בהכרזתו כי בשבועות הקרובים ייקבע אם הולכים לחוק גיוס או לבחירות ניסה נתניהו לקצור כמה הישגים במשפט אחד – בראש ובראשונה הרגעת השטח, כך כותב הבוקר הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד ב'ישראל היום'.
לדבריו, אם היתה הערכה שרה"מ להוט לבחירות, באה הצהרתו בפני ראשי מפלגות הקואליציה להבהיר כי זה ממש לא הכיוון מבחינתו. למרות הקמפיין של כחלון. למרות הפרשנויות בתקשורת. הדבר השני שביקש נתניהו להפריך זאת ההערכה כי אחרי הבחירות בכוונתו להרכיב קואליציה בהרכב שונה – בלי חרדים ועם יאיר לפיד. אילו היתה לו כוונה כזאת היה מוותר על חברותו של יעקב ליצמן בקואליציה, מעביר עם לפיד את חוק הגיוס ומבטיח את סיום כהונתו בנובמבר 2019.
אבל נתניהו לא מוכן לוותר על ליצמן, כותב טוכפלד. הוא לא זקוק לו בקואליציה הזאת, אלא בקואליציה הבאה. רה"מ שומר על גוש הימין מכל משמר, אפילו על חשבון מספר המנדטים של הליכוד, כדי להבטיח את שלטונו בפעם הבאה. הקואליציה הנוכחית, כלומר מפלגות הימין, חרדים וכולנו, הן תעודת הביטוח להרכבת ממשלה אחרי בחירות 2019.
בדבריו השבוע, על כך שיעביר חוק גיוס רק בהסכמת כלל השותפים ולא על בסיס תמיכה חיצונית של יש עתיד, העביר נתניהו גם את המסר הזה. עניין נוסף שחידד נתניהו בדבריו לאוזני שותפיו, הוא שאין לו כוונה להפוך את נושא הגיוס למרכיב מרכזי במערכת הבחירות הקרובה. לכן הוא לא מוכן לפתוח את מושב החורף עם סימני שאלה ועם נכונות מצידו לוותר לחרדים כשלא הכל סגור ותפור מראש. אם אין הסכמות עוד לפני שובה של הכנסת מהפגרה – אין חוק ואין התחלה של חוק. יש בחירות.
