תמיד יהיה אדם שקרוב אל ילד מוגבל שאוהב אותו, שואף לגאול אותו ממצבו וחוצב דרכים בכדי לעשות זאת. אם לא יתן לרופאים ולאנשי מקצוע אחרים ליאש אותו, ויוסיף להאמין שקשייו של הילד זמניים והפיכים - הוא יראה פירות בעמל העל-אנושי שישקיע
אני זוכרת ליל שמחת תורה, כשגב' אחת בבית הכנסת חיבקה אותה והחמיאה לי עליה, ונכנסתי לסוכה הריקה שבחצר בית הכנסת (סוכה של ליל שמחת תורה תמיד צובטת בלב...) ובכיתי כמו ילדה • יהודית בלוי, מספרת על הילדה הדחויה שלה
עם כל ילד שעבדתי יצאתי מנקודה של אמון חזק ביכולות של הילד לגבור על הקשיים שלו ובידיעה שהקשיים הנוכחיים נובעים ממחסום כלשהו • יהודית בלוי, מסבירה כיצד ייסדה את שיטת "עיגולי תגליות"
במסגרות החינוך מיוחד הקונבנציונליות, נוצר אלמנט של בידוד הילד, לצורך קידומו. ככל שרמת קשייו גבוהה יותר, כך הבידוד רב יותר. מנגד, בעבודה שאנו עושים בגן אנחנו נותנים לילד את כל הדרוש לו בכדי להתקדם - מתוך חיבור מלא למעגל של ילדים נורמטיביים