנונה הממשלה יכולה להוריד, אם היא רק מאוד תרצה, בסוף אלו גופים שבשליטתה.
מחיר החשמל עלה בלא פחות מ-5.7%, שיעור גבוה משמעותית מזה שעליו הצהירה רשות החשמל לפני כחודש. לטענת הרשות, הגורם לעלייה הינו הזינוק במחירי הפחם העולמי שלא פסק גם במהלך חודש ינואר.
מחיר הדלק עלה לאחרונה בלא פחות מ-34 אגורות לליטר, ויגיע למחיר של 6.71 שקלים לליטר. אמנם הסיבה לשינוי במחיר הדלק היא השינוי במחיר העולמי, אך משום שהרכיב המרכזי ביותר במחיר הוא מס, רבים קוראים לשר האוצר לפעול כמו ב-2011 ולהפחית את שיעור המס המוטל על מוצר זה כדי למתן את העלייה. כרגע באוצר לא דנים באפשרות הזו. חברי וועדת הכספים מטעם 'יש עתיד', מרכז הקואליציה ח"כ ולדימיר בליאק וח"כ נירה שפק, הודיעו כי הם דורשים ממשרד האוצר להוריד מס בלו על הדלק. השניים אף איימו להספיק להצביע עם הקואליציה בוועדת הכספים אם זה לא יקרה. "זו העת לממשלה לקבל החלטות אמיצות ולסייע לציבור", אמר בליאק.
הארנונה עלתה בשנה האחרונה בלפחות 2% ברוב הערים בארץ, דבר שהוסיף עלייה של עשרות שקלים לחשבון השוטף. כשנודע על העלייה בחשבון הארנונה משרד הפנים הסיר אחריות מהנושא והסביר כי "שיעור העדכון האוטומטי השנתי קבוע בחוק ההסדרים, נסמך על נתוני הלמ"ס ואינו נתון לשיקול דעת של שר הפנים". תירוצים יפים, אבל כשרוצים, הכל אפשרי.
העלייה המדאיגה ביותר, אולי אף המזעזעת ביותר, היא במחירי התרופות. על זה כבר אין ויכוח שלא מדובר במתרות. שם אי אפשר להגיד לחולה לעשות חרם צרכנים. והדבר נעשה באישור משרד הבריאות אישר. המשרד, בראשות שר הבריאות ניצן הורוביץ, אישר את התייקרותן של יותר מ-60 תרופות ללא מרשם שכבר בזמן הקרוב צפויות להתעדכן המחיר הרשמי שלהן. מחירו של אפוטלגין קטן (21 קפסולות) צפוי לזנק מ-22.5 שקלים ל-25.5 שקלים. מחירו של אופטלגין גדול (50 קפסולות) צפוי לעלות מ-49.5 שקלים ל-55.5 שקלים. מחירו של פראמול (50 כדורים) צפוי לעלות מ-25 שקלים ל-28 שקלים. גם פראמול טרגט (להקלה במיגרנה) צפוי לעלות מ-46.5 שקלים ל-48.66 שקלים. כך גם מחירו של סירופ קאפקס להקלה בשיעול של חברת לייף צפוי לעלות – מ-32.5 שקלים ל-35 שקלים.
עד גזירה על הציבור שצפויה לנחות מהשלטון בקרוב, אולי, היא הרחבת מס השקיות. על שולחן נשיאות הכנסת הונחה לאחרונה הצעת חוק, שמבקשת לצמצם עוד יותר את השימוש בשקיות שבהן משתמשים ברשתות המזון והקמעונאות, ולחייב את בצרכן בתשלום נוסף עליהן. חברי הכנסת מבקשים להרחיב את הצעת החוק, כך שחיוב על שקיות ניילון יחול על כל החנויות במשק (צעצועים, ביגוד וכו'), ולא רק על רשתות המזון. עוד מבקשים הח"כים להרחיב את החוק ולדרוש תשלום גם עבור שקיות עבות יותר, שלא נכללו עד היום בחוק ושיש רשתות המשתמשות בהן. בנוסף, הח"כים מבקשים להרחיב את הגבייה גם לשקיות דקות שיש להן נגיעה ישירה למזון, שמחולקות נכון להיום חינם במחלקות הבשר והדגים.
