על פי יוזמתו של הנשיא שי ג'ינפינג לצמצום הפערים בחברה, הכריזה סין מלחמה על תכנים שנחשבים בעיניה למפגיני "עושר מנקר עיניים". בהיערכותו לכהונה שלישית בתפקיד ג'ינפינג מציג עצמו כמנהיג עממי שמנהל קרב נגד בעלי אינטרסים.
כך אילצו הרשויות את ענקיות הטכנולוגיה בסין להצהיר על נאמנות ולתרום סכומים גדולים — באמצעות רגולציה פיננסית; אילי הון נעצרו והואשמו בשחיתות; חשבונות ברשתות חברתיות אולצו להוריד תכנים שמדגישים את הפערים בין המעמדות במדינה.
"אנחנו ננקוט אמצעים נגד הפלטפורמות האינטרנטיות, והן יחושו שחרב תלויה מעל לראשיהן", אמר ז'אנג יונגג'ון, בכיר במנהלת הסייבר של סין.
השלטון בסין לא פרסם הגדרה ברורה למה שעשוי להיחשב להפגנת עושר או ניקור עיניים. העיקרון המנחה אותן הוא "מה שייראה לנו". "מה שקובע הוא השפעת התוכן", אומר ז'אנג, "האם הפצתו תשמש השראה לציבור להקפיד על בריאות, להיות שאפתנים ולעבוד קשה כדי לחיות חיים יפים, או שהיא תפנה לחשקים הוולגריים שלו?"
הפערים הכלכליים בסין עצומים. לפי נתוני מכון המחקר "קרדיט סוויס", 31% מההון בסין מצויים בידי 1% מהאוכלוסייה. מגפת הקורונה הבליטה את הפערים יותר מבכל זמן אחר — העשירים חזרו לפזר הון תועפות על מוצרי יוקרה, בשעה ששאר הסינים המשיכו להיאבק על קיומם.
אם לא יינקטו פעולות לצמצום הפערים במדינה, ייתכן שהדבר יסכן את השליטה המוחלטת כמעט של ההנהגה, הנשענת על הבטחות של רווחה כלכלית.
אבל מהמאבק התקשורתי בהפגנת העושר — שמכוון לביטוי החיצוני של הממון ולא לעושר עצמו — אפשר ללמוד עד כמה שי ירחיק לכת בהתבטאויותיו. למרות כוחו העצום, מעולם הוא לא נקט שיטות שעלולות לגרום לו לאבד את אהדת מעמד הביניים והאליטות, שרבים מהם מטפחים קשרים עם המפלגה. עד כה הוא נמנע מהטלת מסי רכוש ומס ירושה, וזכויות העובדים עודן מעטות.
"הוא מנסה לפייס את הציבור שכועס על כל מיני אנשים, בלי לפגוע פגיעה של ממש בנתח של איש מהם — לפחות בשלב זה", אומר ז'אנג ג'ון, מרצה בסיטי יוניברסיטי בהונג קונג ומומחה בפוליטיקה מעמדית בסין.
