מסמכים נדירים חושפים הצצה לחיי היהודים באפגניסטן • צפו

הספרייה הלאומית רכשה לאחרונה אוסף יחיד במינו של מה שקרוי "הגניזה האפגנית", והוא מצטרף לאוסף קטן יותר של אותה גניזה שהספרייה רכשה לפני כשנתיים.

מדובר בכ-250 מסמכים, בעיקר מן המאה ה-11 וכמה מהמאה ה-12 ומהמחצית הראשונה של המאה ה-13, אז החלה הפלישה המונגולית. מסמכים אלו לא היו ידועים עד כה למחקר ההיסטורי, וחוקרים מעריכים שהאוצרות שיימצאו לבטח בין המגילות והמסמכים האלו יחוללו מהפכה בידע הקיים אודות הקהילה היהודית, ויאפשרו הצצה נדירה במינה לתרבויות העשירות של פרס ואפגניסטן לפני הכיבוש המונגולי.

רובם של הטקסטים שנרכשו נכתבו על ידי סוחרים יהודים ומוסלמים שחיו באזור שנמצא היום באפגניסטן, בתקופה שקדמה לחורבן שהשיתו צבאות המונגולים בשנת 1220 בהנהגתו של ג'ינגס חאן. המסמכים מאירים באור חדש על שלל עצום של נושאים שהיו עד כה בגדר תעלומה: התרבויות המוסלמיות העשירות של פרס ואפגניסטן, חייהם של בני הקהילה היהודית על דרך המשי ועוד. המסמכים מספקים גם הצצה חסרת תקדים לחיי היום-יום, ליחסים החברתיים ולרזי הכלכלה היהודית של אותה תקופה באותו האזור.

רבים מהמסמכים שייכים לדמויות מפתח ממשפחת הסוחרים היהודית-אפגנית שבראשה עמד כנראה אבו נאסר, אשר פעלה במאה ה-11 במרכזה של אפגניסטן. קטע נוסף ממסכת עבודה זרה מהמשנה מהווה את העדות המוקדמת ביותר לקיומה של הספרות התורנית באזורי דוברי פרסית ממזרח למרכז הרבני הגדול בבבל.

האוסף כולל כתבים בפרסית, ערבית, ארמית ופרסית-יהודית, ומכיל מסמכים משפטיים מקומיים, ספרי תיאולוגיה ודת, כרונולוגיות היסטוריות ופסוקים מן התנ"ך. "מדובר במציאה מרשימה ביותר הנוגעת לחייהם ולתרבותם של יהודים מן החלק הזה של העולם", מסביר פרופ' חגי בן-שמאי, מומחה בעל שם עולמי ליהדות ארצות האסלאם.

לדבריו, חשיבותם של המסמכים רבה מאוד, כיוון שעד עכשיו לא היו עדויות כתובות ומקורות ראשוניים על היהודים ועל חייהם באזור זה ששלטו בו שושלות מקומיות, איראניות ותורכיות. גם העדויות ממקורות ספרותיים דלות ביותר. באזור שבו התגלו התעודות עבר אחד מנתיבי המסחר העיקריים של "דרך המשי" בין המזרח הרחוק לאירופה, והתעודות אכן מעידות על תחומי מסחר רבים ומגוונים שהתנהלו באזור זה.

לדברי מנכ"ל הספרייה הלאומית, אורן ויינברג, "הגניזה האפגנית" תשתלב באוסף היהדות של הספרייה – האוסף הגדול בתחומו בעולם, ובנוסף תרחיב משמעותית את אוסף האסלאם והמזרח התיכון שברשות הספרייה. רכישת "הגניזה האפגנית" התאפשרה הודות לתרומה מיוחדת שקיבלה הספרייה הלאומית מקרן דווידסון ומקרן חיים וחנה סלומון בתרומת בִתה נעמי סלומון ז"ל, ובימים אלה פועלת הספרייה להעלאת החומר לרשת על מנת שחוקרים והציבור הרחב יוכלו לעיין בו מכל מקום.

הצצה ראשונית ונדירה לספרי הקודש:

משניות סדר נזיקין:

ניכר שהמחבר של ספר המשנה המדובר העריך היטב את הנייר שעמד לרשותו: בכתב צפוף (ועם זאת, בהיר להפליא) העתיק המחבר את סדר נזיקין מתוך המשנה העוסק בעבודה זרה. המחבר הפריד בין משפט אחד למשנהו בסימן נקודתיים, ככל הנראה משתי סיבות: ראשית, מדובר בסגנון מקראי מוכר; שנית, זוהי דרך יעילה לנצל כמה שיותר מהדף עליו כתב.

הפטרות (ויקרא-במדבר):

בין המסמכים שרכשה הספרייה הלאומית מתוך "הגניזה האפגנית" נמצאות שתי הפטרות הלקוחות מירמיהו י"ז (צמד הדפים הראשון) ומזכריה ב' (צמד הדפים השני). המעניין הוא שבסוף כל פסוק מופיע תרגומו בארמית. מה ניתן ללמוד מכך על ידיעת השפה העברית בקרב חברי הקהילה היהודית-אפגנית בין המאות ה-11 וה-13?

משלי כ"ב-כ"ג:

לא הרבה שרד מדף הנייר הזה, בן כמעט אלף שנה, ובכל זאת, נוכל לזהות שמדובר בהעתקה של ספר משלי (פרקים כ"ב-כ"ג).

סידור תפילות שבת:

מה שמעניין בסידור תפילות שבת הזה, הוא הדף הראשון המוצג: תפילת הקידוש לשבת מסתיימת בנוסח מיוחד, הלקוח דווקא מספר נחמיה ט' פסוק י"ד: "וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעַתָ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ". מדובר בסיום חריג ביותר, המהווה דוגמה לשינוי קטן אך משמעותי שנמצא בסידור התפילות של בני הקהילה האפגנית בין המאות ה-11 ה-13.

פירוש התורה בפרסית יהודית (ויקרא יא):

הקלף המוצג כאן נכתב בפרסית יהודית (פרסית הכתובה באותיות עבריות), והוא מכיל את הפירוש ששרד לפסוקים כ"א-כ"ב מתוך ויקרא י"א. הפסוקים ששרדו את פגעי הזמן הם חלק מדיון הלכתי על נושא השחיטה הכשרה. רוב הכתיבה דהויה ופגומה, וניתן לפענח לצערנו רק מילים בודדות.

בהחלט מרגש לקבל דרישת שלום מהעבר היהודי המפואר של הקהילה באפגניסטן.

תמונות המסמכים מתוך האתר הרשמי של הספרייה הלאומית.