עלייה נוספת שמתוכננת בקרוב, שנדחתה בינתיים, היא במחירי התחבורה הציבורית, שגם משמשים בעיקר את השכבות החלשות יחסית בחברה. מחירי התחבורה הציבורית היו אמורים לזנק בכ-8.7%. אם מחירי הנפט בעולם יתייקרו עוד, העלאת המחירים בתחבורה הציבורית עלולה להגיע אף לכ-10%.
החלק של החברות
האחרונה, נכון לשעת כתיבת השורות, להודיע על העלאת מחירים היא יצרנית המשקאות "טמפו" שתייקר את המוצרים בין ארבעה לחמישה אחוזים, וביניהם המשקאות סודה ובירה. טוב, מקסימום תסתדרו בלי הבועות במים, תנחומי לחובבי הסודה.
יבואנית המזון "דיפלומט" הודיעה לרשתות השיווק על עליות במחירים של לפחות 4% וב-14% לכל היותר. בין היתר מדובר על טונה בשימורים, קטשופ ואפילו קורנפלקס. טונה סטראקיסט צפוי לעלות ב-4.4%; של קטשופ היינץ ב-4.5%; של דגני בוקר "קלוגס" ב-6% – התייקרות זהה לשל עוגיות "לוטוס" הפופולריות; מחיר חבילת צ'יפס מסוג פרינגלס יעלה ב-7%; ומחיר של רומו פסטה יעלה בלא פחות מ-14% – ההתייקרות הגבוהה ביותר. בהמשך מנכ"ל דיפלומט גבי וימן הודיע כי החברה תדחה את עליות המחירים עליהן הכריזה עד פסח.
גם אסם, שתיכננה לייקר את מוצריה ב-3%-7% והודיעה על כך לרשתות המזון, חזרה בהמשך, תחילה בדחייה עד פסח ובהמשך בביטול מוחלט. בין עדכוני המחירים שנמסרו לרשתות, ובוטלו כאמור: קטשופ יתייקר ב-6.1%, הבמבה ב-4.6%, קפה טייסטר צ'ויס ב-6.2%, פסטה פרפקטו ב-7%.
גם חברת סנו שהיתה מהחברות הראשונות להעלות מחירים הודיעה שחזרה בה בעקבות פניית שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר האוצר אביגדור ליברמן. סנו הודיעה בנובמבר כי תייקר את מוצריה בשיעור ניכר. בין היתר: תבניות אפייה יתייקרו בלמעלה מ-20%, מרכך כביסה מרוכז סנו מקסימה יתייקר ב-12%, נייר טואלט ב-12%, מגבות נייר סנו סושי יתייקרו ב-14% ויתייקרו גם מוצרי קרליין כיף וכך גם מאות פריטים מתוצרת החברה שנחשבת ליצרנית מוצרי הניקיון הגדולה בישראל.
חברת "שסטוביץ", אחת היבואניות הגדולות במשק שמייבאת את קולגייט, מאסטר שף וברילה, הודיעה לאחר פגישה עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי שהיא דוחה את עליית המחירים. בהודעה מטעם משרד הכלכלה נמסר כי החברה הודיעה כי הם ישעו את עליית המחירים במותג מאסטר שף וכן בכל מוצרי הטואלטיקה המיובאים על ידי החברה עד לאחר פסח. כמו כן שסטוביץ תפעל מול חברת ברילה העולמית על-מנת לקבל הקלות שיועברו ישירות לצרכנים.
בפועל, כאמור רוב החברות הודיעו על השהיית או ביטול עליית המחירים, אחרי התגובות הזועמות של הצרכנים שאיימו לפגוע להם בהכנסות העתק (לפי דו"ח הכלכלנית הראשית באוצר, בין השנים 2009-2019 צברו עשר יבואניות המזון הגדולות רווח כולל של 6.6 מיליארד שקל). כעת התהייה מה יצליח לגרום גם לממשלה לדחוף את ידה קצת פחות עמוק לכיס שלנו.
