פעם ישבו אדמו"ר הזקן בעל התניא וחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, להתוועדות. בהתוועדות אמר אדמו"ר הזקן "לחיים!" ואיחל לשאר בני החבורה, "יהי רצון שה' יתברך יעזור לנו בגשמיות וברוחניות".
"מדוע מקדים אתה את הגשמיות לרוחניות?", שאלו אותו. השיב אדמו"ר הזקן: "הרי גם יעקב אבינו הקדים גשמיות לרוחניות, באמרו: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש", גשמיות, ורק אחר כך אמר: "והיה ה' לי לאלקים", רוחניות".
"נו, כיצד משווה אתה?!", ניסו חבריו להשיב לו על טענתו. "הלא מדובר ב"גשמיות" מסוג אחר לגמרי, "גשמיות" של יעקב אבינו…".
"נו, הלא מדובר גם ב"רוחניות" של יעקב אבינו!", השיב להם אדמו"ר הזקן באותה מטבע לשון. "מסכים אני עימכם כי הגשמיות שלו שונה משלנו, אך ברור ומובן כי אפילו אצל יעקב אבינו הרוחניות שלו גבוהה מהגשמיות, ולמרות זאת הוא בחר להקדים את הגשמיות לרוחניות!…".
פרשת השבוע פרשת בראשית פותחת בסיפור בריאת העולם, רש"י מסביר שהתורה בחרה לפתוח בסיפור הבריאה כדי שאם יבואו אומות העולם ויאשימו אותנו בכיבוש ארץ ישראל נגיד להם "כל הארץ של הקב"ה הוא ברא את העולם ברצונו נתן להם את הארץ וברצונו לקחה מהם ונתנה לנו".
אבל עדיין לא מובן למה שהתורה תשנה את הסדר רק כדי לענות על שאלה של אומות העולם? מוסבר בתורת החסידות שהתשובה שהתורה נותנת היא לא רק לאומות העולם אלא גם לעם ישראל עצמם.
תחומי החיים של יהודי מתחלקים לשניים תחומי הקדושה שזה התפילות, לימוד תורה וקיום מצוות ותחומי החולין, האוכל, השינה, העיסוק בפרנסה וכו', התורה דורשת מאיתנו שגם עיסוקי החולין שלנו יהיה בצורה יהודית כפי שתורה מלמדת אותנו וכאן יכול לבוא הגוי אשר בקרבנו ולטעון "לסטים אתם" למה אתם כובשים חלקים שאינם שייכים לכם, תתעסקו במצוות בצורה רוחנית אבל כשאתם בעניני העולם שימו את הרוחניות בצד.
על זה באה התשובה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" הקב"ה ברא את העולם והוא רוצה שגם חיי החומר שלנו יהיו מחוברים לרוח, שגם ביום יום שלנו נכניס קדושה ושכל אחד שיצפה בנו יגיד זה יהודי שאוכל, זה יהודי שמטייל וזה יהודי שעושה משא ומתן באמונה.
יהי רצון שנזכה לנצח את אויבנו הפנימיים ברוחניות ובזכות זה נזכה לקיום הפסוק "ונתתי שלום בארץ" שניפטר מכל אויבנו ונזכה לשלום ושלווה בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
