כתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון ניו יורק טיימס מדברת על האיסור לעקור עץ פרי.
קרא עוד:
[postim]
בכתבה סופר על ר' ישעיה ווידר, יהודי חרדי המתגורר בבורו פארק שהחליט להרוס את דירתו ולבנותה מחדש. במהלך התכנון גילה ר' ישעיה כי במידה וירצה לבנות מחדש יאלץ לעקור עץ פרי שעומד בגינתו.
ר' ישעיה כמובן הלך להיוועץ ברבו בשאלה מה עליו לעשות? רבו הורה לו לבנות את הבית אך במקום לעקור את העץ – להקיף אותו ולהשאירו במקומו. וכך הוא עשה.
ר' ישעיה סיפר כי עלות הבנייה גדלה ב 100,000 $ בעקבות הצורך להקיף את העץ במקום לעקור אותו, אך כשזה מגיע להלכה, אין קיצורי דרך.
עוד נכתב שם, כי האיסור לעקור עץ קיים בכל מקום ללא שינוי בין עיר לעיר, ובכל מקום שנתקלים בבעיה זו מוצאים פתרון הלכתי שיאפשר להשאיר את העץ במקומו.
גם בחנות bakery בבורו פארק ניתן לראות עץ בתוך החנות שהוקף בזכוכית, למרות שאם היו עוקרים אותו החנות הייתה גדולה הרבה יותר.
בעל החנות הסביר לכתב העיתון כי כשקנה את החנות לא ידע שיש עץ בחנות שיפריע לו בבנייה, ולמרות זאת בנה את החנות עם שטח קטן יותר, העיקר לא לעבור על ההלכה.
כידוע, איסור עקירת עץ פרי מופיע בדברים פרק כ': "לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות". האיסור אינו רק לגבי העקירה אלא מתייחס גם להמתת העץ בעקיפין ע"י ייבוש אמת המים בסביבתו.
וכאשר עוקרים עץ פרי שלא כדין, מתעורר צער בכל העולם. כפי שנכתב בפרקי דר' אליעזר, שבשעה שעוקרים עץ פרי שעושה פירות, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, אלא שאין קולו נשמע.
צילומים: אלכסנדר רפפורט JDN
